"כיכר החתולות", הממוקמת בקצה שכונת נחלת שבעה בירושלים, שימשה לפני כ-2,000 שנה כמקום שממנו שיגר הצבא הרומי אבני בליסטראות לעבר חומות ירושלים. כך עולה ממחקר חדש, השופך אור על עוצמת הצבא הרומי ונקודות הפריצה שלו לירושלים, בקרבות שהובילו לחורבן בית המקדש השני. המחקר מתפרסם לרגל צום תשעה באב, החל היום (א').
4 צפייה בגלריה
כפיר ארביב, מנהל החפירה מטעם רשות מהעתיקות, מנקה את אחת מאבני הקלע
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
"תשעה באב, המצויין היום, הוא היום שבו חרב בית המקדש השני", אמר הארכיאולוג כפיר ארביב, חוקר ברשות העתיקות. "בית המקדש חרב לאחר ארבעה חודשים של מצור וקרב אינטנסיבי שהובילו הרומאים בראשות טיטוס, במטרה לכבוש את העיר ולדכא את המרד הגדול שבו פתחו היהודים ארבע שנים קודם לכן. לרומאים היה צבא אדיר, מאומן היטב, שצויד במיטב כלי הנשק החדישים של אותה עת. זו הייתה מכונת מלחמה אכזרית שלא ניתנת לעצירה".
ארביב אסף ותיעד בשיטתיות כלי משחית רומיים שנמצאו בחפירות ירושלים, שרבים מתוכם התגלו בחפירה ארכיאולוגית שניהל במגרש הרוסים, בסמוך למבנה העירייה. ארסנל כלי הנשק הרומים שהתגלה עד כה, כולל: מאות אבני בליסטרה בגדלים שונים ששוגרו ממכונת ירי משוכללת למרחקים של 400-100 מטרים; קלעי אבן קטנים, שהופעלו על ידי חיילים פשוטים, אך מאומנים, ושוגרו באמצעות רוגטקות; קטפולטות – מכונות ירי ששיגרו חניתות עד לטווח של 200-150 מטרים. כן נמצאו חניתות, חרבות, ראשי חיצים – וביניהם גם חיצים כבדים מהרגיל, חודרי שריון.
4 צפייה בגלריה
אתר החפירה במגרש הרוסים. על הרצפה ניתן לראות את אבני הקלע, עדות מוחשית לקרב שהשתרר כאן לפני 2,000 שנה
(צילום: יולי שוורץ, רשות העתיקות)
"ידוע מהמקורות ההסטוריים, שהצבא הרומי השתמש באילי מצור ענקיים שנגחו את החומות ובמגדלי מצור, שבעזרתם העפילו אל החומות, אך להם לא נמצאו עדויות עד כה בירושלים", אמר עמית ראם, מנהל מרחב ירושלים ברשות העתיקות.
המחקר של ארביב מרשות העתיקות, התמקד במאות אבני הקלע - הבליסטראות. ניתוח אבני הבליסטראות הצביע על גדלים שונים ומשקלים שונים של האבנים - חלקן שימש כנגד אדם ושוגר לעבר החומות כדי למנוע מהמורדים היהודים להתרומם מעל קו החומות. אחרות, אלו הכבדות - הוטלו בעוצמה לעבר החומות על מנת להבקיען.
ארביב: "בעזרת תוכנת מחשב, מיקמתי במדויק את אבני הבליסטראות שנמצאו. הבאתי בחשבון את הטופוגרפיה של האזור ואת מיקום חומות ירושלים מימי הבית השני. ביצעתי חישובים בליסטיים, הכוללים את זוויות ההטלה ומרחק ההטלה של האבנים. כל אלו, הוצלבו עם תיאוריו של המפורטים של יוספוס פלביוס, הלא הוא יוסף בן מתתיהו - ההיסטוריון היהודי הנודע בן התקופה, אשר מפרט בספרו 'תולדות מלחמת היהודים ברומאים' את מהלכי הקרב ואת כיבושה וחורבנה של ירושלים".
לפי המחקר, חלק ממכונות הארטילריה של הצבא הרומי הוצבו במרכז העיר, באזור המוכר כיום כ"כיכר החתולות" - בשכונת נחלת שבעה.
4 צפייה בגלריה
ראשי חיצים שהיו חלק מחיצי ענק (קטפולטות) שנורו ממכונת ירייה ונמצאו במגרש הרוסים
(צילום: כפיר ארביב, רשות העתיקות)
המחקר מצביע לראשונה גם על נקודת הפריצה המשוערות של החילות הרומים לתוך העיר. בחפירה של ארביב וד"ר רינה אבנר במגרש הרוסים, התגלה קטע מה"חומה השלישית" - קו הביצור השלישי שהקיף את העיר. למרגלות נקודה מסוימת התגלה ריכוז יוצא דופן של אבני בליסטראות - חלקן שבורות ומנופצות לאחר שהתנגחו בחומה. ניכר, כי לעבר הצבא הרומי ריכז מאמץ בנקודה זו, ומאות - ואף אלפים של אבני בליסטראות, כוונו לעבר הנקודה. "זה לא מפליא, אומר ארביב. "זוהי נקודה השולטת על המרחב, וכל המחזיק בה, מחזיק בגורלה של העיר. הדבר גם עולה בקנה אחד עם תיאורי יוסף בן מתתיהו, שמציין שטיטוס הורה על פריצה לעיר באזור הצפון-מערבי של החומה".
מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו, אמר: "העדויות המוחשיות להפעלת משאבים עצומים מצד הצבא הרומי בקרב על ירושלים, משקפות עד כמה קשה הייתה המערכה שהובילה, לבסוף, לחורבן הבית. למרות סיכויים אפסיים ומחלוקות פנימיות, הצליח קומץ המגינים היהודים להחזיק מעמד מספר חודשים, עד לחורבנה הטראגי של העיר. השימוש בכלים מתקדמים לטובת המחקר, מגלה לנו עוד ועוד על עברה המרתק של ירושלים".
