ועידת האקלים של האו"ם נפתחה בצהריים (יום א') בעיר גלזגו שבסקוטלנד. בוועידה, שהחל ממחר ינאמו בה מנהיגים רבים מרחבי העולם, ביניהם נשיא ארה"ב ג'ו ביידן, ראש ממשלת בריטניה בוריס ג'ונסון וראש ממשלת ישראל נפתלי בנט - יציעו המנהיגים פתרונות מעשיים אל מול משבר האקלים המחריף. לדעת מומחים, מדובר בהזדמנות האחרונה לשינוי הכיוון שאליו העולם צועד: עתיד חם יותר ומסוכן יותר. היום הראשון לוועידה הוא יותר טכני, ובו לא משתתפים המנהיגים. השר הבריטי, אלוק שארמה, נבחר לעמוד בראש הוועידה. בנאומו הוא אמר: "משבר האקלים לא לקח פסק זמן". במקביל, מנהיגי ה-G20 הודיעו על "ניטרליות סביבתית עד בערך אמצע המאה הנוכחית", במתווה של פשרה לפני תחילת ועידת האקלים. ynet העביר שידור חי מפתיחת הוועידה.
במקביל לפתיחת הוועידה, האפיפיור פרנסיסקוס קרא למנהיגי מדינות העולם "לשמוע את "זעקת כדור הארץ ואת זעקת העניים". האפיפיור, שלא יגיע לוועידה, אמר בוותיקן כי הוא מקווה שהוועידה "תציע תקווה קונקרטית לדורות הבאים".
ועידת האקלים יוצאת לדרך: ד"ר עמיר גבעתי ונדב איל בריאיון
(צילום: אבי חי)
בריאיון לאולפן ynet התייחס ד"ר עמיר גבעתי, מומחה אקלים מאוניברסיטת תל אביב, לחשיבות הוועידה: "צריך לקוות שאכן יושגו התחייבויות, שמצמצמות את פליטת גזי החממה, גם CO2 וגם מתאן, עד 2050. יש לקוות לקונצנזוס של כל המדינות, האם זה יקרה - אני לא יודע".
לדבריו, מנהיגי העולם צריכים להבין שאי אפשר לחכות יותר. "לא מדובר על תיאוריה, אלא על כאן ועכשיו", הוא אמר בהתייחסו למשבר האקלים. "יש לקוות שבאמת העולם יבין, מנהיגי העולם, המדינות הגדולות והמתועשות שאחראיות על מירב הפליטות. הן צריכות להבין שאי אפשר יותר לחכות, שלא מדובר על תיאוריה, אלא שזה כאן ועכשיו. סוף סוף, בניגוד ל-2015 (ועידת פריז), כשהוחלט על מתווה שלא התקיים, בגלזגו תהיה החלטה מחייבת. חוק שמחייב שלא להגדיל את פליטות גזי החממה, לצמצם אותן ולהגיע לאיפוס ב-2050. לזה צריך לקוות".
ד"ר גבעתי הזהיר שבשנים הקרובות התופעות שגורם משבר האקלים רק יחריפו. "אנחנו מדברים המון על 2050", הוא אמר. "צריך להסתכל על האופק ועל עתיד ילדינו, וכדאי שנתחיל להבין שלשנים הקרובות כבר אין מה לעשות. מדברים על צמצום של 50% עד 2030. 2030 זה מעבר לפינה, שמונה שנים. קשה להאמין שנוכל לצמצמם ב-50%. זה אומר שבעשור הקרוב התופעות האלה רק יקצינו, לא נוכל להשפיע על העשור הקרוב. התמונות שאנחנו רואים עכשיו זה רק הקדימון, לא ברמה של הפחדות, זו פשוט פיזיקה – אנחנו משנים את המאזן האנרגטי של כדור הארץ, אנחנו מחממים אזורים מסוימים הרבה יותר מהממוצע העולמי, בעיקר באזורים הצפוניים, הקוטב, וזה מתכון לכאוס במזג האוויר. ראינו את זה רק בקיץ האחרון. כל זה הולך להקצין בשנים הקרובות".
