ועידת האקלים ה-26 של האו"ם (COP26) תצא לדרך בשבוע הבא בגלזגו שבסקוטלנד. נציגים מכ-200 מדינות צפויים להגיע, כולל נשיא ארצות הברית ג'ו ביידן וראש הממשלה נפתלי בנט. נציג חשוב שטרם אישר את הגעתו הוא נשיא סין, שי ג'ינפינג.
הוועידה מתקיימת לאחר שתוכננה להיערך ב-2020 ונדחתה בשנה בשל הקורונה. מטרת העל שלה – לוודא שהמדינות עומדות בהתחייבויות שהציבו לעצמן בהסכם פריז, שנחתם בוועדת אקלים של האו"ם שנערכה ב-2015. המטרה שהוצבה אז - לפעול יחד כדי שכדור הארץ לא יעלה ביותר משתי מעלות מאז העידן הקדם תעשייתי, עם שאיפה ל-1.5. כיום, העולם כבר התחמם ב-1.1 מעלות.
התחממות כדור הארץ 1880 עד 2020
(צילום: נאס"א)
מה צפוי בוועידה?
בניגוד לפריז 2015, מנהיגי העולם לא צפויים לחתום על הסכם במהלך האירוע. במקום, על כל מדינה לדווח מה עשתה כדי לעמוד ביעדים שהוצבו ב-2015, ולציין כיצד הם מתכננים את המשך המאבק בשינוי האקלים. בין התאריכים 2-1 בנובמבר, מנהיגים צפויים לנאום בוועידה.
ג'נט רוגאן, נציגת הממשלה הבריטית ו-COP26 למזרח התיכון ואפריקה, הציגה את המטרות העיקריות של הכנס, מנקודת המבט של בריטניה, המדינה המארגנת:
- הפחתת הפליטות של המדינות. במדינות מפותחות רבות זה מגיע מייצור אנרגיה. במתפתחות זה מגיע מחקלאות בעיקר. כל מדינה צריכה לראות מה מעלה את הפליטות שלה. זה כדי להגיע ליעד של אפס פליטות עד 2050.
- הסתגלות כדי להגן על קהילות ובתי גידול טבעיים: ועבודה משותפת שתאפשר ותעודד מדינות להגן ולשחזר מערכות אקולוגיות, וכן לבנות הגנות שימנעו משינוי האקלים לפגוע בבתים, פרנסה וחיי אדם.
- מתן סיוע כלכלי – כדי להתמודד עם המשבר, המדינות המפותחות צריכות ליישם את ההבטחה שלהן להעביר כספים שיסייעו, לפחות 100 מיליארד דולר. כמו כן, בכנס יחשבו כיצד לעשות שימוש בכספים.
- שיתוף פעולה – אי אפשר לעשות את השינויים לבד. יש לפעול יחד כדי להתמודד עם המשבר. זאת כולל גם שיתוף פעולה בין מדינות, עסקים ואזרחים.
"מדובר בפעולה קולקטיבית, וכל מדינה צריכה להחליט מה היא יכולה לעשות. אנחנו מצפים לקבל גם היענות מהמגזר הציבורי, כי הוא כלי בלתי נפרד בהתמודדות עם המשבר. כולנו צריכים להיות חלק מזה. הכלכלה ברחבי העולם תניע את השינויים. האקלים הוא חלק מהכלכלה שלנו והפיתוח. אז אין ברירה אלא להתקדם".
בהסכם פריז, כמעט כל מדינות העולם התחייבו להפחית את הפליטות. עם זאת, הן ממשיכות לעלות. גם הטמפרטורה הממוצעת העולמית ממשיכה לטפס. הסכם פריז נועד למנוע עלייה עולמית של מעל 1.5 מעלות בממוצע. בעלייה של 1.5 מעלות, פני הים יעלו ברוב חלקי העולם, מיליוני בתים יהיו מתחת למים, ויתרחשו הצפות חסרות תקדים שייפגעו באופן משמעותי בכדור הארץ.
מדענים מעריכים כי העולם כבר הגיע לעלייה של 1.1 מעלות, ונגיע לעלייה של 1.5 מעלות עד 2030. כמו כן, מומחים אומרים שהיעדים הנוכחיים של המדינות לא מספיק שאפתניים כדי למנוע עלייה אפילו גדולה יותר.
"אנחנו אחרי הנקודה של הבטחות שווא. זה הזמן לשינוי אמיתי. בפריז הבטחנו. זאת הפעם הראשונה שבה הייתה התייחסות לאקלים כנושא של זכויות אדם. שינוי האקלים הוא כבר חלק מחיי היום-יום, ופוגע בנו. פרנסה נהרסת, מזג אוויר קיצוני. יש שינויים שכבר קורים ברחבי העולם ומשפעים על הכלל, ועל אנשים ספציפיים. זה מול העיניים שלנו", אמרה הנציגה.
ומה עם ישראל?
ראש הממשלה נפתלי בנט יגיע כאמור לגלזגו, וילוו אותו השרה להגנת הסביבה תמר זנדברג ושרת האנרגיה קארין אלהרר.
