חוקרים שצופים בשמיים בעזרת טלסקופ החלל ג'יימס ווב גילו הרחק מאיתנו שישה גרמי שמיים בעלי מסה של כוכבי לכת גדולים, אך ככל הנראה הם אינם מקיפים שום כוכב. הצוות, הכולל מדענים מארצות הברית, קנדה, צרפת ופורטוגל, זיהה את הגופים הפלנטריים בערפילית הצעירה NGC1333, בקבוצת הכוכבים פרסאוס, המרוחקת כאלף שנות אור מאיתנו. זהו אזור שבו נוצרים כוכבים חדשים רבים, והחוקרים מעריכים כי העולמות שגילו, שכל אחד מהם הוא בעל מסה גדולה פי חמישה עד פי עשרה מזו של כוכב הלכת צדק, לא צברו די מסה כדי להפוך לכוכבים בעצמם.
"השתמשנו ברגישות חסרת התקדים של טלסקופ ווב באורכי גל תת-אדומים כדי לחפש את העצמים הכי פחות בוהקים בענן של כוכבים צעירים, כדי לנסות לענות על שאלה בסיסית באסטרונומיה: מהי המסה הנמוכה ביותר שמאפשרת היווצרות של כוכב", אמר ראש צוות המחקר, האסטרופיזיקאי ריי ג'אייאוורדנה (Jayawardhana) מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס. "מתברר שגרמי השמיים החופשיים דמויי הכוכבים הקטנים ביותר, הם בעלי מסה דומה לכוכבי לכת ענקיים שמקיפים כוכבים סמוכים".
5 צפייה בגלריה
הסתבכו בדרך בין כוכב לכוכב לכת. שלושה מהעולמות חסרי השמש, מוקפים בעיגול ירוק, בתמונה של עננת NGC1333, המורכבת מצילומים מעובדים של טלסקופ ג'יימס ווב
(מקור: ESA/Webb, NASA & CSA, A. Scholz, K. Muzic, A. Langeveld, R. Jayawardhana)
סביב אחד הגופים הקטנים מבין השישה זיהו החוקרים דיסקת אבק. כוכבים, כמו השמש שלנו למשל, נוצרים כשסחרור עצמי של דיסקה כזו מרכז די מסה לתהליך של היתוך מימן. משאריות הגז והאבק שלא נבלעות בכוכב עצמו, נוצרים כוכבי הלכת שחגים סביבו. הימצאות הדיסקה סביב גרם שמיים דמוי-כוכב בעל מסה גדולה פי חמישה מזו של צדק - או פי 1,600 מזו של כדור הארץ - מרמזת כי הוא נוצר בתהליך דומה, אך נראה שלא הייתה בדיסקה די מסה להיתוך מימן, וכך להיווצרות של כוכב פולט אנרגיה.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
אבעבועות הקוף: שוב מצב חירום עולמי
מחלות ללא גבולות - אבעבועות הקוף ופוליו
איך פועלים בדים מנדפי זיעה?
גרמי שמיים חופשיים כאלה הם נדירים מאוד בשביל החלב, אך לפי ממצאי החוקרים, המדווחים במאמר שהתקבל לפרסום בכתב העת The Astronomical Journal, יש כנראה ריכוז גבוה שלהם באזור עתיר הכוכבים הצעירים שעמד במוקד המחקר. הגילוי עשוי לשפר עוד קצת את ההבנה כיצד נוצרים כוכבים, וגם – כיצד לא.
הדחייה של פולריס והפספוס של ספייס אקס
המשימה הפרטית ההיסטורית Polaris Dawn הייתה אמורה לצאת לדרך בתחילת השבוע, אך השיגור שלה נדחה כמה פעמים, ולא ייצא לפועל לפני יום שישי. בתחילת השבוע הוא נדחה עקב תקלה באחד מצינורות התדלוק של החללית, ולאחר מכן נדחה בגלל תחזית מזג האוויר. כרגע מזג האוויר בפלורידה נאה, אבל בחברת ספייס אקס, שמפעילה ומשגרת את המשימה, חוששים מפני מזג אוויר סוער במפרץ מקסיקו במועד הנחיתה, חמישה ימים לאחר השיגור.
