ראש הממשלה נפתלי בנט הודיע השבוע כי עד שנת 2050 – ישראל תגיע לאפס פליטות, כפי שנחשף ב-ynet וב"ידיעות אחרונות". אמנם משמעות החלטה זו אינה שישראל לא תפלוט כלל, אך היא דורשת ממנה להגביר את השימוש באנרגיות מתחדשות, שכיום עומד על פחות מ-10%. אז איך נוכל לשפר את המצב?
בנט: "ישראל נמצאת בתחילתה של מהפכה בנושא שינויי אקלים"
(צילום: רויטרס)
"קשה לדעת מה יהיה עוד 30 שנה", אמר ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי של משרד האנרגיה. "אם מסתכלים היום 30 שנה אחורה, אף אחד לא יכול היה לפנטז על הטלפון החכם שיש לנו היום, ולא על עוד הרבה מאוד טכנולוגיות. לכן זה קצת יומרני לומר מה יהיה ב-2050. החוקרים יודעים מה אנחנו רוצים. רוצים שלא יהיו פליטות, זה מה שחשוב. אנחנו רוצים שתהיה הרבה אנרגיה מתחדשת. אפשר לעשות את זה, וזה כלכלי".
ד"ר גדעון פרידמן, המדען הראשי בפועל, משרד האנרגיהצילום: פז בר, לע"מהמדען הראשי ציין כי עדיף להתמקד ביעד קרוב יותר, שהוא שימוש ב-30% אנרגיות מתחדשות עד 2030. "זה יעד אפשרי אבל מאתגר, בגלל שמדובר בהקמת תשתית שונה במהותה ממה שהיה קודם. תשתית שדורשת קרקעות וכמות גדולה מאוד. זה משאב במחסור גדול מאוד. תשתית שדרושות להוליך את האנרגיה, למערכות הרבה יותר גדולות מהיום. מאז שהוקמה המדינה ועד היום, הקמנו 18 אלף מגה-וואט. כעת, אנחנו צריכים להקים שוב 18 אלף מגה-וואט בתוך עשור ולהוליך אותם".
"אפס פליטות זה יותר אפשרי, כי אפשר לפלוט ולקלוט את הפליטות, אבל אני לא חושב שניתן להגיע ל-100% אנרגיות מתחדשות, זה כמעט בלתי אפשרי", אמר פרופ' עמית גרוס מאוניברסיטת בן גוריון. "בידע שיש היום, כולם מדברים על זה שמה שיכול להיות נקי ומחליף זה אנרגיה גרעינית, אבל זה לא אפשרי מסיבות אחרות. יכול להיות שטכנולוגיות לייצור מימן יתפתחו בצורה כזאת שיהיה ניתן לעשות בהן שימוש לייצור אנרגיה ירוקה. לדעתי, לא צריך להסתכל על זה רק ברמה של אנרגיה, אלא כמכלול".
לדבריו, "אם אנחנו יכולים לטפל בפסולת שלנו ולהרוויח מזה אנרגיה – זה שינוי ענק, כי משיגים כאן מגוון יעדים. זאת לא טכנולוגיה שבונים רק בשביל זה, אלא פתרון של שתי בעיות. אנחנו מציעים טיפול בפסולת שקיימת והפיכתה למשאב. גם אנרגיה סולארית - אם יחברו בין פאנלים סולאריים לחקלאות - אז יש משאב כפול. אם אפשר לדחוף אותם מעל המטע עצים וגם לשפר את התפקוד של המטע כי יהיה יותר צל על העצים, שיוביל לפחות קרינה ויותר יבול - אז זה יכול להיות נהדר. אז זה לא רק 100% אנרגיה מתחדשת, אלא מתן פתרון לכמה שיותר בעיות סביבתיות, ואז ההשפעה היא כפולה ולפעמים יותר מכפולה, גם משולשת. זה לדעתי כיוון החשיבה שצריך ללכת אליו".
אגירת אנרגיה – פתרון עתידי
המדען הראשי של משרד האנרגיה ציין כי המשרד "פועל בכל הכיוונים, מחפש את כל המקומות שבהם ניתן לייצר אנרגיה מתחדשת, ובונים רגולציה מחדש, שמתאימה לייצור של חשמל סולארי שאנחנו גם רוצים שיהיה תחרותי. צריך כמובן גם להכין את המערכות של משק החשמל שיוכלו להתמודד עם אנרגיית שמש, שהיא לא יציבה, לא קיימת בלילה וגם לפעמים גם לא קיימת במהלך היום, כשיש עננים. לצורך כך, צריך לשפר את יכולות האגירה".
מהי אגירה? ד"ר פרידמן הסביר: "נניח שהשדה הסולארי שלנו מייצר חשמל במשך 6-5 שעות ביום. אנחנו רוצים לספק את החשמל הזה ל-24 שעות, ולכן צריך שבזמן שהשדה מייצר חשמל – חלק יוזרם לצריכה באותו הרגע, וחלק ייאגר באמצעות טכנולוגיות שונות, שכיום אגירה בתוך סוללות היא הטכנולוגיה המובילה".
