שירת ציפורים מציעה תפקיד נוסף של תקשורת בין ציפורים - בחירת בית גידול מיטבי. מחקר משותף לאוניברסיטת בן-גוריון בנגב ואוניברסיטת חיפה בחן כיצד שירת ציפורים במהלך נדידת האביב גורמת למשיכתן לבתי גידול נוחים ויעילים יותר. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת המוביל בעולם בתחום חקר העופות - Ibis.
שירת סבכי שחור כיפה בחניית הביניים בנדידה בישראל
(צילום: ד"ר יואב פרלמן, החברה להגנת הטבע)
איכות בית הגידול של ציפורים חשובה במיוחד במהלך נדידה מכיוון שהיא יכולה להשפיע על יעילות חיפוש המזון, קצב צבירת אנרגיה, הימנעות מסיכונים פוטנציאליים ומתוך כך על מועד היציאה אל המשך המסע הבין-יבשתי המפרך. סימנים קוליים או ויזואליים באתרי המנוחה מאפשרים לציפורים לבצע בחירה מושכלת בבתי גידול איכותיים יותר. רמזים אלו יכולים לבוא לידי ביטוי בנוכחות שירת ציפורים או בשיחות בין בעלי הכנף.
הדוקטורנטית יעל לנרד מהמעבדה להתנהגות בעלי חיים ושמירת טבע, בהובלת פרופ' עודד ברגר-טל מאוניברסיטת בן-גוריון בנגב, מצאה לנכון לחקור את השימוש של ציפורים בשירה גם במהלך תקופת הנדידה. לשם כך, בחנה את השפעות הרמזים הקוליים באמצעות ניסויי השמעה מלאכותית של שירת ציפורים. ליוזמה נרתם פרופ' ניר ספיר ראש החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה, צפר וחוקר ציפורים מנוסה שהנחה את המחקר.
הניסוי נערך בפארק הצפרות אילת. כיום, זהו אתר מזמין לציפורים הודות לצמחייה צפופה ואגם מים גדול שהפכו אותו לאתר חנייה משמעותי כחלק ממסלול הנדידה. בחודשי האביב, שבהם בוצע הניסוי, עוצרות בו אלפי ציפורים להתאוששות מיד לאחר חציית מדבר סהרה האימתני.
במשך 60 יום הושמעו לסירוגין שירים של שלושה מיני ציפורים הנודדים דרך ישראל: סבכי שחור כיפה (נפוץ), סבכי שחור גרון (נפוץ פחות) וסבכי רונן (נדיר). בסך הכל, במשך 30 ימים הושמעו שירים ו-30 ימים לא הושמעו שירים כלל. ניטור וטיבוע ציפורים התבצע למשך 5 שעות מדי יום החל מאור ראשון.
השירים נשמעו על ידי צוות המחקר בשטח עד למרחק של כ-200 מטר מהרמקול. בהתחשב בכך ששמיעת הציפורים דומה לשמיעה בקרב בני אדם, ניתן להניח שהציפורים שמעו אותם רק כשהתקרבו למרחק זה.
2,262 ציפורי בר מ-44 מינים נבדקו במהלך 60 ימי הניסוי. המספר הכולל של ציפורים שנמשכו לאתר עמד על 645 ציפורים בימים עם השמעת שירה לעומת 548 ציפורים בימים ללא השמעה. שפע הציפורים היומי הממוצע באתר גדל באופן משמעותי בעת השמעת שירת ציפורים. נרשמה עלייה של 17.7% שנבעה ממשיכה של המינים ששיריהם הושמעו, ללא משיכה מובהקת של מינים ששירתם לא הושמעה.
כלומר, מסבירים החוקרים, באופן מעניין ומפתיע, הפרטים שנסמכו על שירת הציפורים היו מקרב המינים המושמעים בלבד, ולא מקרב מינים נודדים נוספים, קרובים גנטית יותר או פחות לאלו שהושמעו. זאת, למרות שהשירה הושמעה באתר שאיננו משמש לבחירת בן זוג ורבייה.
יעל לנרדצילום: אלבום פרטילפי מודל שכלל את כמות הציפורים בסביבה כפי שנמדדו באתר ביקורת, נרשמה עלייה של 14.9% בשפע הציפורים היומי הממוצע שהגיעו לאתר בימים עם השמעת שירה, בהשוואה לימים בלעדיה.
"נראה שסימנים קוליים, ובכלל זה שירה של ציפורי שיר, עשויים להשפיע על בחירת בתי גידול במהלך עצירות ביניים לאורך נדידת הציפורים. זיהום רעש עשוי להפחית במידה ניכרת את טווח ההאזנה של ציפורים ולפגוע ביכולתן לנצל ערוץ תקשורת משמעותי זה. בהתחשב בכך שאוכלוסיות מינים נודדים רבים נמצאות במגמת ירידה, עלינו לדאוג לצורך שלהם לשמוע ולהשמיע את שירתם, להגן על הטבע בישראל ולצמצם זיהום רעש", הסבירה לנרד.
החוקרים אומרים כי מודעות לזיהום הרעש והשפעתו על בתי הגידול של הציפורים תאפשר הסרת תשתיות רועשות או תכנון מודע לרעש בפיתוח עתידי. "מחקרים עתידיים יוכלו להעמיק בהשפעת הסביבה האקוסטית על ציפורים במהלך עצירת ביניים בנדידה תוך התייחסות לנזקים אקולוגיים ולהרחיב את המסקנות שלנו לטובת השמירה על הציפורים ועל הקיום המשותף שלנו", סיכמה.
