חוקרים מאוניברסיטת הוואי במנואה עקבו באנטארקטיקה אחרי התנהגויותיהם של היצורים המסתוריים בדמות עכבישי הים האנטארקטיים הענקיים (Colossendeis Megalonyx), בעלי הגוף הזעיר והרגליים העצומות. ממצאי המחקר שלהם, שפורסמו בכתב העת Ecology, הינם בעלי השלכות רחבות על החיים הימיים ועל המערכות האקולוגיות של האוקיינוסים ברחבי העולם בכלל ובאנטארקטיקה בפרט.
עכבישנים ימיים (Pycnogonida), הם מחלקה של פרוקי-רגליים המצויים ברחבי העולם, בעיקר בים התיכון, בקריביים ובאוקיינוסי הקרח - הצפוני והדרומי. רוב המינים קטנים מגודלה של ציפורן, אך לחלק מהמינים האנטארקטיים יש מוטת רגליים - מקצה רגל אחת לקצה הרגל הנגדית - של יותר ממטר.
בעלי חיים אלה הם דוגמה קלאסית של "ענקיות קוטבית", תופעה שבה אורגניזמים מסוימים באזורי קוטב, כמו הקוטב הצפוני והדרומי, שנכלל על שטחה של אנטארקטיקה, מתפתחים לממדי גוף גדולים בהרבה מאלו של קרוביהם שחיים באזורי אקלים חמים יותר.
"ברוב עכבישי הים, ההורה הזכר דואג לביצי העכבישים שטרם נולדו, על ידי נשיאתן עד לבקיעתן", אמרה ד"ר איימי מורן מבית הספר למדעי החיים באוניברסיטת הוואי במנואה. "מה שמוזר הוא שלמרות תיאורים ומחקרים שנמשכו למעלה מ-140 שנה, אף אחד מעולם לא ראה את עכבישי הים האנטארקטיים הענקיים נושאים את הביצים הללו או ידע דבר על אופן התפתחותם של העכבישים הצעירים", הוסיפה ד"ר מורן.
צוות המעבדה של ד"ר מורן חקר את "הענקיות הקוטבית" במשך יותר מעשור. באוקטובר 2021, במהלך מסע מחקר לאנטארקטיקה, הצוות שכלל את ד"ר מורן ושניים מתלמידיה, חשף תגלית פורצת דרך. הם צללו מתחת לקרח, ואספו קבוצות של עכבישי ים ענקיים שנראו כמזדווגים, זאת לצורכי תצפית.
לתדהמתם, שתי קבוצות הזדווגות שונות, אשר נאספו מאזור מצר מקמרדו (McMurdo) - מצר שאורכו ורוחבו כ-55 ק"מ, המצוי בין ים רוס למדף הקרח רוס ובין האי רוס לבין ארץ ויקטוריה - ייצרו אלפי ביצים זעירות. במקום לשאת את הביצים מהן עתידים היו לבקוע העכבישים הצעירים, כמו ברוב מיני עכבישי הים, הורה אחד (ככל הנראה האב) בילה יומיים בהצמדת הביצים לקרקעית הסלעית של הכלי שבו אוחסנו עכבישי הים האנטארקטיים, בתהליך התפתחו שארך מספר חודשים.
"היינו ברי מזל שהצלחנו לראות את זה. ההזדמנות לקיים תצפיות ישירות על היצורים המדהימים הללו באנטארקטיקה פירושה שנוכל ללמוד דברים שאף אחד מעולם לא ידע", אמר ארון טו, שנמנה על צוות המחקר. במשך התקופה שחלפה עד לבקיעת הביצים, צמחו סביבן אצות מיקרוסקופיות, שסיפקו להן הסוואה מושלמת.
"בקושי יכולנו לראות את הביצים, אפילו כשידענו שהן שם, וזו כנראה הסיבה שחוקרים מעולם לא ראו את זה קודם לכן", אמר גראהם לוברט שנמנה גם הוא על צוות המחקר. "האקולוגיה הכללית וביולוגיית הרבייה של העכבישים הימיים של אנטארקטיקה נותרה בלתי ידועה ברובה, כך שיש בידינו נתונים רק על קומץ מהם. לכן, למחקר כמו זה של ד"ר מורן ועמיתיה יש חשיבות עצומה בחשיפת מידע חדש על אופן פעולתם של היצורים המסתוריים הללו באחד מהחלקים הפחות נחקרים בעולם", הוסיף פרופ' לויד פק, ביולוג אנטארקטי מהסקר האנטארקטי הבריטי (British Antarctic Survey), שלא היה מעורב במחקר.