כרגע, המועד האפשרי המוקדם ביותר לשיגור הוא יום ראשון בבוקר (10:38 שעון ישראל). ג'ארד אייזקמן (Isaacman), מפקד המשימה והאיש שגם מממן אותה, כתב ביום שלישי בציוץ "הקריטריונים לאישור השיגור שלנו תלויים בתחזית מזג האוויר באתר הנחיתה. מכיוון שהמשימה שלנו אינה כוללת עגינה בתחנת החלל, אנו מוגבלים מבחינת משך הפעילות של מערכות תמיכת החיים והאספקה בחללית, וחייבים להיות בטוחים לגמרי לפני השיגור בתנאי מזג האוויר שיחכו לנו בחזרה לאטמוספרה".
5 צפייה בגלריה
אסטרונאוטים פרטיים עם הכשרה ותוכניות של צוות מקצועי לכל דבר. צוות משימת Polaris Dawn בחללית דרגון. מימין: גיליס, אייזקמן, פוטיט ומנון
( צילום: SpaceX)
בינתיים נכנס למשוואה סיבוך נוסף - תקלה נדירה בשלב הראשון של טיל פלקון 9 של ספייס אקס, שהתפוצץ בזמן הנחיתה. ספייס אקס משגרת עשרות טילי פלקון 9 בשנה, וממחזרת את השלב הראשון של הטיל לשיגור נוסף, לאחר שהוא נוחת אנכית נחיתה רכה באתר השיגור או על אסדה ייעודית בים. השלב הראשון ששוגר ביום רביעי השבוע מקייפ קנוורל בפלורידה, בוסטר 1062, נמצא בשימוש כמעט ארבע שנים ורשם לא פחות מ-23 שיגורים מוצלחים. אבל הנחיתה ה-23 לא הסתיימה בהצלחה.
הטיל שוגר למשימה שגרתית של הצבת לווייני סטארלינק בחלל, והשלב הראשון, שסיים את חלקו בלי תקלה, נחת על האסדה A Shortfall of Gravitas באוקיינוס האטלנטי. מיד עם הנחיתה הוא התלקח, נטה על צדו והתפוצץ. איש לא נפגע ולא נגרם נזק חוץ מאובדן הטיל עצמו. בספייס אקס מציינים כי זו הפעם הראשונה שהשלב הראשון של הטיל מתפוצץ בנחיתה אחרי רצף מדהים של 268 נחיתות מוצלחות, אם כי הוא כולל נחיתה על אסדה בדצמבר 2023, שאחריה הטיל התהפך למים וטבע.
כמו בכל תאונה כזו, מינהל התעופה האזרחית של ארצות (FAA) הברית פתח בחקירה. בהודעת המינהל נאמר כי לפי שעה נאסר על ספייס אקס לבצע שיגורים נוספים. "חידוש הטיסות של פלקון 9 יהיה מבוסס על קביעה של ה-FAA ששום מערכת, תהליך, או פרוצדורה הקשורים לתקלה שאירעה אינם מסכנים את בטיחות הציבור", נכתב בהודעת המינהל. עם זאת, הם ציינו כי עוצר השיגורים לא יימשך בהכרח עד לסיום החקירה.
משגר של SpaceX התפוצץ בנחיתה
(צילום: SpaceX)
רק בחודש יולי השנה השעה ה-FAA לכשבועיים את שיגורי פלקון 9, לאחר תקלה נדירה שאירעה בשלב השני של טיל השיגור, במשימה אחרת של הצבת לווייני סטארלינק. שם התקלה נגרמה מדליפת חמצן ממיכל הדלק של הטיל. צירוף של שתי תקלות כאלה בפחות מחודשיים אינו נעים, אך ספק אם הוא מעיד על בעיה מערכתית בחברה שעד כה הציגה רקורד מרשים מאוד, גם בתחום הבטיחות.
עם זאת, עדיין לא ברור כיצד האירוע ישפיע על שיגור משימת Polaris Dawn, שבה חללית דרגון עם ארבעה אסטרונאוטים פרטיים מיועדת גם היא לשיגור בטיל פלקון 9. גם בלי קשר לחקירה החיצונית, ספייס אקס מנסה לפענח את סיבת התקלה שגרמה לה הפסד של מיליוני דולרים באובדן הטיל, ואולי הפסד גדול יותר אם הוא יהיה כרוך בדחייה של משימות אחרות.