פרשן ynet ו"ידיעות אחרונות", נדב איל, התייחס גם הוא לקשיים העומדים בפני השגת היעד, במיוחד בשל סין והודו. "הדבר היחיד שסין ממש התחייבה אליו עד עכשיו הוא שעד 2030 היא תגיע לשיא הפליטות", אמר איל. "ובמילים אחרות, היא מחויבת לכך שהחל מ-2030 היא תתחיל להוריד את הפליטות, היא לא מחויבת לנט-זירו עד 2050. צריך להגיד שנט-זירו זה לא אפס פליטות, אלא זה בעצם יישום מסוים, שנניח אתה פולט את אותה כמות שאתה מצליח לאגור, אבל היא לא מחויבת לזה עד 2050 בניגוד לקנדה, ארה"ב וכפי שפרסמתי השבוע ב'ידיעות האחרונות' גם ישראל. אז כשסין לא מחויבת לכך, וברגע שהיא והודו לא מחויבות לכך, ואלה שתיים מתוך שלוש הפולטות הגדולות של גזי חממה לאטמוספרה, אז אנחנו נמצאים ממש בבעיה מבחינת היעדים".
איל אמר כי הבעיה המרכזית היא בעצם מה יקרה עד שנת 2030. "אם אנו מדברים על 2050, אנחנו מרחיקים במידה רבה מאוד את המיידיות. והמיידיות היא כזו, גם אם ההתחייבויות כרגע כולם ייענו וזה בכלל לא בטוח, הרי שעד 2030 נראה עלייה של לפחות 16% בפליטות מבחינה אבסולוטית וגלובלית. ואז ברגע שישנה עלייה כזו, ההשלכות של זה על עליית הטמפרטורה יכולות להיות משמעותיות. צריך להבין כשאומרים עלייה של עד מעלה וחצי-שתי מעלות ביחס לראשית המהפכה התעשייתית - מדובר על ממוצע גלובלי, ישראל כבר עלתה מעבר ל-1.6, כנראה 1.7 מעלות באופן יחסי, כי האזורים החמים יותר יכול להיות שיעלו יותר. האזור שהכי מתחמם הוא האזור הארקטי והמשמעויות של זה הן רחבות היקף מבחינת העולם".
ומה יקרה ביום שאחרי ועידת גלזגו? איל: "האינדיקציה הכי חשובה היא מה תאגידים יעשו, בגלל הלחץ הציבורי. יש בסופו של דבר לחץ שהוא לחץ משמעותי של הציבור ותאגידים גדולים, תאגידי מזון גדולים יכולים לעשות דברים. יתרה מזאת כל אחד מאיתנו יכול לעשות באופן פרטי. הדבר הכי משמעותי שאנשים פרטיים יכולים לעשות, וזה אגב בריא עבורם, הוא להפחית את צריכת הבשר שלהם. זה מה שהמדע אומר, המדענים אומרים שהדבר הכי משפיע שאנשים יכולים לעשות זה לחסוך אנרגיה בבית איפה שהם יכולים, זה גם יחסוך להם כסף, ולחסוך בצריכת הבשר, להוריד בצריכת הבשר באופן משמעותי".
על צמצום צריכת הבשר והסיוע לכדור הארץ, הוא הוסיף: "אחת המסקנות מהדו"ח האחרון של פאנל המדענים של האו"ם הוא שמתאן יותר מזיק, ההשפעה שלו אפילו יותר מזיקה אפילו בטווח הקצר, מ-CO2 ,פחמן דו חמצני. זו רק דוגמה אחת, אבל יתרה מזו גם בשר, בייחוד בהקשר הישראלי משונע הרבה מאוד, ואז יש פליטות פחמן בדרך, יש הוצאה אנרגטית מאוד גדולה".
