אתמול בבוקר (יום ג'), במשך ארבע שעות רצפות, ניתך הגשם באזור זכרון יעקב והוריד כ-200 מ"מ, שהם כשליש מהממוצע השנתי באזור. לפי השירות המטאורולוגי הישראלי מדובר בשיא של כל הזמנים בישראל כולה. הגשם, שלא הצליח להיספג היטב באדמה, שעודה יבשה מהקיץ הארוך שנמתח אל הסתיו, ולא יכול לחלחל ביישובים בשל הכבישים והמדרכות, הוביל להצפות גדולות בזכרון יעקב, באור עקיבא וביישובי חוף הכרמל. כביש החוף, עורק תנועה מרכזי מגוש דן צפונה, נחסם.
בשנים האחרונות הצפות חורף הפכו להיות עניין של שיגרה בישראל, בעיקר ביישובים הסמוכים לחוף, מאשקלון ועד לנהריה. הסיבה לכך היא שמשטר הגשמים בישראל השתנה, והפיזור של הגשם עם הזמן ועם המקום הפך להיות כאוטי, גם אם הממוצע השנתי לא השתנה משמעותית.
הגורם המרכזי לשינויים הללו, שהופכים תכופים וקיצוניים יותר משנה לשנה, הוא משבר האקלים, שנגרם בשל הצטברות באטמוספרה של גזי חממה הנפלטים מתהליכים אנושיים, שמובילה להתחממות של פני כדור הארץ.
כדור הארץ מתחמם, והטמפרטורה הממוצעת (בחורף ובקיץ, בים וביבשה, ביום ובלילה ובחלק הצפוני של כדור הארץ ובחלק הדרומי), עולה בצורה מתמשכת ומתמדת. על פי דו"ח של האו"ם משנת 2021, הטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ עלתה מאז 1880 ב-1.1 מעלות, 1.6 מעלות ביבשה ו-0.9 מעלות בים. על פי דוח משנת 2024 של השרות המטאורולוגי בישראל, ב-30 השנים האחרונות עלתה הטמפרטורה הממוצעת בישראל ב-0.6 מעלות בכל עשור, כלומר ב-1.8 מעלות, קצב כמעט כפול מהממוצע העולמי בשנים הללו.
ההתחממות הזו, ובעיקר העלייה בטמפרטורות הים, גורמת לאיוד מוגבר של מים לאטמוספרה וכן ליכולת של האטמוספרה לספוג יותר לחות, וכאשר התנאים באטמוספרה מתאימים נוצרת כמות משמעותית יותר של ענני גשם. הגשם הכבד, שאף מערכת ניקוז לא יכולה לו, גורם להרס רב של תשתיות ורכוש, ולא פעם גם לנפגעים ואף הרוגים. אירועים שכאלו גם גורמים לשיבוש אורחות החיים, לפגיעה בחקלאות ובטבע, ועלולים להשית עלויות כלכליות כבדות ולפגוע בפעילות המשק.
רק השבוע, שש וחצי שנים אחרי האסון הקטלני בנחל צפית, שבו נהרגו תשע חניכות וחניך מהמכינה הקדם צבאית בני ציון כתוצאה משיטפון במהלך הטיול, בית המשפט המחוזי בבאר שבע הרשיע את יובל כאהן, מנהל המכינה, ואביב ברדיצ'ב, המנהל החינוכי, ב-10 עבירות של גרימת מוות ברשלנות ובשתי עבירות של גרימת חבלה ברשלנות.
הבעיה היא שהלקח מהאסון ההוא עוד לא ממש נלמד, ולא נעשו פעולות בשטח להיערך לשיטפונות ולהצפות בצורה רצינית, ונדמה שהאסון הבא רק מחכה בפתח.
בימים אלו, כשפסגת האקלים מתקיימת בבאקו ומנהיגי העולם מתווכחים על יישום צעדים משמעותיים להפחתת פליטות גזי חממה ומיתון משבר האקלים, בכנסת ישראל ממשיכים להתווכח על יעדים וצעדים שיכללו בחוק האקלים, ובטח לא תתפלאו שהיעדים נמוכים והמחויבות שואפת לאפס – אחרי הכל הסעיף הראשון בחוק אומר שהממשלה תוכל לשנות את היעדים בכל זמן שתרצה.
בכל הדיונים הללו עולה שוב ושוב הטענה שמדינת ישראל לא משפיעה על האקלים העולמי – והיא משפיעה, כי גם אם הפליטות האבסולוטיות שלנו נמוכות בהתאם לגודלנו, הפליטות שלנו לנפש גבוהות. אבל אף אחד לא מדבר על כך שמשבר האקלים מהשפיע על מדינת ישראל בצורה קיצונית יותר מהממוצע העולמי.
אנחנו רק בתחילת החורף, והתחזית היא שבכל פעם שיגיע גשם הוא יכול להיות כבד יותר וקטלני יותר. לכן הגיע הזמן שהממשלה תצא מהקונספציה השגויה ותתחיל לפעול להיערכות להתמודדות עם שינויי האקלים: סופות והצפות, גלי חום ושריפות ועוד, כדי להבטיח את החוסן הלאומי והביטחון האישי. גם הרשויות המקומיות חייבות לחשוב ולנהוג אחרת, וכל אחת ואחד מאיתנו צריכים להכין את עצמנו לחורף ולהיזהר.
פרופ' עדי וולפסון הוא ראש המסלול לתואר שני בהנדסה ירוקה במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספרים "המשבר הגדול – עידן האדם: בין מבט מקרוסקופי למבט מיקרוסקופי" (פרדס, 2023) ו"צריך לקיים – אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).