מדענים גרמנים ואוסטרים, שבחנו מקרוב באמצעות סי-טי את מוחו של דינוזאור מסוג סטרותיוזאורוס שחי לפני כ-80 מיליון שנה, מצאו כמה פרטים מפתיעים על אודותיו. בין היתר התברר כי הוא היה איטי וגם שהוא ככל הנראה לא שמע טוב. ממצאי המחקר פורסמו ב-Scientific Reports.
אורך גופו של הסטרותיזאורוס יכול להגיע עד לכשני מטרים, כשהוא נמנה על משפחת הדינוזאורים הנודוזאוריים אוכלי העשב, שנקראים גם "מבצרים חיים", שכן גופם היה דמוי שריון עצם וקשקשים גרמים, בתוספת דוקרנים קרניים שהגנו על גבם מפני טורפים. בנוסף היה לאותו דינוזאור זנב שבקצהו עצם דמוי כדור. להבדיל מהנודוזאורוס, שהינו קרוב משפחתו של הסטרותיוזאורוס, לסטרותיזאורוס אין שריון דוקרני על הכתפיים והעורף, בנוסף לזה שעל הגב, אך כן יש לו מבנה זנב שונה (עם בליטת עצם מאוחה וכבדה בסופו) מאשר זה של הנודוזאורוס (לו יש זנב ללא אותה עצם בקצהו). יחד עם זאת, נראה שכמה היבטים של אורח החיים של הסטרותיזאורוס נותר תמוה.
בעוד שסביר להניח שדינוזאורים רבים חיו בקבוצות, נראה הסטרותיזאורוס העדיף חיים בודדים בגלל חוש שמיעה נחות, כך הראו המדענים מאוניברסיטאות גרייפסוואלד ווינה כשבדקו את מוחו של הדינוזאור, ששרידיו נמצאו באוסטריה, באמצעות טומוגרפיה ממוחשבת (CT) ברזולוציה גבוהה כדי לייצר ליהוק תלת ממדי דיגיטלי. תאי מוח מאובנים ורקמות נוירו-חושיות אחרות, הינם נדירים אך חשובים למדע מכיוון שביכולתם לספק תובנות לגבי אורח החיים של בעל חיים נתון. לדוגמה, האוזניים הפנימיות יכולות לרמוז על יכולות השמיעה וכיוון הגולגולת שלו.
סטרותיוזאורוס הוא נודוזאוריד קטן יחסית מתקופת הקרטיקון (התור המאוחר ביותר בעידן המזוזואיקון) של אוסטריה ומגיע מאזור ליד העיירה וינזנדורף-מוטמנדורף (Winzendorf-Muthmannsdorf), דרומית לווינה. שרידי המאובנים של הדינוזאור הזה כבר היו שייכים לאוסף של המכון לפלאונטולוגיה בווינה במאה ה-19. לצורך המחקר שלהם, מרקו שאדה מאוניברסיטת גריפסוואלד, קתרין פאף (אוניברסיטת וינה) ועמיתיהם בחנו את תא מוחו הזעיר (50 מ"מ) כדי לחשוף פרטים חדשים על האנטומיה ואורח החיים של ה-Struthiozaurus austriacus. בעזרת הנתונים הללו, ניתן היה ללמוד יותר על שיווי המשקל והשמיעה שלו.
תוצאות המחקר הזה מראות שמוחו של סטרותיוזאורוס היה דומה מאוד למוחות של קרובי משפחתו. לדוגמה, הפלקולוס, שחשוב לקיבוע העיניים במהלך תנועות הראש, הצוואר והגוף כולו, מה שיכול להיות שימושי מאוד אם חיה כזו ניסתה להתגונן מפני טורפים, היה קטן מאוד. "בניגוד לקרוב משפחתו הצפון-אמריקני, האאופלוצפלוס שהיה אנקילוזאור גדול למדי ואף דמה לאנקילוזאורוס, הן במבנה הזנב והראש, הסטרותיוזאורוס עשוי להסתמך על שריון הגוף שלו בלבד להגנה", אומר שאדה. יחד עם צורת התעלות החצי-מעגליות באוזן הפנימית שלו, הדבר מרמז על אורח חיים איטי במיוחד של הדינוזאור הצמחוני הזה. יתר על כן, המדענים מצאו שמבנה ה-lagena שהוא החלק של האוזן הפנימית שבו מתקיימת השמיעה, הוא הקצר ביותר של דינוזאור אי פעם – מה שיכול לסייע בהסקה לגבי יכולת השמיעה שלו. מחקר זה מספק תובנות חדשות על ההיסטוריה האבולוציונית של הדינוזאורים ועולמם, בעידן שבו אירופה הייתה שקועה ברובה בים.
