העולם איבד 1,453 קמ"ר של ביצות מלוחות במהלך 20 השנים האחרונות. כך עולה ממחקר חדש של נאס"א, שפורסם בכתב העת Nature. במחקר תיארו החוקרים את המעקב שביצעו אחר מיקומי הביצות המלוחות והשינויים שחלו בהן לאורך פרק זמן של 20 שנה, תוך התמקדות בהערכת כמות הפחמן דו-חמצני - שנחשב לאחד מגזי החממה המזהמים והמזיקים ביותר לאיכות הסביבה. הגז נפלט לאטמוספרה בזמן שמפלס מי הביצות המלוחות יורד כתוצאה משינויי האקלים.
3 צפייה בגלריה
שתי תמונות לוויין של דלתת נהר היאנגצה, שצולמו על ידי לאנדסאט 7 באוגוסט 2000 (משמאל) ועל ידי לאנדסאט 9 באוגוסט 2022 (מימין), בהן ניתן לראות את הנסיגה של מפלס המים
(צילום: NASA Earth Observatory/Lauren Dauphin, using Landsat data from the U.S. Geological Survey)
ביצה מלוחה או מלחה לחה היא בית גידול לח המתאפיין במים מליחים או כזה השוכן על אדמות עשבי חוף, המוצפות באופן קבוע במי ים מלוחים, כך שהן נשלטות על ידי אורגניזמים העמידים למליחות המים והקרקע. כמו כן, מהוות הביצות המלוחות אינדיקטור ואמצעי מגן מפני שינויי אקלים, זאת מפני שהן מונעות מקהילות החוף להיפגע מפני סערות קשות ועליית מפלס הים, משמשות כבית גידול חיוני למיני צמחים, בעלי חיים וציפורים, ואף מהוות אזור בילוי לבני אדם.
יתר על כן, ביצות מלוחות מתפקדות כמקור סופח פחמן, שנספח על ידי צמחים ימיים (כמו למשל מנגרובים) בקצב מהיר ביותר ולאורך זמן רב בתוך הצמחייה ובקרקע שסמוכה אליה או בקרקעית הביצות המלוחות. "ביצות מלוחות אוגרות כמות משמעותית של פחמן, וכאשר פחמן זה נפלט לאטמוספרה עקב נסיגה והתייבשות של שטחיהן, הוא מאיץ את ההחמרה בשינויי האקלים", אמר אנתוני קמפבל, המחבר הראשי של המחקר ועמית פוסט-דוקטורט של נאס"א במעבדה למדעים ביוספריים, שעורך כעת ניתוח של השינויים הגלובליים באזורי ביצות מלוחות ומכמת כיצד השינוי הזה משפיע על מלאי הפחמן. "לפני כן, לא היו לנו מפות של איך והיכן הביצות המלוחות משתנות, כך שהמחקר הזה נותן לנו מושג כמה פחמן נפלט משטחן ב-20 השנים האחרונות".
בעוד שכמה אזורים בעולם זכו באדמות ביצות מלוחות במהלך שני העשורים האחרונים, נרשם הפסד עולמי כולל השווה לשני מגרשי כדורגל בכל שעה - הפסד משמעותי, אם כי נמוך מזה של הערכות קודמות שהתבססו על דגימות קרקעיות של מספר מצומצם של אתרים (בתקופת המחקר, ארצות הברית ורוסיה היוו 64% מסך כל אובדן הביצות המלוחות). לצורך המחקר, מדעני נאס"א ערכו ניתוח שינויים גלובלי ושיטתי של תמונות לוויין שנאספו משנת 2000 עד 2019, בו כומתו ההפסדים, הרווחים וההתאוששות של מערכות אקולוגיות של ביצות מלוחות.
בניתוח הנתונים שנאסף על ידי לוויני לאנדסאט (Landsat) 5, 7 ו-8, שמשמשים לבחינת שינויים גלובליים במגוון תחומים כגון חקלאות, קרטוגרפיה, גאולוגיה, יערנות, ביטחון לאומי ועוד. צוות המדענים של נאס"א זיהה באמצעות הצילומים מספר גורמים שפוגעים ומשנים את שטחי הביצות המלוחות, ביניהם אירועי סערה, עיור ושינוי מקומי בגובה פני הים, הכל כחלק מתוכנית לאנדסאט, שהיא תוכנית חלל של ארצות הברית המופעלת על ידי נאס"א והסקר הגאולוגי של ארצות הברית, להשגת תצלומי לוויין של כדור הארץ לשימושים שונים. לאחר ניתוח השינויים בצורת ובשטח של הביצות המלוחות, קמפבל ועמיתיו סינתזו הערכות גלובליות של הפחמן האורגני המאוחסן מעל פני הקרקע (בביומסה כגון עשבים ושיחים) וזה הקבור בקרקעית הביצות המלוחות ובמשקעים. לאחר מכן, הם חישבו כמה פחמן שוחרר באמצעות אובדן שטחי אדמות אותן ביצות, והעריכו כי פליטות הפחמן הגלובליות לאורך כל תקופת המחקר, נאמדות בכ-16.3 טרהגרם של פחמן דו חמצני (נטו) - שווה ערך שנתי לפליטות מזהמות של פחמן מכ-3.5 מיליון כלי רכב.
"מבחינה היסטורית, ביצות מלוחות לא נחשבו למערכות אקולוגיות חשובות לאחסון פחמן ולפליטות, כך שלא היו כל כך הרבה מאמצים לעקוב אחריהן", אמרה ד"ר לולה פאטוינבו, חוקרת ביצות ומנגרובים במרכז טיסות החלל גודרד של נאס"א בגרינבלט שבמרילנד. אבל למעשה, מדובר כאמור ב"פחמן כחול" - פחמן אורגני המאוחסן במערכות אקולוגיות של החוף והים כמו ביצות ומנגרובים - שמהווים חלק חשוב מתקציב הפחמן של כדור הארץ.
ד"ר פאטוינבו ציינה כי הכללת מערכות אקולוגיות של "פחמן כחול" בקביעת מדיניות בינלאומית, הינה קריטית להשגת יעדי האקלים כחלק מהסכם פריז, שנקבע במהלך התכנסות ועידת האקלים של האו"ם ב-2015, ועוסק בהפחתת פליטת גזי חממה, מזעור הנזק הקיים ומימון הטיפול בפליטת גזי חממה על ידי מדינות העולם. "ביצות מלוחות הן מערכות אקולוגיות חשובות. האובדן שלהן עלול להוביל לפליטות גבוהות של פחמן דו-חמצני, מתאן וגזי חממה אחרים מהאדמה לאטמוספרה", אמרה ד"ר פאטוינבו. "ההגנה והשיקום של מערכות אקולוגיות של 'פחמן כחול' הן מחויבות כדי שהמדינות ישיגו את המטרות שנקבעו בהסכמי פריז. המפה העולמית החדשה שמשקפת את השינויים בשטחי הביצות המלוחות יכולה לעזור למדינות בניהול טוב ויעיל יותר, בדרך להגנה ושיקום של המערכות האקולוגיות הללו".