הכישלון של בואינג
אחרי יותר מחודשיים של התלבטויות הודיעה בשבת שעברה סוכנות החלל של ארצות הברית, נאס"א, כי החללית המאוישת של חברת בואינג, סטארליינר, לא תשלים את טיסת הניסוי ותחזור ריקה לכדור הארץ. הסוכנות לא השתכנעה כי החללית בטיחותית מספיק כדי להחזיר בה את שני האסטרונאוטים שהטיסו אותה לתחנת החלל, סוניטה ויליאמס (Williams) ובארי וילמור (Wilmore).
השניים, שהגיעו לתחנה בתחילת יוני לשהות מתוכננת של שמונה ימים, יישארו בה שמונה חודשים ויחזרו רק בפברואר 2025, בחללית דרגון של חברת ספייס אקס. מי שנפגעים מההחלטה, נוסף על ויליאמס, וילמור ומשפחותיהם, הם שניים מארבעת האסטרונאוטים שתוכננו להיות הצוות התשיעי שנאס"א משגרת לתחנת החלל בחללית דרגון של ספייס אקס. השניים יישארו בכדור הארץ, כדי להשאיר שני מקומות פנויים בחללית להחזרתם של אנשי הצוות התקועים בתחנה.
5 צפייה בגלריה
הדליפות תוקנו, אבל אף אחד לא ממהר לחזור הביתה. חללית סטארליינר של בואינג עוגנת בתחנת החלל הבינלאומית
(צילום: NASA)
השיגור של הצוות התשיעי, שתוכנן לאוגוסט, נדחה לסוף ספטמבר כדי לאפשר לנאס"א לארגן מחדש את החללית, להתאים שני מושבים לאסטרונאוטים שכבר בחלל, לשלוח להם ציוד אישי לשהות הלא מתוכננת בתחנה, וכן להכין עבורם חליפות חלל של ספייס אקס. זאת משום שהחליפות של בואינג אינן מתאימות לחללית של ספייס אקס - נושא שסוכנות החלל תצטרך להביא בחשבון בתכנון המשך העבודה עם חברות פרטיות שמטיסות אסטרונאוטים, כדי לאפשר גמישות והחלפת משימות, בעיקר במקרי חירום.
אבל הנפגעת העיקרית מההחלטה של נאס"א היא חברת בואינג עצמה. החברה כבר דיווחה על הפסדים של יותר מ-1.6 מיליארד דולר בפרויקט סטארליינר. גם אם היא תקבל מנאס"א הזדמנות נוספת לטיסת מבחן של החללית המאוישת, זה ייקח לפחות שנה או שנתיים - ובפרק הזמן הזה היא תיאלץ להמשיך להשקיע במיזם בלי ההכנסות שהיו צפויות לה מהטסת אסטרונאוטים עבור סוכנות החלל.
פרשנים בכירים בתחום החלל, כמו העיתונאי הוותיק קלייב אירווינג (Irving), העריכו כי ההשפלה של בואינג עלולה להעיב על האמון של נאס"א בחברה, ולפגוע בשיתופי הפעולה שלהן בפרויקטים נוספים, בראשם תוכנית ארטמיס - בואינג היא החברה שמייצרת אל ה-SLS, טיל השיגור הענקי שאמור להביא שוב בני אדם לירח. אלא שעוד לפני שהתוכנית יצאה לדרך הטיל נחשב למיושן, ונבחר למשימה מסיבות פוליטיות, לא מקצועיות.
גם נאס"א עצמה נפגעת מהפרשה, הן בשל ההחלטה לשגר את החללית של בואינג למרות בעיות שהתגלו בה לפני השיגור, ובעיקר משום שבלי חברה נוספת להטסת אסטרונאוטים היא נשארת תלויה בחברה אחת בלבד - ספייס אקס, שהופכת בהדרגה למונופול חלל אימתני.
נחיתה ישראלית מוצלחת על הירח - בסימולטור
משימת בראשית 2 של עמותת SpaceIL עדיין נאבקת על הישרדותה הכלכלית, אבל השבוע עשתה צעד קטן בדרך לנחיתה מוצלחת על הירח, כשהשלימה את הליך הנחיתה – בינתיים רק בהדמיה בסימולטור. את הסימולטור פיתחה ביחד עם SpaceIL החברה הישראלית סים דוט ספייס, ששני מייסדיה הם ותיקי משימת בראשית 1, שהסתיימה בהתרסקות החללית הישראלית על הירח.
