פיצוץ עז נשמע אתמול אחר הצהריים (שבת) באזור הצפון והמרכז, כתוצאה ממטאור שנכנס במהירות עצומה לאטמוספרה ונשרף. בריאיון לאולפן ynet אמר ד"ר יגאל פת-אל, לשעבר יו"ר האגודה הישראלית לאסטרונומיה, כי מדובר במטאור שאורכו כמה עשרות סנטימטרים.
כוכב היום: מטאור התפוצץ בשמי ישראל
(צילום: ירון ברנר, שלומי עיני)
ד"ר פת-אל אמר כי הפיצוץ היה חזר יחסית ולכן ראו את המטאור באור יום. "המטאור הזה היה הרבה יותר גדול מהממוצע", הוא אמר. "בדרך כלל מה שאנחנו רואים בלילה, מה שנקרא 'כוכב נופל', זה גרם אחד או חלקיקי גרם. פה מדובר על סדר גודל של כמה עשרות סנטימטרים - בערך כמו כדורסל, לא יותר מזה. הוא נכנס לאטמוספרה במהירות של עשרות ק"מ בשנייה - ודבר כזה יכול לעשות גם קול פיצוץ. כי הוא נכנס במהירות אדירה".
לדבריו, מטאורים בהירים - כמו שנצפה אתמול בישראל - נכנסים לאטמוספרה כמה פעמים בשנה ברחבי העולם. "אבל נדיר שרואים אותו מישראל, כי אנחנו מדינה קטנה. עוד יותר נדיר – שרואים אותו ביום. פעם בכמה שנים רואים כזה מטאור ביום – גם מישראל", הוא אמר.
לגבי נזק אפשרי שגרם המטאור, אמר ד"ר פת-אל כי סביר להניח כי חלקים שלו לא פגעו בקרקע. "מי שרוצה למצוא חלקים שלו – לא ימצא אותם", הוא אמר. "דבר כזה לא יעשה מכתש. כדי לעשות מכתש צריך משהו יותר גדול, באורך של כמה מטרים. מטאור שאורכו עד כמה מטרים נשרף באטמוספרה בדרך כלל. יכול להיות שבדבר גדול יותר מגיעים חלקיקים לקרקע, אז באופן פדרוקסלי הם לא מגיעים במהירות אדירה, אלא במהירות יותר נמוכה – מהירות סופית. זה יכול לגרום נזק וגם להרוג בן אדם".
הוא הזכיר כי בעבר הרחוק מאוד גרמו מטאורים לאסונות גדולים. "אם זה מטאור של מאות מטרים או קילומטרים, הוא חותך את האטמוספרה כמו סכין. אחד כזה השמיד את הדינוזאורים לפני יותר מ-65 מיליון שנה. אבל את הגדולים יותר – אנחנו מחפשים. את הקטנים יותר – אי אפשר למצוא", אמר ד"ר פת-אל.
200,000 טונות בכל שנה
למעשה אירועים בהם פוגעים אסטרואידים וגופים מהחלל בכדור הארץ אינם נדירים. בכל שנה כדור הארץ חוטף כ-200,000 טונות של אסטרואידים, מטאורים ושאר חלקיקי אבק שהותירו אחריהם כוכבי שביט שנעים גם הם במערכת השמש. רק בעשור האחרון אירעו כמה פגיעות משמעותיות. ב-22 ביוני 2019 נצפה פיצוץ בגובה רב דרומית לפורטו ריקו, שמיוחס לאירוע דמוי טונגוסקה, אך מגוף שגודלו כמכונית משפחתית. על אף שהוא נחשב לגוף קטן, אנרגיית הפיצוץ הייתה שוות-ערך לשליש מזו של הפצצה הגרעינית, שהוטלה על הירושימה לקראת סיום מלחמת העולם השנייה.
אירוע דומה אך משמעותי יותר אירע בפברואר 2013. מטאוריד בקוטר מוערך של 17 מטר נכנס לאטמוספירה של כדור הארץ ככדור אש במהירות של מעל 50,000 קמ"ש, (פי 45 ממהירות הקול), והתפוצץ בגובה שבין 30 ל-50 קילומטרים מעל אזור הרי אורל הדרומי של רוסיה ובסמוך לעיר צ'ליאבינסק. הנזק היה רב - 1,500 פצועים בעיקר מחלונות זכוכית שבורים שהתנפצו על ידי גל ההלם וכ-3,000 מבנים בשש ערים נפגעו באזור בשל הפיצוץ וההשפעות סביבו. באגם הסמוך נמצאו שאריות ורסיסים רבים כשהגדול בהם שקל מעל לחצי טון.
הנזק שהם עושים משתנה בהתאם לגודל ולעוצמת הפגיעה, אך בחישוב גס ניתן לומר שכל עצם או גוף שחודר את האטמוספירה וגודלו פחות מ-100 קילוגרם נשרף לחלוטין בגלל החיכוך באטמוספירה, וכל גוף ששוקל יותר, נותר ממנו כ-10% שפוגע בסופו של דבר בכדור הארץ.
