צוות בינלאומי של ארכיאולוגים מצא בחפירות בסין את האוכף, שנחשב לעתיק ביותר בעולם. אוכף העור תוארך לתקופה שבין 727 לפנה"ס ל-396 לפנה"ס, וסייע לאנשים הפסטורליסטים שחיו באגן טורפאן באותה העת לרכב בנוחות, בבטחה ולאורך זמן בעת שעסקו ברעיית בעלי חיים כגון צאן, בקר וסוסים.
האוכף התגלה בחלקת קבר בבית קברות ביאנגהאי (Yanghai) באגן טורפאן שבמחוז האוטונומי שינג'יאנג אויגור בצפון-מערב סין. בקבר שנחפר התגלו שרידי אישה, שהייתה לבושה במה שנראה כציוד רכיבה - מעיל עור, מכנסי צמר ומגפוני עור - כשהאוכף היה ממוקם באופן שגרם לו להיראות כאילו היא יושבת עליו. ממצאי המחקר פורסמו בכתב העת Archaeological Research in Asia, כשגולת הכותרת שלהם הייתה התיארוך שבוצע לממצאים שנגלו לעיני החוקרים, ממנו עלה כי הם בני כ-2,700 שנה, מה שהופך את האוכף לקדום ביותר שנמצא עד כה בהיסטוריה.
מחקר קודם מצא שביות סוסים התרחש לראשונה לפני כ-6,000 שנה, אם כי בשלבים הראשונים של הביות, בעלי החיים שימשו כמקור לבשר וחלב. רכיבה על סוסים, לעומת זאת, התפתחה ככל הנראה רק בחלוף 1,000 שנים מאז ביות הסוסים. לכן, ההיגיון אומר שזמן קצר לאחר מכן, הרוכבים החלו לחפש דרכים לרפד את האזור שעליו ישבו. "האוכפים נקשרו אל גבם של הסוסים ואפשרו רכיבה נוחה, בטוחה וממושכת יותר לאורך פרק זמן רב יותר, מה שאיפשר לרוכבים לשוטט רחוק יותר ובסופו של דבר ליצור אינטראקציה עם אנשים מקהילות ועמים שחיו באזורים מרוחקים יותר", אמר ד"ר פטריק ורטמן מהמכון ללימודי אסיה והמזרח באוניברסיטת ציריך, שנמנה על מחברי המחקר. מחקר עבר נוסף הראה שהאנשים שחיו באזור שבו נמצא האוכף, עברו אליו לפני כ-3,000 שנה, כאשר נראה שייתכן שהם הגיעו לשם על גבי סוסים.
האוכף שמצאו החוקרים הורכב מכריות מעור בקר, שמולאו בקש, אך גם בשערות איילים וגמלים. מעבר להיותו אביזר שאפשר לרוכבים לשבת בנוחות על גבי הסוסים, האוכף סייע לרוכבים גם לכוון טוב יותר את החיצים שאותם ירו במידת הצורך. יחד עם זאת, צוות המחקר הניח כי המטרה הסבירה יותר של הרכיבה על הסוסים, לפחות בכל הנוגע לאנשי שחיו באגן טורפאן ונחשבו לפסטורליסטים, הייתה לסייע ברעיית בעלי חיים (דוגמת צאן, בקר וסוסים) ולא להיעזר באוכפים למטרות לחימה.
הקביעה שמדובר באוכף הקדום ביותר שנמצא עד כה, מבוססת על התיארוך שבוצע לו וקבע כי גילו של האוכף שנמצא בסין קדם לזה של אוכפים עתיקים שנמצאו בערבות אירו-אסיה המרכזית והמערבית, אשר השתייכו ככל הנראה לסקיתים - רוכבי סוסים נוודים שהיו בין הראשונים שהשתמשו במלחמותיהם בקשתים רכובים - כשהמוקדמים שבהם נמצאו באזור הרי אלטאי שבסיביר הרוסית ובמזרח קזחסטן ותוארכו לתקופה שבין המאה ה-5 למאה ה-3 לפנה"ס. על כן, השימוש המוקדם ביותר באוכפי סוסים היה על ידי האנשים שחיו בסין לפני כ-2,700 שנה, זאת כשדרוג למחצלות שנקשרו לגב הסוסים עד לאותה תקופה.