פרויקט שסקר במשך שלוש שנים את המגוון הביולוגי של יערות קק"ל מצא נתונים שישמחו את אוהבי הטבע בישראל. בניגוד למה שחשבו, ביערות קק"ל ישנו מגוון ביולוגי עשיר, ואותרו בהם מיני צמחים חדשים בישראל, אוכלוסיות גדולות ויציבות של מינים בסכנת הכחדה, ותצפיות המרחיבות את גבולות התפוצה הידועים של מינים נדירים.
המטרה הראשונית של הפרויקט הייתה לאפיין את שיטות העבודה הנדרשות לצורך שמירה על ערכי הטבע המוגנים ביערות של קק"ל.
עד 2018 לא היו לנו נהלים ושיטות עבודה ברורות בנוגע לשימור המגוון הביולוגי של היער. היער שקק"ל מנהלת, בניגוד לשמורות טבע, יש לו כל מיני מטרות כמו תיירות ושמירה על קרקע. צריך לנהל אותו. יער אורנים שניטע לפני 60 שנה – אם לא מנהלים אותו, יש סכנה להתנוונות שלו ולשריפות. אם יער נשרף ולא מחדשים אותו, לא בהכרח מקבלים את היער שרוצים, אמר ל ynet-יהל פורת, מנהל מחלקת אקולוגיה באגף הייעור של קק"ל.
במהלך הפרויקט התגלו כאמור ממצאים בוטניים משמעותיים: מיני צמחים חדשים בישראל, אוכלוסיות גדולות ויציבות של מינים בסכנת הכחדה שמתקיימות ביערות קק"ל, ותצפיות המרחיבות את גבולות התפוצה הידועים של מינים נדירים. בנוסף לכך, נמצאו מספר יערות שמשמשים כמוקד חשוב ביותר לשימור מגוון גדול של מינים בסכנת הכחדה, בעיקר בבתי גידול מאוימים שאינם מיוצגים מספיק בשמורות טבע, כגון בתי גידול לחים ומשארי קרקעות עמוקות בעמקים, ברמות ובמישור החוף.
פורת הוסיף כי "לאורך השנים – הדגש ביערות של קק"ל היה על בריאות העצים ופחות על המגוון הביולוגי. זה הוביל לפערי ידע. לא באמת ידענו מה יש ביערות. כשהתחלנו ב-2019 את הפרויקט, נדהמנו לגלות את מה שמצאנו. התבררה לנו תמונת מצב שונה ממה שחשבו: יש מגוון ביולוגי מאוד מגוון ביערות", אמר פורת. "בחלק מהמקרים, היערות הן הנקודות החמות והחשובות לשמירה על המגוון הביולוגי באותם האזורים, כי לא נשארו שטחים פתוחים שמורים באזור. אנחנו מבינים שלמרות שנטיעה של יער משנה את התנאים של בית הגידול המקורי שהיה, היערות משמרים חלק ניכר מהמגוון הביולוגי שהיה לפני שנטעו אותו".
לדבריו, "הפרויקט הזה גם שינה את התפיסה שלנו לגבי אוכלוסיות של מינים בסכנת הכחדה: מינים שנחשבו מאוד נדירים, פתאום רואים שהם יחסית נפוצים, כי אף אחד לא בדק אותם ביערות".
חשיבותם של היערות כמוקדי שימור מינים בסכנת הכחדה בולטת במיוחד במישור החוף, אזור של בינוי צפוף שבו אין כמעט שמורות טבע ושטחים פתוחים לא חקלאיים אחרים מלבד יערות קק"ל, שמגנים על שטחי קרקעות קלות ובתי-גידול לחים ומספקים אזור מפלט לריכוז גבוה מאוד של מינים בסכנת הכחדה ומינים נדירים אחרים. יערות אלו הם שטחים פתוחים שאינם מעובדים, ייחודיים באזורם, ועל כן חשיבותם לשמירת הטבע בארץ גדולה מאד.
6 צפייה בגלריה
כרכום החרמון (ככל הנראה שייך למין חדש שטרם תועד למדע) שנמצא ביער מבוא חמה
(צילום: רעות לוריא)
דוגמה בולטת במיוחד היא יער חדרה. ביער זה היה קיים מידע מועט וחלקי על נוכחות מיני צמחים בסכנת הכחדה, ובמסגרת הסקרים שנערכו לפני הדילול ביער, התגלה זה כשטח בעל חשיבות רבה לשימור מגוון מיני הצמחים במישור החוף. ביער התגלה מספר רב של מינים בסכנת הכחדה, ביניהם זכריני הביצות (Lehm laxa Myosotis) מין חדש לישראל.
חלקם הגדול של המינים שנמצאו ידועים כיום כמעט רק באזור חדרה, או שהם חלק מאוכלוסיות בודדות שנותרו במישור החוף. מממצאי הסקרים עולה כי דילול היער מועיל למינים רבים, ובחלק מהמקרים מתרחש שיקום מהיר של הצומח בתת היער ושל מינים בסכנת הכחדה כתוצאה מכך.
פורת ציין שבמהלך שנות הפרויקט נמצא על ידי האקולוגים באגף הייעור שהנחיות ההגנה על ערכי הטבע שנמצאו בסקרים המקדימים ניתנות ליישום שוטף בעת ביצוע עבודות הדילול וחידוש היערות, ויישומן מאפשר הגנה טובה על ערכים חשובים אלו ביער. זאת, ללא הפרעה או עיכוב משמעותי בתהליך של דילול וחידוש יערות.
הפרויקט נערך ביוזמה ובהנחיית יהל פורת, ועל ידי דבורה לב רמתי, דר בן נתן ממכון דש"א, עמרי שליו ממחלקת אקולוגיה באגף הייעור, בליווי שני גלייטמן מקק"ל, דותן רותם מרשות הטבע והגנים וד"ר אמיר פרלברג ממכון דש"א.
