כישלון בריטי בדרך לחלל
הניסיון הראשון לשגר לוויינים מאדמת בריטניה הסתיים השבוע בכישלון, עקב תקלה במשגר LauncherOne של חברת וירג'ין אורביט, שנשא תשעה לוויינים קטנים. בניגוד לרוב טילי השיגור, LauncherOne אינו משוגר מהקרקע, אלא ממטוס – שיטה דומה לזו של החללית המטיסה תיירים לגבול החלל במיזם של החברה האחות וירג'ין גלקטיק. גם היא בבעלות איל ההון ריצ'רד ברנסון (Branson). במקרה זה המטוס הוא בואינג 747 שקיבל את השם "נערה קוסמית" (Cosmic Girl), והוסב לשאת מתחת לכנף את טיל השיגור שאורכו 21 מטרים.
המראת המטוס של וירג'ין גלקטיק ועליו לוויינים
(צילום: רויטרס)
המטוס המריא מנמל התעופה ניוקיי בחצי האי קורנוול שבדרום מערב בריטניה, וחג במעגלים בגובה של כ-11 קילומטר מדרום לחופי אירלנד באוקיינוס האטלנטי, עד שהמהנדסים השלימו את הבדיקות ואישרו את שיגור הטיל. לאחר הניתוק מהמטוס צלל הטיל כמה שניות ואז הפעיל את המנוע ונסק במהירות. השלב הראשון שלו פעל כשורה, אבל בשלב השני אירעה תקלה ששיבשה את כניסת הטיל למסלול המתוכנן. ככל הנראה הוא התרסק בים.
הלוויינים שהטיל נשא היו שייכים למעבדות מחקר ולגופים ממשלתיים. נכללו בהם לוויין צילום שנועד לסייע במניעת הברחות, לוויינים לניסוי טכנולוגי של משרד ההגנה הבריטי וכן לוויין פולני ולוויין של עומאן.
עוד כתבות באתר מכון דוידסון לחינוך מדעי:
לבן על גבי לבן
גילויים חדשים על הכורכום
האם מזון מונבט מזין יותר?
"נראה ש-LauncherOne סבל מאנומליה שתמנע מאיתנו להגיע למסלול במשימה הזאת", הודיע מנהל מערכות ההנדסה של החברה, כריסטופר רויף (Roif), בשידור החי של וירג'ין אורביט מהשיגור. "אנו בודקים כעת את הנתונים שבידינו ונעדכן בהמשך".
בריטניה היא בין יצרניות הלוויינים הגדולות בעולם. עסקי הלוויינים מגלגלים בה כעשרים מיליארד דולר בשנה, ומעסיקים כ-47 אלף עובדים. עם זאת, עד כה עשו שם את השיגורים ממדינות אחרות. וירג'ין אורביט רשמה ארבעה שיגורים מוצלחים לחלל מאז 2021, מול כישלון אחד ב-2020, כולם מבסיס החלל שלה בקליפורניה. לאחרונה קיבלה אישור לשגר גם מבריטניה.
פיצוץ באלסקה
פחות מיממה אחרי הכישלון של וירג'ין אורביט ביצעה החברה האמריקנית ABL את שיגור הבכורה של הטיל שלה, RS1, ובו שני לוויינים קטנים של חברת OmniTeq. זמן קצר לאחר השיגור מבסיס החלל באי קודיאק שבאלסקה כבו במפתיע תשעת המנועים של הטיל, והוא נפל בחזרה אל כן השיגור והתפוצץ. הפיצוץ גרם נזק רב למתקן השיגור, אך איש לא נפגע.
ניסיון השיגור הכושל השבוע הגיע אחרי ארבעה ניסיונות קודמים שהחברה עצרה בהם את הספירה לאחור בדקות האחרונות, עקב תקלות. "זאת לא התוצאה שקיווינו לה היום, אבל זו תוצאה שהתכוננו אליה", מסרה החברה בהודעה רשמית.
הלוויין שהתרסק
לוויין נוסף סיים השבוע את חייו סמוך לחופי אלסקה, אך הפעם מדובר בלוויין ותיק שפרש לגמלאות בתום שירות מפואר בחלל. הלוויין ERBS של סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, שוגר בשנת 1984 ממעבורת החלל צ'לנג'ר כדי לחקור את מאזן הקרינה באטמוספרה של כדור הארץ ואת מצבה של שכבת האוזון. הלוויין, שתוכנן לפעול שנתיים בלבד, תפקד בסופו של דבר יותר מעשרים שנה, עד שהושבת סופית ב-2005. מאז הוא איבד גובה בהדרגה עד שנכנס לאטמוספרה באופן לא מבוקר השבוע.