כמה שטח צריך כדי להאיר את הרחובות? "אנחנו הערכנו שבשביל לעמוד ב-30% אנרגיה מתחדשת, אנחנו צריכים בערך 180 אלף דונם. לצורך השוואה, כל השטחים הבנויים בישראל הם כמיליון דונם. אז אם אנחנו צריכים שטחים לאנרגיה סולארית, רק הגעה ל-30% זה המון. ואם אנחנו רוצים להגיע ליעד כמו 80% אנרגיה מתחדשת ב-2050, אז נצטרך קרוב למיליון דונם של קרקע. אלו שטחים מאוד מאוד גדולים, ולכן מאתגר להגיע למספרים האלה. אנחנו מחפשים בכל מיני כיוונים. לכן אנחנו לא אומרים היום שנלך לכיוון של 100% אנרגיה סולארית. ננסה גם למצוא דברים אחרים".
למה בישראל אין כמעט אנרגיית רוח, ועוד סוגים של אנרגיות מתחדשות?
"בקרקע שלנו אין חום, כי אנחנו יושבים על השבר הסורי-אפריקני שגרם לזה שהקרקע תתקרר. ואין לנו פה מים, אנחנו באזור יחסית יבש אז אין נהרות גדולים שבמדינות רבות בעולם מפיקים חשמל", הסביר פרידמן. "לכן נשארנו עם אנרגיה סולארית ורוח. הרוח לא מאוד חזקה. יש בריזה ים תיכונית, אבל המהירויות לא מאוד גבוהות. אנחנו מנסים לנצל את זה, אבל יש התנגדויות בקרב ארגונים ירוקים בגלל פגיעה פוטנציאלית בציפורים, שאנחנו חושבים שהיא ניתנת לשליטה. גם מערכת הביטחון מקשה על הקמת טורבינות רוח. ויש גם התנגדויות מקומיות. אף אחד לא רוצה לידו מתקני תשתית. במקומות שאין אנשים - אומרים שצריך לשמור על הטבע, אז יש לנו בעיה של שטח".
לדברי המדען הראשי, משרד האנרגיה בוחן אפשרות לניצול הים לצורך אנרגיות מתחדשות, כולל רוח. "יכול להיות שיהיה ניתן לעשות את זה, גם בטכנולוגיות שהן לא לחלוטין בשלות או כלכליות. זה יכול בהחלט לעזור לנו עם בעיות השטח".
"יש טכנולוגיות – אך היישום מורכב"
פרופ' עמית גרוס חושב שיש כיום יותר ויותר טכנולוגיות לייצור אנרגיה ירוקה, אך היישום הוא מורכב. "מבחינת טכנולוגיות ורעיונות – יוצאים מישראל דברים מאוד יפים. יש פה גם מודעות, לפחות בצד המחקרי. יוצאים רעיונות יפים וזה לא מיושם מספיק. יש רגולציות ואינטרסים חיצוניים שפוגעים ביוזמות, ואנחנו צריכים לעבור לעידן יעיל יותר".
כמו כן, פרופ' גרוס התייחס לנאום של בנט בוועידת האקלים בגלזגו, שם ראש הממשלה דיבר בין היתר על כך שהוא יעודד יוזמות טכנולוגיות לפיתוח אנרגיות ירוקות. על דברי בנט, אמר גרוס שהוא מקווה שכעת יסייעו יותר ליזמים.
גם פרופ' גרוס עצמו פיתח רעיון למקור אנרגיה אורגני – הפיכת פסולת אורגנית רטובה מתוצרים של פרות ועופות ועד לצואה של בני אדם – לסוג של פחם שבו ניתן להשתמש במגוון צורות. "הפחם הזה דומה בתכונות שלו לפחם רגיל שכורים היום מהאדמה. שימוש מסחרי בהמצאה הזאת יקטין את צריכת הפחם והזיהום וגם יכול להקטין בעיות תברואה".
6 צפייה בגלריה
פרופ' עמית גרוס מחזיק פחם שיוצר מצואה. צולם במעבדתו בבית הספר לקיימות ושינויי אקלים של אוניברסיטת בן־גוריון.
(צילום: רועי עידן)
פרופ' גרוס נתקל גם בקשיים להכניס את היוזמה שלו לשוק הציבורי, למרות היתרונות הרבים שעשויים להיות לה. "המסחור של הטכנולוגיות האלה הוא מאוד מאוד מורכב, ועוד לא הצלחנו למסחר את זה. אני גם לא יזם, אלא חוקר באוניברסיטה. אז אני מביא את זה לשלב של היתכנות, אבל זה לא מוצר מדף. לא פשוט להיכנס לזה, ואנחנו צריכים תמיכה מהמדינה, או של רשות גדולה. לפעמים נוצר קשר עם יזמים, ואנחנו מקווים שיבוא היזם ויעשה שימוש בטכנולוגיה הזאת".
