משבר האקלים פוגע גם בעתיקות: אתרים ארכיאולוגיים לאורך קו החוף של לוב נמצאים בסיכון להינזק או להיהרס לחלוטין, עקב שחיקת החוף הגוברת. דוגמה לכך ניתן לקבל במציאות על ידי שחיקת החוף בקירנאיקה שבמזרח המדינה, שמציגה דוגמה אחת מיני רבות לבעיה מרכזית עבור עולם הארכיאולוגיה וניהול אתרי המורשת.
5 צפייה בגלריה
תמונת מזל"ט עדכנית (2022) המציגה נזק למבנים ארכיאולוגיים בנמל העתיק של אפולוניה (מזרח לוב) שנגרם משחיקת החוף
(צילום: Saad Buyadem)
לחוף הקירנאיקאי של מזרח לוב, המשתרע מפרץ סידרה (שנקרא גם מפרץ סירת) בצפון המדינה ועד לגבול מצרים-לוב, יש היסטוריה ארוכה של כיבוש אנושי עד לתקופה הפליאוליתית, ולכן קיימים על שטחו אתרים ארכיאולוגיים חשובים רבים ואף כאלה שלא נחקרו או לא תועדו במלואם. בנוסף לכך, מדובר בביתם של מספר אתרים ארכיאולוגיים שכוללים ערים יווניות ורומיות עתיקות, מקדשים ובתי קברות שנשתמרו במשך מאות שנים.
עם זאת, קו החוף חווה גם שיעורי שחיקה גבוהים אשר מאיימים לפגוע או אפילו למחוק רבים מהאתרים החשובים הללו בהדרגה במהלך 20 השנים הבאות. הערכות מפורטות של שחיקת החוף והפגיעות של אתרים ארכיאולוגיים קיימות עבור אזורים חשובים אחרים שנמצאים על קו החוף, אך עדיין לא עבור האתרים שעל חוף קירנאיקה, אזור החוף המזרחי של לוב, שהיה ידוע גם בשם פנטפוליס ("חמש ערים") בעת העתיקה וגם היה המקום בו פרצו הקרבות של מלחמת האזרחים בשנת 2011.
מחקר זה, אשר פורסם בכתב העת PloS One ונערך על ידי ד"ר קיירן ווסטלי וד"ר ג'וליה ניקולאוס מאוניברסיטת אלסטר בבריטניה, שילב תיעוד היסטורי ומודרני של קו החוף הקירנאיקאי באמצעות צילומי אוויר, צילומי לווין ותצפיות בשטח כדי להעריך את דפוסי שחיקת החוף בסמוך לאתרים הארכיאולוגיים החשובים הללו. שחיקת החוף היא תהליך טבעי המתרחש כאשר גלים וזרמים ימיים שוחקים את קו החוף. ליד הנמל של אפולוניה (Apollonia) בלוב, למשל, מקום שהיה מרכז לימוד ופילוסופיה מרכזי בעולם העתיק, זיהו החוקרים יחד עם עמיתיהם שחיקה נרחבת בקו החוף ושיעורי שחיקה שרק הולכים וגדלים בשנים האחרונות, ככל הנראה בשל פעולות שקשורות ישירות לפעילויות אנושיות כמו כריית חול ועיור.
ממצאי מחקרם מראים ששיעורי שחיקת החוף הנוכחיים מטילים איום מוחשי על אתרים אלה ואחרים, שלכל אחד ואחד מהם יש ערך היסטורי רב, כשסביר להניח שאיום זה רק יתעצם במרוצת השנים נוכח פעילויות אנושיות נוספות ועליית מפלס הים עקב שינויי האקלים. לדברי החוקרים, הדבר מעמיד אתרים אלה ונוספים בסיכון להינזק או חמור מכך להימחק מהמפה, במה שמצטייר כאובדן מידע היסטורי יקר ערך.
אחד האתרים המשמעותיים ביותר בסיכון הוא העיר העתיקה קירנה (Cyrene), אשר נוסדה על ידי היוונים במאה ה-7 לפנה"ס. העיר הייתה מרכז מרכזי של מסחר ותרבות בעולם העתיק, והריסותיה הן כיום אתר מורשת עולמי של אונסק"ו. עם זאת, העיר ממוקמת על גבעה המשקיפה על הים התיכון, ושחיקת קו החוף מאיימת לערער את יסודותיה. דוגמה נוספת לאתר משמעותי שנתון בסיכון ניתן לקבל גם בדמותה של העיר הרומית לפטיס מגנה (Leptis Magna), שהייתה אחת הערים החשובות באימפריה הרומית ונמנית גם היא על אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו.
מחברי המחקר מדגישים בדבריהם את הצורך בפעולות מיידיות שמטרתן תהיה הגנה על הנכסים ההיסטוריים הללו, כמו גם את הצורך בהעלאת המודעות לגורמים המחמירים את שחיקת החוף. לטענתם, יש להמשיך ולחקור אתרים היסטוריים אחרים לאורך קווי החוף במדינה ובכלל בים התיכון, במטרה לנסות ולהעריך את מידת הסכנה שבה נתונים אותם אתרים ולהגביר בד בבד גם את המודעות לכך שהגורם האנושי מחריב במו ידיו את השרידים ההיסטוריים. "השפעת שחיקת החוף בלוב ניכרת ועלולה להחמיר בעתיד. המחקר שלנו מדגיש את הצורך הקריטי להפחית את הנזק שנגרם לאתרי המורשת הללו שנתונים בשל כך בסכנת הכחדה, שכן אין ולא יהיה להם תחליף אם ייעלמו לגמרי", אמרו החוקרים.
כחלק מאותם המאמצים שנעשים כדי להגן על האתרים ההיסטוריים מפני שחיקת החוף, הוצע לבנות חומות ים ומבנים נוספים כדי להגן על קו החוף, ואף לנסות להעתיק את מיקומם של האתרים לאזורים גבוהים יותר (הרחק מקו החוף). עם זאת, מאמצים אלו יקרים וגוזלים זמן רב, כשקיים סיכון כי חלק מהאתרים ייהרסו לגמרי בשל כך. "חשוב שננקוט פעולה מהירה כדי להגן על אוצרות התרבות החשובים הללו למען הדורות הבאים", הוסיפו החוקרים.