מכיוון שמדובר בלוויין גדול, בעל מסה של כ-2,500 קילוגרם, היה חשש שהוא לא יישרף כולו בכניסה לאטמוספרה וחלקים ממנו יגיעו לפני כדור הארץ. הכוננות לקראת פגיעתו עיכבה טיסות בקוריאה הדרומית בעת שהלוויין חלף מעליה. בסופו של דבר הכול עבר בשלום, והלוויין נשרף ברובו מעל צפון האוקיינוס השקט, בלי לגרום לנפגעים או לנזק.
הסינים עוצרים באדום?
האם המשימה המשולבת של סין למאדים הגיעו לסוף דרכה? בפברואר 2021 נכנס למסלול סביב מאדים הלוויין הסיני טיאנוון 1 (Tianwen-1), ובמאי הוא שחרר את רכב השטח ז'ורונג (Zhurong), שנחת בהצלחה במישור אוטופיה והיה לכלי הרכב הגלגלי השישי במאדים, והראשון שאינו מתוצרת ארצות הברית. ז'ורונג תוכנן לפעול שלושה חודשים, אבל בפועל עבד שנת ארץ תמימה, והספיק לנסוע כמעט שני קילומטרים מאתר הנחיתה שלו.
במאי 2022, עם תחילת החורף על מאדים, הוכנס הרכב למצב תרדמה כדי להגן על מערכותיו. בסוף דצמבר 2022 הוא היה אמור להתעורר אוטומטית, כשהאביב המאדימי הביא את הטמפרטורה באזור לרף נסבל של 15 מעלות צלזיוס מתחת לאפס, היה מספיק אור שמש כדי לספק חשמל למערכת הסולרית של ז'ורונג. אולם מדיווחים בתקשורת הסינית עולה כי מפעיליו עדיין לא הצליחו ליצור עימו קשר. אחת ההשערות היא שסופת חול כיסתה את הלוחות הסולריים של הרכב בשכבה עבה של אבק, שאינה מאפשרת לו לייצר די חשמל כדי להתעורר. הלוחות אמנם נושאים ציפוי דוחה אבק, אך יעילותו מוגבלת. לרכב יש גם מערכת פעילה לניקוי הלוחות, אך כדי שתפעל הוא צריך לצאת מהתרדמה.
9 צפייה בגלריה
סיים את דרכו? רכב המאדים הסיני ז'ורונג אחרי הירידה מכן הנחיתה שלו, מאי 2021
(צילום: China News Service)
אם לא די בזה, נראה שלא רק רכב השטח חדל לפעול, אלא גם הקשר עם הלוויין נותק לאחרונה. טיאנוון 1 מילא תפקיד חשוב בבחירת אתר הנחיתה של הרכב, ושימש תחנת ממסר שלו, לצד משימות נוספות שמילא כמו מיפוי פני מאדים וצילומם. אולם מדיווח בתקשורת הסינית עולה כי מפעיליו לא הצליחו לאחרונה להוריד ממנו נתונים. כמו כן, חובבי רדיו בכדור הארץ דיווחו כי נראה שתחנת הקרקע הסינית הפסיקה לנסות ליצור קשר עם הלוויין.
סין לא פרסמה עד כה שום הודעה רשמית על מצבה של המשימה המשולבת למאדים. בשנים הבאות, במסגרת פעילותה הנרחבת בתחום החלל, מתכננת סין גם משימה מורכבת לאיסוף דגימות מכוכב הלכת האדום והבאתן לכדור הארץ.
חכו שם, החילוץ בדרך
סוכנות החלל הרוסית תשגר בפברואר חללית סויוז ריקה מאדם, כדי לאפשר לצוות התחנה לחזור בשלום לכדור הארץ. המהלך נדרש לאחר שבחודש שעבר התגלתה בחללית שהביאה אותם לתחנה דליפה של נוזל קירור. החללית העוגנת בתחנה נפגעה כנראה ממיקרו-מטאוריט, ונוזל הקירור שלה דלף לחלל. החללית לא מיועדת רק להחזיר את אנשי הצוות שהגיעו בה בתום משימתם בתחנה, אלא גם לשמש "סירת הצלה" שתאפשר את חילוצם במקרה חירום. בדיקות של סוכנות החלל הרוסית העלו כי אם ינסו להנחית את החללית הפגועה, הטמפרטורה בה עלולה לנסוק לכ-40 מעלות צלזיוס עם לחות גבוהה. תנאים כאלה יעמידו את הצוות בסכנת חיים ישירה ועלולים לשבש גם את תפקוד מערכות האלקטרוניקה של החללית, ובהן מחשבי הטיסה.