"ההדמיה שעשינו כללה את כל שלבי הנחיתה האוטונומית של הנחתת, מההתנתקות מחללית האם בגובה 40 קילומטר מעל פני הירח, ועד לנחיתה המוצלחת על פניו, כשכל הפרמטרים של הנחיתה ממודלים בסימולטור", אמר מנהל תוכנית בראשית 2, משה מדינה, לאתר מכון דוידסון. "בינתיים ההדמיה היתה במחשב בלבד. בחודשים הקרובים נתחיל לשלב את הסימולטור במעבדה ההיברידית, וכך נשלב ונבחן רכיבים ומערכות של הנחתות עצמן".
במשימת בראשית 2 מתכננת העמותה להציב שתי נחתות זהות על פני הירח - אחת בצד הקרוב אלינו, והשניה - אם הכל יתנהל כשורה - בצד הרחוק. חללית האם, שתישא את שתי הנחתות, תישאר במסלול סביב הירח, ותמשיך להקיף אותו גם אחרי שהנחתות יסיימו את פעילותן.
בסימולציה הראשונה נבחנה רק נחיתה בצד הקרוב, בתנאים אופטימליים ובלי תקלות. "זו הייתה למעשה גם הרצה של הסימולטור עצמו, כיול ובדיקה שהוא אכן מדמה נכונה את המשימה. בשלבים הבאים נריץ הדמיות גם של נחיתות קשות יותר, וכמובן של תקלות רבות – למשל כשחיישנים מפסיקים לעבוד. זה אחד הלקחים שהפקנו מבראשית 1 – להתחיל בסימולציות במעבדה ההיברידית כמה שיותר מוקדם".
לפני קצת יותר משנה נקלעה משימת בראשית 2 לקשיים תקציביים, לאחר שקבוצת התורמים המרכזית צמצמה את תמיכתה במיזם. מועצת המנהלים של העמותה אישרה בינתיים להמשיך לעבוד על המשימה בהיקף מוגבל עד סוף שנת 2024, בתקווה שעד אז תגייס העמותה את המימון הדרוש להמשך הפיתוח - מה שטרם קרה.
"אנו מנסים לגייס מימון מהמדינה, לצרף מדינה נוספת כשותפה לפרויקט וכמובן לגייס תורמים. אם תורמים רואים שיש לנו תמיכה מהמדינה ושותפות עם מדינה נוספת, כמובן יותר קלה להם לפתוח את הכיס", אמר מדינה. "אנו מתקדמים בכל שלושת הכיוונים האלה, בתקווה להצליח".
תחזית מהמיקרוגל
חברת חיזוי מזג האוויר Tomorrow.io שיגרה לפני כשבועיים שני לוויינים נוספים למערך החיזוי שלה. החברה, שמייסדיה ישראלים והיא מחזיקה מרכז פיתוח בישראל, מפעילה כעת מערך של ארבעה לוויינים – שני לווייני מכ"מ ששוגרו בשנה שעברה, ושני הלווינים החדשים, לווייני מיקרוגל ששוגרו במשימת Transporter 11 של חברת ספייס אקס עם עוד 114 לוויינים קטנים.
לווייני המיקרוגל הם לוויינים קטנים יחסית, בגודל של קופסת נעליים. במונחים מקצועיים הגודל שלהם הוא 6U, כלומר מורכבים משש יחידות קובייתיות של 10x10x10 ס"מ. הם קולטים קרינת שמש המוחזרת מהאטמוספרה בתדרי מיקרוגל, גלים אלקטרומגנטיים קצרים יותר מגלי רדיו, בערך בטווח התדרים שבין 20 ל-200 ג'יגה-הרץ.
אורכי גל מסוימים בטווח הזה נבלעים על ידי אדי מים באטמוספרה, בעוד אחרים נבלעים יותר כשהאטמוספרה עשירה ברסיסי קרח. כך מדידות של החזר הגלים מאפשרות לחשב בדיוק רב גם את הלחות באטמוספרה וגם את הטמפרטורה שלה, ומדידות על פני שטח רחב מאפשרות להעריך תנועות ושינויים במדדים הללו. הנתונים האלה ישתלבו עם מדידות של הלוויינים האחרים בתוך מודלים מורכבים, ובסיוע ניתוח של בינה מלאכותית, כדי לספק תחזית מזג אוויר מדויקת ככל האפשר.
"הלוויינים כעת בשלבי בדיקה וכיול, והם אמורים להתחיל לספק נתונים בקרוב", אמר רעי גופר, אחד ממייסדי החברה והסמנכ"ל לענייני אסטרטגיה שלה. "הטכנולוגיה הזו תאפשר לנו לאסוף נתונים אטמוספריים בדיוק רב, במיוחד מעל אוקיינוסים ואזורים נידחים שבהם יש פחות מדידות בשיטות מסורתיות. עם לווייני המיקרוגל אנו מציבים סטנדרט חדש של איסוף נתונים אטמוספריים וחיזוי".
