גלגל רפאים (רוג'ום אל הירי) ברמת הגולן וגל יתרו במורדות הר מירון. ויש גם דולמנים אחרים, המסתתרים בשטח ומחכים לחוקרים הנועזים כדי שיגלו אותם.
תעלומת הדולמנים בגליל העליון
(צילום: ירון שרון)
אחד מאתרי הדולמנים המרשימים והצפופים ביותר בישראל, התגלה ממש במקרה לאחר מלחמת ששת הימים, סמוך לקיבוץ שמיר שבגליל העליון, לא רחוק מרמת הגולן. כדי ללמוד על סודות הדולמנים המסתוריים והתרבות המסקרנת, שהשקיעה משאבים אדירים בבניית הדולמנים המדהימים ונעלמה - קבענו להיפגש עם אורי ברגר, ארכיאולוג גליל עליון ברשות העתיקות, שחפר במקום וגם עם פרופסור גדעון אבני מרשות העתיקות, ארכיאולוג בכיר שחוקר את דפוסי החשיבה של הקדמונים. שניהם טוענים כי אולי דווקא בשדה הדולמנים המסתורי של קיבוץ שמיר מסתתרים רמזים חדשים לפתרון החידה הבינלאומית של הדולמן.
ברגר פותח שער ברזל צנוע בגדר של היישוב וכמו בכניסה למנהרת הזמן, הוא מוביל אותנו אחורה - אלפי שנים, אל שרידי תרבות קדמונית מופלאה ואל מעשה ידיהם המרשימים של האנשים החרוצים והמסתוריים, שחיו כאן מאות ואלפי שנים לפני תקופת התנ"ך. "שדה הדולמנים של קיבוץ שמיר הוא התופעה הגיאולוגית הכי מרשימה שיש בארץ ישראל ואף אחד לא יודע שהיא נמצאת כאן", אמר ברגר. "יש לנו בישראל בין 5,000 ל-6,000 מבנים כאלה, קברים מגליתים בני 4,000 שנה, הבנויים מאבנים ענקיות ופרוסים בכל רמת הגולן ובגליל העליון. באזור שמסביב לקיבוץ שמיר, יש ריכוז של למעלה מ-400 דולמנים שאנחנו מכירים ואנחנו בתהליך של מיפוי וספירה שלהם".
אנחנו צועדים מוקפים באבנים כבדות, שמישהו טרח לבזבז כמויות עצומות של אנרגיה כדי לסחוב אותן דווקא לכאן ולסדר אותן במצבורים מוגבהים ובמעגלים. ברגר נהנה לראות את הדולמנים כשאנחנו צועדים בתוך הנוף המוזר והמסתורי. "הדולמנים האלה הם סופר מרשימים, החבר'ה שבנו אותם - שאנחנו כמעט לא יודעים עליהם כלום, העיפו באוויר, גלגלו סלעי ענק ושינו את כל הנוף. הדולמנים בגליל וברמת הגולן הוקמו בין 4,500 לפנה"ס עד 4,000 לפנה"ס. עבור מי שחי בתקופת התנ"ך, הדולמנים האלה היו בשבילו כמו ארכיאולוגיה, מונומנטים קדומים שלא ידוע מי בנה אותם".
הדולמן הראשון שברגר מעוניין שנכנס אליו, מכונה במפת הדלומנים של קיבוץ שמיר - "דולמן 1". מדובר בגל אבנים גדול ומונוליטי הנקרא "טומולוס" בשפת המדע. במרכזו בנו הקדמונים שולחן אבן גדול ומרשים. ובעקבות החפירות ארכיאולוגיות שנערכו במקום, בשיתוף עם המכללה האקדמית תל חי, ניתן להיכנס פנימה. ברגר מצביע על פלטת אבן ענקית, הגג של המבנה, שעשוי מסלע יחיד ששוקל עשרות טון. "הגג הוא סלע ענק, שאורכו למעלה משבעה מטרים. דרכו אפשר להתרשם מהסלעים העצומים שאותה תרבות קדומה הרימה בשביל הקבורה פה", הוא אמר.
