ביולי האחרון נרשם שיא חדש בהתחממות הגלובלית - טמפרטורת כדור הארץ הממוצעת הייתה הגבוהה ביותר שנמדדה מאז תחילת המדידות במאה ה-19. אין ספק שמשבר האקלים כבר כאן ושהוא לא צפוי להאט בקרוב. מחקרים חדשים שנערכו על ידי מכון וולקני בשיתוף קק"ל ושיוצגו בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה, שתיערך ב-25–26 בספטמבר באוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מראים כיצד מיני העצים בישראל משתנים ומתאימים את עצמם לחום וליובש הגוברים. המחקרים מתארים תהליך שיכול להביא בעתיד להיווצרות של מיני עצים חדשים שמותאמים ועמידים יותר לאקלים המשתנה.
"עצי שיטה רבים בערבה מתים כתוצאה מירידה בתדירות הגשמים והשיטפונות", מסביר גיל סיאקי, מנהל מחלקת יער במרחב דרום של קק״ל. "יחד עם זאת, נצפו עצי שיטה מרשימים בגודלם המספקים מקור למזון ומסתור לבעלי חיים רבים, ומתאפיינים בכמות פריחה מסיבית אשר כמעט ולא הניבו תרמילים. לאחר בדיקת דנ"א השיטים זוהו כעצי מכלוא - שילוב של המינים שיטה סלילינית ושיטת הנגב", הוא מספר.
הפריה בין מינים מוכרת לרוב מעולם בעלי החיים - כמו הפרד שהוא שילוב בין חמור לסוס. אבל, "הפריה בין-מינית בצמחים היא תופעה רחבה יותר מאשר בקרב בעלי חיים", מסבירה ד"ר רקפת דוד שוורץ ממכון וולקני. "אנחנו מכלוא של שני הורים שערבבו את הגנים שלהם והולידו צאצא. יש צמחים שמפרים את עצמם אבל אצל רוב הצמחים ההפריה היא מפרט לפרט".
במחקר התגלה שהמכלואים אינם פוריים, כלומר שהעצים "החדשים" שנוצרו לא יכולים להמשיך ולהפרות עצים נוספים, בדומה למקרה של הפרד העקר. המכלואים שנוצרו הם מעניינים במיוחד כי הם עמידים יותר ומשגשגים טוב יותר ממיני השיטה הסלילנית ושיטת הנגב. "שונות גנטית חשובה לעצים, והשיטה משתמשת בכלים האבולוציוניים שלה כדי להתגבר על קשיי האקלים", היא מסבירה.
במאמר שפורסם בכתב העת "יער" בנושא הימצאות מכלואים בין שיטה סלילנית לשיטת הנגב בנחל שיטה מתואר השילוב שמאפשר לשיטה לקחת תכונות משני מינים שונים וליצור מכלוא עמיד יותר ומותאם לתנאים החדשים שנוצרו בעקבות משבר האקלים, ובראשם צמצום כמות המים הזמינה.
לא רק השיטה
"בעשור האחרון התגלו ביערות קק"ל, בעיקר בדרום הארץ, בחלקות הוותיקות שניטעו במין אורן ברוטיה, פרטים שהראו עמידות בולטת לתנאי בית הגידול", מספר אביב אייזנבנד, מנהל מחלקת יערנות ופיתוח מקצועי באגף הייעור של קק"ל. "עצים אלה מאופיינים בגודלם הבולט ונותרו ירוקים וחיוניים, בזמן שהעצים האחרים בחלקה נראו קטנים יותר ותחת עקת יובש חמורה", הוא מסביר.
אורן ברוטיה, שנקרא גם אורן קפריסאי, הוא מין שמקורו בקפריסין וטורקיה שהובא ליערות קק"ל. "בחינה גנטית של חומר שהופק ממחטי העצים הראתה שמדובר במכלואים בין אורן ירושלים לאורן ברוטיה", מסביר אייזנבנד. הבדיקה נערכה באופן דומה למחקר בשיטים, אך באורן מדובר במכלוא פורה, שימשיך לדורות נוספים של מכלואים ושבעתיד עשוי להיות מובחן כמין נפרד של אורן.