השיגור הבא של חללית סויוז לתחנת החלל נועד להתקיים במקור בחודש מרץ, אך כעת מתכוונת סוכנות החלל הרוסית "רוסקוסמוס" להקדימו ל-20 בפברואר. החללית תשוגר ריקה, בלי אנשי צוות, כדי לאפשר את חזרתם של אנשי הצוות שהגיעו לתחנה בחללית הדולפת. עם זאת, הקוסמונאוטים הרוסים סרגיי פרקופייב (Prokopyev) ודמיטרי פטלין (Petelin) והאסטרונאוט האמריקני פרנק רוביו (Rubio), יישארו כנראה בתחנה עוד כמה חודשים, עד שתגיע חללית נוספת עם מחליפיהם.
משדרים על אותו התדר
חברת ספייס אקס והקרן הלאומית למדע של ארצות הברית (NSF) חתמו על הסכם שמגביל את הפגיעה של התקשורת עם לווייני סטארלינק בפעילות המחקרית של טלסקופי רדיו. מערך הלוויינים המספקים חיבור לאינטרנט של ספייס אקס כולל כבר יותר מ-3,000 לוויינים. בשנתיים האחרונות עשו טלסקופ הרדיו הלאומי של ארצות הברית (NRAO) וחברת ספייס אקס מחקר משותף לבחינת ההשפעה של התקשורת עם לוויני סטארלינק על עבודתם של טלסקופי הרדיו בכמה תדרים. על פי ההסכם החדש, החברה תגביל את פעילותה בטווח התדרים שבין 10.6 ל-10.7 גיגה-הרץ, כדי למנוע פגיעה בעבודת הטלסקופים.
9 צפייה בגלריה
כולם צריכים להסתדר עם אותו טווח תדרים מוגבל. אנטנות של טלסקופ רדיו על רקע שביל החלב
(צילום: NRAO/AUI/NSF, Jeff Hellerman)
"שיתוף הפעולה בין חברות הלוויינים המסחריות לגופי מחקר חיוני כדי להבטיח את עתידם של שני התחומים, התלויים שניהם באותו טווח מוגבל של תדרי רדיו", אמר מנהל NRAO טוני ביזלי (Beasley). "ההסכם פורץ הדרך בין הקרן הלאומית למדע לחברת ספייס אקס מוכיח כי לא רק ששיתוף פעולה כזה הוא אפשרי, אלא שזהו צעד לקראת שיתופי פעולה נוספים".
כוכבים בחוץ
טלסקופ החלל ג'יימס ווב שוב הפגין את יכולותיו המרשימות, כשהצוות המפעיל אותו דיווח בפעם הראשונה על גילוי כוכב לכת במערכת שמש אחרת באמצעותו. הגילוי מרגש במיוחד כי מדובר בכוכב לכת סלעי הדומה מאוד בגודלו לכדור הארץ – קוטרו עומד על 99 אחוז מקוטר כדור הארץ. אם לא די בכך, הוא שוכן במערכת שמש קרובה אלינו מאוד בקנה מידה קוסמי – רק 41 שנות אור מכאן.
התצפית של ג'יימס ווב אימתה את אחת התחזיות של טלסקופ החלל TESS, המחפש כוכבי לכת באמצעות מדידה מדוקדקת של עוצמת האור של כוכבים. ירידה קטנה ומחזורית בעוצמת האור עשויה להעיד כי כוכב לכת חולף בינינו לבין הכוכב. המדידות הצביעו על האפשרות שכוכב לכת כזה חג סביב LHS 475, שמש מסוג ננס אדום. המצלמה והספקטרומטר של ג'יימס ווב אימתו במהירות כי אכן יש ירידה מחזורית באורו, המצביעה על קיום כוכב לכת כמעט זהה בגודלו לשלנו, אבל קרוב הרבה יותר לשמש שלו, כך שהוא משלים הקפה סביבה בתוך שני ימי ארץ בלבד. אף על פי שהננס האדום חם הרבה פחות מהשמש שלנו, במרחק הזה הטמפרטורות על פני כוכב הלכת יהיו גבוהות מדי לקיום חיים כמו אלה המוכרים לנו.
9 צפייה בגלריה
דומה מאוד לכדור הארץ מבחינת הגודל, אבל הרבה יותר מדי חם בשבילנו ואולי נטול אטמוספרה. הדמיה של כוכב הלכת LHS 475b
(מקור: NASA, ESA, CSA, Leah Hustak STScI)
אחד היתרונות הגדולים של ג'יימס ווב על פני טלסקופים קודמים הוא היכולת שלו לנתח את הרכב האטמוספרה של כוכבי לכת כאלה, ולנסות לזהות תנאים מתאימים לקיום חיים כפי שאנו מכירים אותם, או אפילו חומרים שיעידו על קיום חיים כאלה. בינתיים, מדידות האטמוספרה לא הניבו דבר. השוואתן למה שהיה צפוי אילו הייתה לכוכב הלכת אטמוספרה עשירה בפחמן דו-חמצני, כמו במאדים, או עשירה במתאן, כמו בטיטאן, ירחו הגדול של שבתאי – העלו כי אין לו אטמוספרות כאלה. ייתכן גם שאין לו אטמוספרה כלל, ובהתחשב בקרבתו לשמש שלו זוהי אפשרות מתקבלת על הדעת.