אנחנו נכנסים פנימה בזחילה איטית, משתאים מגודלו המפתיע של החלל הפנימי ושיטות הבנייה המסתוריות של הקדמונים, שהצליחו לשנע ולהעמיד סלעי ענק ללא בטון או ברזל וליצור מהם מבנה מקורה ענק, שמחזיק מעמד יותר מ-4,000 שנה. המפגש הבלתי אמצעי עם המבנה הקדום והתחכום של הבונים מטריד את המחשבה ושאלות רבות צפות ועולות ללא הפסקה - איך הם בנו את זה? למה דווקא פה? - ולמה הם עשו את זה?
ברגר מחייך במסתוריות ומתייחס לשאלה הראשונה. "אנחנו לא ממש יודעים איך הם בנו את הדולמנים, הם לא השאירו לנו הוראות. אבל אנחנו יודעים שהבונים המסתוריים הגיעו מאזור ירדן לפני כ-4500 שנה, גם שם יש אלפי דולמנים, אבל קדומים יותר מהדולמנים שכאן. הם סיימו את הפעילות שלהם באזורנו לפני כ-4,000 שנה ואנחנו עדיין חוקרים ולא כל כך יודעים מי הם היו".
התחנה הבאה בסיור הדולמנים שלנו מכונה במפה "דולמן 2". מדובר בתא קבורה עצום בגודלו, אך ללא גג, כך שניתן להיכנס אליו בקלות ולהתרשם מהקירות העשויים מסלעים ענקיים בגודלם. מדובר בחדר ענק שיכול להכיל בקלות עשרות גוויות.
פרופסור אבני מלטף בריכוז את החזזית הירקרקה שגדלה על הסלעים הענקיים, כמו מחפש רמזים נוספים לחידה שהשאירו לנו הקדמונים. הוא מתייחס לשאלה הקבועה שעולה במהלך הסיור - למה האנשים המסתוריים האלה בנו את המבנים המגליטים הענקיים האלה? "זאת אחת התעלומות הכי גדולות בעולם הארכיאולוגיה ואני אעשה לך את הסיפור להרבה יותר מסובך", אמר פרופ' אבני. "אם תלך לקצה השני של העולם, לאירלנד, אתה תראה בדיוק את אותם מבנים. הדולמנים, שולחנות האבן, הם תופעה חובקת עולם. אז מה קרה? אנשים מארץ ישראל הגיעו לאירלנד ומונגוליה? ממש לא. כדי להעביר רעיון לכל העולם כמו הדולמן, לא צריך להעביר מהנדסים - צריך להעביר תפיסה רוחנית".
"כשבאים ושואלים מי היו האנשים האלה ומה עבר להם בראש, אנחנו קודם כל מסתכלים על הסביבה", הוסיף פרופ' אבני. "אנחנו נמצאים באחד המקומות הכי יפים בארץ ישראל, מצד אחד כל עמק החולה מצד שני הר החרמון המושלג. אנשים מגיעים למקום הזה בשתי סיטואציות: תפילה ורצון להתחבר לאל - להגיע לעולם הרוחני. והסיבה השנייה לצערנו היא מוות: סיטואציה של הנצחת האבות המתים בתוך אתר, שכל מי שיגיע אליו מתמלא בתדהמה וזה בדיוק מה שקורה לנו כשאנחנו מסתכלים על האבנים הענקיות האלה: מאיפה הביאו את האבנים? איך סחבו אותם? איך בנו את זה? אנחנו מסתכלים על הסביבה ומקבלים סוג של התעלות רוחנית".