כדי לבחון את ההבדלים בין המכלוא לשני המינים שמהם הוא נוצר, אספו החוקרים זרעי אורנים ומצאו ש-5 אחוזים מהם היו מכלואים. "בסוף הקיץ נופלים הזרעים לאדמה, ובסוף החורף חלק גדול מהם נובט, אך מעטים הנבטים ששורדים את חודשי הקיץ היבשים", מסבירה ד"ר דוד שוורץ.
לאחר איסוף הזרעים זרעו אותם החוקרים בחמש חלקות, באזורים שונים בארץ – מהכרמל ועד בית גוברין. בסוף החורף, 8 אחוזים מהנבטים שנבטו היו מזרעי המכלואים, ובסוף הקיץ 22 אחוז מהנבטים ששרדו היו של המכלואים. מעבר לכך, בשתילים שהיו בבית גוברין, האזור היבש ביותר שנבדק, 42 אחוז מהנבטים בסוף הקיץ היו של המכלואים.
מחקר האורנים מצא הבדלים מובהקים לטובת המכלואים אל מול ההורה החלש בכל תכונה – בקצב הצמיחה, בתכונות הפיזיולוגיות ובהתנהגות שלהם בתגובה למחסור במים. "מדידות של נפח וקוטר הגזע הראו כי מכלואי אורן ברוטיה עם אורן ירושלים מציגים צימוח מהיר לעומת אורן ברוטיה באותה חלקה", מספר אייזנבנד. הממצאים הראו שלמכלוא שנוצר היו יתרונות בהתמודדות עם יובש בדומה לאורן ירושלים וכן עמידות גבוהה יותר לכנימה מזיקה, בדומה לאורן ברוטיה. "שילוב התכונות המיטביות משני ההורים הסביר את יתרונם של המכלואים ביער", מסבירה ד"ר דוד שוורץ.
יערות מתחדשים
"חשיבות המחקר הוא בהצגת הפוטנציאל להגדלת 'ארגז הכלים' של מתכנני הנטיעות בקק"ל, עם מכלואים ספונטניים של אורן ברוטיה ואורן ירושלים. מכלואים אלה הם בעלי און כלאיים (יכולת רבייה), המקנה להם הן את היכולת לגדול ולתמוך בצימוח חיוני והן עמידות טובה יותר ליובש בהשוואה לעצי אורן ברוטיה. ממצאים אלה הם בעלי חשיבות עליונה לנוכח השלכות שינויי האקלים הצפויים באזורנו והמשך פעילות מושכלת ומבוססת מחקר ביעור בישראל", מסביר אייזנבנד.
משבר האקלים עלול לפגוע משמעותית בעצי האורן ובעצי השיטה, וכבר משפיע על מגוון מערכות אקולוגיות בעולם. "הבנת הגנטיקה והפיזיולוגיה של עצי המכלוא חשובה מאוד מבחינה מדעית ועשויה לסייע בעתיד בבחינת אפשרויות ריבוי וגטטיבי (רבייה אל-זוויגית, ע"ק) או ריבוי זרעים בהכלאות מכוונות, וזאת כדי לשפר את עמידות העצים לתנאי האקלים המשתנים", מסביר סיאקי. השיטים הם מין מפתח באזורים שבהם הם גדלים. "השורשים שלהם מחזיקים את האדמה, בעלי חיים ניזונים מהם ותופסים תחתם מחסה – ומבחינה אקולוגית המקום בסכנה", אומרת ד"ר דוד שוורץ.
המחקר על מכלואי העצים שופך אור על תהליך ההסתגלות של הטבע, גם כאשר השינויים מהירים וקיצוניים. הוא נותן מקום לאופטימיות זהירה, אך גם מבהיר כמה חשוב לעקוב ולשמור על מה שקיים. "נוצר מצב שלאוכלוסייה החדשה יש אפשרות להסתגל לתנאים החדשים", היא מסכמת.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