גם מפעילי הטלסקופ TESS דיווחו השבוע על הגילוי של עוד כוכב לכת דמוי ארץ. הם ניתחו לעומק את מדידות הסתרת האור של הננס האדום TOI 700, שנמצא במרחק של כמאה שנות אור מאיתנו, ושבמדידות קודמות התגלה כי יש לו שלושה כוכבי לכת לפחות. אחד מהם שוכן ב"טווח הישיב", האזור שלפי המרחק מהכוכב סביר להניח שהטמפרטורה בו עשויה לאפשר הימצאות של מים נוזלים. הניתוח הנוסף גילה עוד כוכב לכת, TOI 700e, הדומה מאוד בגודלו לכדור הארץ, וגם הוא נמצא בטווח הישיב של השמש שלו. כוכב הלכת הזה מקיף את השמש שלו כל 28 ימי ארץ, ועשוי להיות ב"נעילת גאות" עימה – מצב שבו הוא מפנה תמיד את אותו צד אל השמש שלו.
"הטלסקופ טס השלים את השנה השנייה של תצפיות על השמיים הצפוניים, ואנו מצפים לעוד ועוד גילויים מרגשים בתיבות האוצר של הנתונים שלו", אמרה האסטרופיזיקאית אליסון ינגבלאד (Youngblood), החברה בצוות של נאס"א המפעיל את הטלסקופ.
צופים פני את העתיד
בעוד הטלסקופים ג'יימס ווב, TESS ודומיהם מציפים אותנו בתגליות חדשות, יש בנאס"א מי שכבר חושבים על הדור הבא של טלסקופי החלל. בכירים בסוכנות החלל האמריקנית הציגו לאחרונה בכינוס של האיגוד האמריקני לאסטרונומיה (AAS) תוכניות ראשוניות לטלסקופ חלל שמטרתו תהיה לחפש סימני חיים במערכות שמש אחרות. הטלסקופ מכונה בינתיים HWO, ראשי תיבות של Habitable Worlds Observatory, כלומר טלסקופ עולמות ישיבים.
הטלסקופ מיועד לשיגור בסביבות שנת 2040, ועדיין אין לו תקציב או מפרט מסודר. על פי התכנון הראשוני הוא יוצב, כמו ג'יימס ווב, בנקודת L2, כמיליון וחצי קילומטר מכדור הארץ. אך בשונה מג'יימס ווב הוא יתוכנן כך שאפשר יהיה לשלוח אליו בעתיד חלליות רובוטיות במטרה לתחזק ולשדרג אותו לפי הצורך, צעד שיאריך מאוד את חייו.
9 צפייה בגלריה
גירסה מוגדלת של ג'יימס ווב, עם אפשרות תחזוקה ושדרוג במשימות לא מאוישות. הדמיה של טלסקופ חלל LUVOIR
(מקור: NASA GODDARD SPACE FLIGHT CENTER)
בנאס"א בוחנים כיום שני אבות טיפוס לטלסקופ כזה. אחד מהם מכונה LUVOIR, ומבוסס על המבנה של ג'יימס וב, אך כנראה עם מראה הרבה יותר גדולה ועם יכולות לצפות באורכי גל רבים יותר. האחר, HabEx, הוא טלסקופ סגור, שהמבנה שלו מזכיר יותר את האבל. החידוש המתוכנן כאן הוא שמשייה עצמאית שתרחף במרחק של אלפי קילומטרים מהטלסקופ ותסתיר ממנו את אור הכוכבים שהוא צופה בהם, כדי לאפשר לו לראות טוב יותר את כוכבי הלכת שלהם.
האתגר העיקרי כרגע יהיה לקבל אישור ראשוני מהקונגרס לתקצוב המיזם, שצפוי לעלות מיליארדי דולרים. הצעד הזה עלול להיות קשה נוכח קיצוץ בתקציבה של סוכנות החלל השנה. אבל כמו שג'יימס וב מוכיח שוב ושוב, בנאס"א יודעים להגשים חלומות, גם אם הם יקרים מאוד.
איתי נבו, העורך הראשי של אתר מכון דוידסון לחינוך מדעי, הזרוע החינוכית של מכון ויצמן למדע
