מקרה מצער אירע השבוע, כשצבי, בעל חיים בסכנת הכחדה, נמצא מת באזור ואדי ערה לאחר שכלבים משוטטים גרמו למותו.
"זה מקרה אחד מתוך רבים", אמר ד"ר יהושוע שקדי, המדען הראשי של רשות הטבע והגנים. "ב-15 השנים האחרונות אנחנו רואים עלייה מדהימה בכלבים המשוטטים בישראל. זה נבע מכך שגלעד ארדן, שהיה אז השר להגנת הסביבה, לא התיר לפקחים של רשות הטבע והגנים לירות בכלבים, בטענה שזאת עבודה של משרד החקלאות. בכל פעם שאנשים באים ועושים שינוי, אבל לא דואגים לתיקון – יש לזה תוצאות, והן שמספר הכלבים המשוטטים במדינת ישראל עלה מאלפים לעשרות אלפים".
לפי שקדי, כמות הכלבים המשוטטים במדינת ישראל עולה באופן קבוע. ההערכה היא שיש בשטחים הפתוחים כ-50 אלף כלבים. "הסיבה לכך היא שהכלבים מוצאים מזון בקלות באתרי האשפה וניזונים מפסולת חקלאים (פגרי בקר, צאן). זו תוספת עצומה של טורפים למערכות הטבעיות. הכלבים טורפים 'כל מה שזז'. כשמכפילים 50,000 כלבים בכמות המזון שהם צורכים ביום, ברור שמדובר בכמויות עצומות של חיות בר", אמר.
השפעה על האקולוגיה ועל בני האדם
שקדי סיפר כי הכלבים גם פוגעים במערכת האקולוגית וגם בבני אדם. "הכלבים טורפים צבאים, יחמורים, יעלים. אבל מי 'סופר' את חיות הבר? הם מתקיפים גם ילדים ואנשים. באפריל 2020 ננשכה ילדה ומתה. זה עבר מתחת לרדאר במדינת ישראל".
שקדי מדבר על מותה של הילדה בושרה אבו לקימה, פעוטה בת שנה ותשעה חודשים, ששיחקה בחולות בביר הדאג' שבפזורה הבדואית ונתקלה בכלבים. הם נשכו אותה שוב ושוב, ופצעו אותה קשות. יומיים אחר כך היא מתה בבית החולים סורוקה בבאר שבע.
עוד ציין ד"ר שקדי כי "כאשר הכלבים האלה למשל בנגב טורפים עזים של רועה, הוא מחפש עזרה ואין מי שיסייע לו. מכיוון שלא עוזרים לו, הוא לוקח רעל ומפזר כדי להרוג אותם. במקרה האחרון שאירע בסוף אוקטובר – מישהו רצה להרעיל את הכלבים, ובאמת מתו כמה כלבים משוטטים. אבל מתו גם 13 נשרים". לדבריו, אלו "מספרים לא סבירים. אנחנו עובדים עשרות שנים כדי לאושש את אוכלוסיית הנשרים, ומקרה של רעל כזה פוגע בנו בצורה חמורה".
הטיפול בכלבים המשוטטים
הטיפול בכלבים משוטטים מחולק בין רשות הטבע והגנים (בנוגע לשוטטות הכלבים בשמורות) לבין יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות (בשאר השטחים הפתוחים) ובסמכויות הפיקוח של רשויות מקומיות, שרשאיות להעסיק לוכד כלבים. במרוצת השנים התנדנדה המדינה מול הגופים הללו, בנוגע למתן ההיתרים לירות למוות בכלבים המשוטטים או להרדימם, לאסוף אותם ואז להכניסם למכלאות (שסובלות ממילא מהתפוצצות אוכלוסין).
בשנים האחרונות קיבלו אנשי רשות הטבע והגנים אישור לירות בכלבים המשוטטים בשמורות עד רדיוס של 500 מטר מחוץ להן, וזאת בנוסף להיתר הירי של יחידת הפיצו"ח של משרד החקלאות.
בתוך כך, השבוע אישרה ועדת השרים לחקיקה הצעת חוק של ח"כ שרן השכל וח"כ יסמין סאקס פרידמן להסדרת הפיקוח על כלבים העוסקת בטיפול בכלבים המשוטטים. מטרת הצעת החוק לשפר את המצב של הכלבים המשוטטים ולמנוע המתה שלהם באמצעות תוכנית של סירוס/עיקור והשבה.
פעילי עמותות למען בעלי חיים משוכנעים כי הפרויקט יניב פירות במהירות, משום שכלבי הפזורה חיים רק שלוש שנים בממוצע בגלל ההזנחה הקשה, ולכן אם יסורסו, יעוקרו ויחוסנו, תדולל ותרוסן האוכלוסייה שלהם.
על הצעת החוק, המדען הראשי ציין כי אינו סבור שהפתרון זה יפתור את המשבר. "הבעיה תישאר תמיד בשטח. תמיד יהיו כלבים לא מסורסים ולא מעוקרים, והם יתרבו. זה לא יפתור את הבעיה. צריך להרוג אותם, לירות בהם. ואז כשנגיע לגודל מסוים של אוכלוסייה – אולי זה יוכל לעזור. אבל במצב הזה שאנחנו נמצאים בו כיום – עברנו את גבול הטעם הטוב", אמר.