בחברה סירבו לומר מה עלות הלוויינים החדשים. ואולם, שני לווייני המיקרוגל הם רק חלק ממערך שלם של לוויינים מכמה סוגים שהחברה מתכוונת להציב בחלל בשנים הקרובות, כדי להתבסס כחברה הפרטית המובילה בחיזוי מזג אוויר - תחום שעד לאחרונה נשלט בידי מוסדות השייכים למדינות או גופים צבאיים. בשנה שעברה לבדה גייסה החברה יותר מ-100 מיליון דולר ממשקיעים, וזכתה בכמה מכרזים גדולים, בין השאר לאספקת שירותי חיזוי למשרד ההגנה האמריקאי. הלוויינים החדשים אמורים לפעול בחלל כמה שנים.
מזכרות מהחלל
אוסף מרשים של פריטים מדעיים יוצא בימים אלה למכירה פומבית, וכולל גם פריטי חלל היסטוריים רבים ומרתקים. האוסף העצום היה שייך לפול אלן (Allen), שייסד עם ביל גייטס (Gates) את חברת מיקרוסופט. הוא הלך לעולמו ב-2018, לאחר שהקדיש חלק ניכר מחייו ומהונו העצום לאיסוף שלל מזכרות מההיסטוריה של המדע ושל החלל. המכירה מתבצעת בשלושה שלבים, שניים מקוונים ואחד בבית המכירות כריסטיז עצמו.
5 צפייה בגלריה
משמאל: רשימת המטלות של ווייט, החליפה שלו למשימת ג'מיני 4, חליפת האימון של אלדרין וספר המשימה של אפולו 8
(צילומים christies.com)
בין השאר היא כוללת את חליפת החלל הרזרבית של האסטרונאוט אד וויט (White), האמריקני הראשון שעשה "הליכת חלל" במשימת ג'מיני 4, שמחירה ההתחלתי נאמד ב-80 אלף עד 120 אלף דולר; את טבלת המשימות המקורית (צ'ק ליסט) של אותה הליכת חלל, שצפויה להימכר ב-80-60 אלף דולר; את ספר הטיסה המקורי (לוג-בוק) של ג'ים לאוול (Lovell) במשימת אפולו 8 (80-60 אלף דולר); חליפת אימונים של האסטרונאוט אדווין "באז" אולדרין (Aldrin), אחד משני האנשים הראשונים שדרכו על הירח (150-100 אלף דולר); דף מטבלת המשימות של אלדרין במשימת אפולו 11, עם הערות בכתב ידו (30-20 אלף דולר); חליפת טיסה של האסטרונאוט גאס גריסום (Grissom), שנספה לימים עם וייט בשריפה בחללית אפולו 1 (15-10 אלף דולר); וכן דגמים של חלליות וטילים ששימשו את נאס"א, רישומים, ציורים ואיורי חלל מקוריים ועוד.
האוסף כולל גם פריטי מדע רבים שאינם קשורים לחלל, בהם מכונת אניגמה מקורית של גרמניה הנאצית, המכתב המקורי שבו הזהיר אלברט איינשטיין את נשיא ארצות הברית רוזוולט מהאפשרות של נשק גרעיני בידי גרמניה הנאצית; מכתבים של חלוצי חקר הפרימטים לואיס ליקי (Leaky), דיאן פוסי (Fossey) וג'יין גודול (Goodall); צילום הדגם המקורי של הסליל הכפול של ה-DNA בחתימת ג'יימס ווטסון (Watson) ופרנסיס קריק (Crick); מחשבים היסטוריים, מסמכים, יצירות אמנות ואפילו תפריט מקורי מאניית הפאר המפורסמת טיטאניק. אף על פי שמוזיאונים רבים מקווים להניח ידיהם על פריטים מהאוסף, סביר יותר להניח שרובם ימצאו את דרכם לאוספים של בעלי הון אחרים, שכיסיהם עמוקים יותר משל מוזיאונים ציבוריים. אפשר לקוות שהקונים יסכימו לתרום או להשאיל את הפריטים למוזיאונים, כדי שייחשפו לציבור הרחב.
איתי נבו, מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
