ישנונן גרינלנדי הוא אחד ממיני הכרישים היחידים החיים בצפון האוקיינוס האטלנטי והארקטי, שסביב קנדה, גרינלנד, נורבגיה ואיסלנד. את שמו הוא קיבל בשל שעות השינה הרבות שלו ואזור המחיה שלו. לאחרונה נשטפה אל חופי אנגליה כרישה נדירה מסוג זה. מנתיחה שנערכה נקבע כי היא סבלה מזיהום במוח.
בהודעה מטעם האגודה הזואולוגית של לונדון נמסר, כי פתולוגים גילו בנתיחה עדויות לדלקת קרום המוח, דלקת של ממברנות המגן המכסות את המוח וחוט השדרה. זהו מקרה המוות המדווח הראשון הקשור למחלה בכריש גרינלנדי, שחי במים העמוקים של האוקיינוס הארקטי והצפון אטלנטי.
"במהלך הנתיחה שלאחר המוות, מצב המוח שהיה דהוי ועמוס בנוזל עכור סביבו, העלו את האפשרות לזיהום", אמר ג'יימס בארנט, פתולוג בצוות הפתולוגיה הימית של קורנוול, שהוא חלק מתוכנית חקירת החפת לווייתנים בבריטניה. התוכנית נועדה לבחון את התופעה שבמסגרתה עולים יונקים ימיים אל החוף מן האוקיינוס או הים. "בדיקה מיקרוסקופית של נוזל מוח הכריש הגרינלנדי גילתה את החיידק מסוג פסטורלה (Pasteurella), כך שבהחלט ייתכן שזו הייתה הסיבה לדלקת קרום המוח של נקבת הכריש".
נקבת כריש הישנונן גרינלנדי שנשטפה אל החוף הייתה כבת 100 במותה. זה אולי נשמע הרבה, אבל למען האמת, מדובר בגיל די צעיר עבור מין זה, מכיוון שמחקר שנערך באוניברסיטת קופנהגן מצא כי תוחלת החיים שלו נעה בין 300 ל-500 שנה, מה שהופך אותו לבעל החיים בעל תוחלת החיים הגבוהה ביותר בקרב חולייתנים הידועה למדע. נקבת הכריש המתה, שאורכה 4 מטרים ומשקלה 285 ק"ג, נמצאה ב-13 במרץ על ידי אישה שטיילה עם הכלב שלה בסמוך לנמל ניולין בקורנוול, שבדרום מערב אנגליה. אך הגאות סחפה את הפגר חזרה לים. יומיים לאחר מכן, היא אותרה שוב על ידי חברת שייט תיירותי, מה שהפך אותה למין הכריש הגרינלנדי השני המתועד בחופי בריטניה עד כה (הפעם הראשונה הייתה בנורת'מברלנד בשנת 2013).
כמו כן, ההערכה היא שדלקת קרום המוח, מסבירה מדוע היא יצאה מבית הגידול הטבעי שלה במים העמוקים (עד 2.5 ק"מ מתחת למים), עד שנסחפה אל החוף.
על גופת נקבת הכריש נמצאו סימנים של שטפי דם בתוך הרקמה הרכה של סנפירי החזה וקיבתה הייתה מלאת חול, כך שעורכי הנתיחה שיערו כי היא עדיין הייתה בחיים כשנשטפה אל החוף. "לפי מה שידוע לנו, זו אחת הבדיקות הראשונות שלאחר המוות כאן בבריטניה של כריש גרינלנדי והסימן הראשון של דלקת קרום המוח במין זה", אמר בארנט. "למעשה, מותה של נקבת הכריש הזו סיפקה תובנה על החיים והמוות של מין שיודעים עליו מעט מאוד", הוסיף רוב דיוויל, ראש פרויקט חקירת החפת לווייתנים (התאבדות לווייתנים) בבריטניה. "בסופו של דבר, כמו רוב בעלי החיים הימיים, גם מינים שנמצאים בעומק רב של המים, כמו הישנונן הגרינלנדי, עלולים להיות מושפעים ממעשה ידי אדם, כמו זיהום מי האוקיינוס. יחד עם זאת, נכון לרגע זה אין מספיק ראיות כדי לקבוע חד משמעית שזו אכן הייתה הסיבה לדלקת קרום המוח שנגרמה לנקבת הכריש שנסחפה אל החוף".