מאז החלה המלחמה באוקראינה קלט משרד הקליטה כ-7,500 עולים חדשים מהמדינה אליה פלשה רוסיה, אך גם כ-40 חיות מחמד.
בעליהם של הכלבים, החתולים ואפילו האוגרים - נמלטו מקייב, אודסה, מריופול ועוד מקומות, החליטו לקחת את בעלי החיים שלהם לאורך כל הדרך הארוכה והקשה אל גבול פולין או מולדובה ומשם לישראל. עד כה, מנתוני משרד העלייה והקליטה, עלו כ-40 בעלי חיים וביניהם כלבים מסוגים שונים, חתולים ואוגרים. לעולים על ארבע ומשפחותיהם חיכה בשדה התעופה מזון לכלבים וחתולים, כדי שקליטתם בארץ תהיה קלה יותר. הם נרשמו על פי חוק משרד החקלאות. הם אמנם לא קיבלו תעודת עולה, אבל החתולים והכלבים כבר אזרחים ישראלים.
״הילדים שלי איבדו הכול - את החברים שלהם, את בית הספר, את החוגים שלהם. הכול. נשאר להם רק אותי, את הכלב ואת האוגרים", סיפרה דריה פולישוק, אם לשניים שעלתה אתמול (יום ג׳) לישראל יחד עם שני ילדיה, בת 12 ובן 8, יחד עם הכלב של המשפחה ושני האוגרים של ילדיה. את בעלה נאלצה להותיר מאחור, לאחר שגויס לצבא האוקראיני.
״גרנו בקייב עד המלחמה. כשהיא פרצה, ארזנו מהר ויצאנו לנסיעה של 15 שעות ובה היו שלוש עצירות בלבד של עשר דקות כל אחת. היה קשה, ובמיוחד עם הכלב שלא יכול היה לשבת כל הזמן באותו המקום, והוא כמו הילד השלישי שלי״, סיפרה דריה. "בגבולות קייב נציגי הממשלה אמרו שאין בעיה עם חיות המחמד - לא עם הכלב ולא עם האוגרים״.
3 צפייה בגלריה
העולים החדשים לא השאירו את הכלב באוקראינה
(צילום: לירון כהן פור, דוברות והסברה במשרד העלייה והקליטה)
בסוף הנסיעה הארוכה הם הגיעו לקישינב שבמולדובה, שם נציגי הסוכנות היהודית אמרו להם שתוך יום-יומיים יעלו למטוס, אולם בפועל היה עליהם להמתין שבוע ויומיים, ״האנשים במולדובה טובים מאוד. הם אירחו אותנו למופת. בשבוע הזה התארחנו במלון בכפר קטן ליד קישינב, ובו המקומיים סיפקו לנו את הכול. אחרי שבוע נפגשנו עם יועץ שעזר לנו למלא את מסמכי העלייה, וכבר באותו היום אמרו לנו שאנחנו יוצאים לטוס".
אולם, המסע עם הכלב והאוגרים לא תם. "בשדה התעופה, הבחורה שחילקה את כרטיסי הטיסה ראתה את האוגרים ואמרה שהם לא יכולים לעלות למטוס. למה כלב כן ואוגרים לא? היא אמרה לנו לתת אותם למישהו. למי ניתן? בסוף הצלחנו לשכנע אותה שתיתן לנו לעלות איתם כי הם האוגרים של הילדים שלי, ואם הם יאבדו גם אותם זה יהיה להם עצוב וקשה. אלו החברים הקטנים של הילדים שלי".
בארץ יגורו בני משפחת פולישוק בביתה של אמו של בעלה. דריה ומשפחתה חשבו על עלייה, לדבריה, אולם הדבר לא תוכנן לשנים הקרובות. עובדה זו בנוסף לכך שבעלה נותר באוקראינה, אינה מקלה עליה, אך היא מתנחמת שרוב המשפחה, כולל האוגרים והכלב נשארה שלמה.
שרת העלייה והקליטה, פנינה תמנו שטה, אמרה: "הסיפור של משפחת פולישוק הוא סיפורם של משפחות רבות אשר עלו חסרות כול, אך אינן ויתרו על חיית המחמד בבריחתם הקשה וזה מחמם את הלב. משרד העלייה והקליטה מחכה לבעלי החיים בשדה התעופה עם מזון ויתר צורכיהם, ואנחנו רואים הטבה ברוחם של עולים שמעבירים את ימי הקליטה וההתאקלמות עם חיית המחמד שלהם. ברוכים הבאים לעולים החדשים על ארבע!״
