מעבר לקירות הגלריות שלהם, מוזיאוני הטבע בעולם שומרים על ארכיון של ההיסטוריה של כדור הארץ ומערכת השמש כולה. האוספים הללו מספקים פתח לעבר כדור הארץ, והם משמשים בין השאר ליצירת תחזיות לגבי העתיד שלנו ולמענה למשברים של ימינו.
עם זאת, חוסר מימון ותיאום בין אוספי הטבע בעולם הובילו למחסור בנגישות למידע שקיים בהם. לכן, שורת מומחים מכל רחבי העולם, ביניהם חוקרים מאוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, השתתפו ביוזמה ראשונה מסוגה למיפוי כלל האוספים מ-73 מוזיאוני הטבע הגדולים בעולם ב-28 מדינות. צעד זה עתיד לסייע למדענים ומקבלי החלטות למצוא פתרונות לבעיות דחופות ולאתגרים ארוכי הטווח שמציבה לנו המאה ה-21, כגון שינויי אקלים, חוסר ביטחון תזונתי, היערכות למגפות ושימור חיות בר בסכנת הכחדה.
כדי להבין טוב יותר את המשאב העצום והלא-מנוצל הזה, מובילי היוזמה, ביניהם פרופ' גילה כחילה בר-גל, מנהלת אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית, יצרו שיטה חדשנית אך פשוטה שתסייע להעריך במהירות את הגודל וההרכב של אוספי מוזיאוני הטבע ברחבי העולם. זאת באמצעות יצירת אוצר מילים משותף לכלל סוגי האוספים. ממצאים מניתוח ראשוני של המאגר פורסמו ביום חמישי האחרון בכתב העת Science.
בעוד שהאוסף המצטבר עצום, במחקר שנעשה ציינו החוקרים כי המאגר הראה שיש פערים בולטים בין אוספי המוזיאונים באזורים טרופיים וקוטביים, מערכות ימיות ומגוון פרוקי רגליים וחיידקים שלא התגלו. מניתוח הפערים הללו, צוות החוקרים שואף ליצור מפה יעילה שתקדם את מאמצי האיסוף בהמשך הדרך.
"יצירת המאגר נועדה למצוא דרך מהירה להעריך את הגודל וההרכב של האוסף העולמי כדי שנוכל לבנות אסטרטגיה משותפת לעתיד", ציין קירק ג'ונסון, מנהל המוזיאון הלאומי להיסטוריה של הטבע שבוושינגטון הבירה, ארצות הברית (מוזיאון Smithsonian). צוות המומחים סקר אוסף מצטבר של יותר מ-1.1 מיליארד חפצים, המנוהלים על ידי יותר מ-4,500 אנשי מדע וכמעט 4,000 מתנדבים.
"הסקירה מהווה סיכום משמעותי, אך מדובר רק בצעד הראשון לניצול הפוטנציאל העצום של הממצאים הללו לעולם המחקר", הסבירה פרופ' כחילה בר-גל. לדבריה, "על ידי יצירת המסגרת והסקר, אנו שואפים ליצור בסיס לשיתוף פעולה של רשת אוספי הטבע העולמית כדי לתמוך במגוון הביולוגי ובאקלים הגלובלי העתידי תוך שימוש בידע המצטבר מאוספי טבע".
לטענת המומחים, השקפה עולמית זו של אוספי הטבע מדגישה את הפוטנציאל המשולב שלהם לעזור לנו לפעול בתגובה למשברים גלובליים. יוזמה זו גם מפגינה לדבריהם מחויבות ואחריות מתמשכת לבנות שיתוף פעולה בינלאומי שוויוני עם מומחים מכל המדינות, תוך רתימת הטכנולוגיה העדכנית ביותר להמשך המחקר והפיכת הנתונים לזמינים לכולם. החוקרים מסכמים כי "הביטחון והערך לטווח ארוך של אוספי הטבע תלויים בפיתוח שותפויות גלובליות ומקומיות המדגימות לא רק את הרלוונטיות שלהן עבור אתגרים מדעיים וחברתיים ספציפיים, אלא גם עבור היתרונות כלפי כל אחד בכדור הארץ".
פרופ' כחילה בר-גל הוסיפה כי "האוספים מהווים תיעוד של מורשת תרבותית מתקופות גאולוגיות ועד ימינו. אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית הם הגדולים והמקיפים ביותר שקיימים מסוגם מאזור המזרח התיכון. כיום הם משמשים מאגר זמין ואמין להשוואה ולחקר השינויים בחי ובצומח המתחוללים באזורנו ותורמים לחקר העתיד כדי להבטיח את יציבות המערכות האקולוגיות. תיעוד המוצגים והנגשתם באיכות גבוהה לקהל החוקרים בארץ ובעולם ולקהל הרחב תאפשר ביצוע מחקרים עתידים משולבים שמטרתם להציע פתרונות למשברים מקומיים וגלובליים", אמרה.