השלב השלישי והאחרון בסיור המסקרן בשדה הדולמנים של קיבוץ שמיר הוא דולמן מספר 3 המפורסם, שלטענת החוקרים הוא הכי גדול באזור. אנחנו מטפסים אל ראש התל מוקפים בעשרות טומולוסים ודולמנים ענקיים ומתקשים לזהות את הדולמן הענק בתוך כל הבלגן. ברגר מצביע על הקרקע ומפתיע אותנו. "הם בעצם שינו פה את כל הנוף וסחבו 400 טון אבן כדי ליצור את כל התמיכה למפלצת שאנחנו נמצאים עליה. הסלע שאנחנו עומדים עליו הוא הגג של דולמן 3 והוא שוקל בן 40 ל 50 טונות".
אנחנו נכנסים בזחילה לתוך החלל העצום שבבסיס התל ומשתאים מגודלו העצום של המבנה המגליטי הקדום. ברגר מלטף את הקירות המרשימים ומסביר. "אנחנו בתוך תא הקבורה המפואר של דולמן 3, תקרה במשקל של 40 טון שמחזיקה למעלה מ 4,000 שנה זה חתיכת הפקה. הם היו מהנדסים סופר רציניים, תרבות של בנאים. בדולמן 3 אנחנו מזהים את פסגת היצירה שלהם. בדולמן הזה התחיל המחקר של רשות העתיקות ומכללת תל חי עם השותף שלי למחקר פרופסור גונן שרון, שגילה כאן את אמנות הסלע הייחודית על התקרה של הדולמן".
ברגר מצביע על החריטות המסתוריות והסקרנות עוטפת אותנו. "החבר'ה של הדולמנים לא עושים לנו עבודה קלה, הם לא השאירו מכתב עם הסיפור שלהם ומה הם ומי הם, אבל הם השאירו בין 11 ל-14 חריטות שנראות כמו ציפורים אם תרצה. מה זה בדיוק? אנחנו לא יודעים, אבל זה היה מספיק חשוב להם בשביל לעשות את האקסטרה חריטות".
פרופ' אבני, שחוקר במשך שנים רבות את תהליכי החשיבה של הקדמונים משתף אותנו במחשבותיו ומנסה לענות על השאלה המורכבת - מדוע הקדמונים השקיעו כל כך הרבה אנרגיה בבנייה מסיבית של המבנים המיוחדים האלה. "דווקא דולמן 3 מקרב אותנו לפתרון של כתב החידה העולמי של שאלת הדולמנים, כיוון שיש בו ייחודיות - הציורים שנותנים לנו רמז. בסופו של דבר הציור הזה נועד לשמש את האנשים שהיו פה. החריטה היא הקשר בין הבונים לבין סוג של אמונה ואלוהות. הבונים רצו מאוד להרשים, לבנות מבנה מגליתי שכל מי שיגיע אליו אפילו אחרי 4,000 שנה, כמונו ברגע זה, יעמוד נדהם. התופעה הזאת מלווה את התרבות האנושית מתחילתה - ליצור מבנה שהדהים את האנשים".
הוא הוסיף כי "לאורך ההיסטוריה של המין האנושי, בני האדם משתמשים באותן פרדיגמות ועקרונות, כמו הפירמידות, כדי לבטא עוצמה יופי ואמנות. דווקא כאן, באמצעות החריטות שהתגלו ליד קיבוץ שמיר, אפשר לחבר את דולמן 3 המדהים הזה לכל הגלובוס שלנו".
התגלית המפתיעה והנדירה של גילוי החריטות המסתוריות, יצירת אמנות עתיקה ומופשטת, שהשאירו הבונים המסתוריים הייתה אמורה לקדם אותנו אל פתרון החידה הבינלאומית, אבל במקום לקבל תשובות ברורות, אנחנו מסיימים את הסיור המסקרן בשדה הדולמנים של קיבוץ שמיר עם המון שאלות חדשות.
עמוק בתוך דולמן 3, השקט חוזר לתא הקבורה הנאוליתי. במבט מהורהר, פרופ' אבני מסכם את הדיון המדעי. "באנו לקבל תשובה וחזרנו עם המון שאלות נוספות, ככה זה תמיד במדע ובארכאולוגיה בפרט".
