הלילה לקראת חצות (בין שני לשלישי) ייראה שיאו של מטר המטאורים הראשון של השנה האזרחית, מטר הקוואדרנטידים. מטר זה הוא אחד המטרות העשירים והקצב שלו עשוי להגיע לכ-100 מטאורים בשעה. שמו של המטר נובע ממקור המטר בקבוצת כוכבים שאינה קיימת יותר ושמה – קואדרנס-מוראליס, שפירושה – מד הזווית שעל הקיר.
קבוצה זו נוצרה לכבוד אחד מהמכשירים האסטרונומיים ששימשו את האסטרונום טיכו ברהה בעבודתו בדנמרק בשלהי המאה ה-16. כיום קבוצת הכוכבים אינה קיימת יותר והיא סופחה לקבוצות הכוכבים רועה הדובים, דרקון והדובה הגדולה (לזיהוי קבוצות הכוכבים אפשר להיעזר בכל אחת מהאפליקציות לטלפונים סלולאריים לזיהוי קבוצות השמים).
המטר השנה עשוי להיות מטר טוב, כיוון שזהו ראש חודש שבט והירח מצוי במולד ולכן לא יפריע באורו למטר. תורמת לכך גם העובדה שעבור הצופה בישראל מקור המטר הוא צפוני ולכן ייראה משקיעת החמה ועד זריחתה מעל האופק הצפוני.
כאמור, הקצב הצפוי עשוי להגיע לכ-100 ושיאו יימשך מחצות הלילה ועד לזריחה. המטאורים המשויכים למטר נעים במהירות בינונית של 48 ק"מ לשנייה ונשרפים בגובה עשרות ק"מ מעל הקרקע.
כדי לצפות במטר אין צורך בציוד מיוחד ודי להביט לשמיים, רצוי תוך כדי שכיבה או בישיבה על כיסא נוח כאשר הכיוון המועדף לתצפית הוא מהצפון לכיוון הזניט (הנקודה מעל הראש). בגלל העובדה ששמיים מוארים יפריעו לתצפית, רצוי לצאת ולצפות ממקומות חשוכים ורחוקים ממקומות יישוב ככל האפשר. חטיבת המטאורים של האגודה הישראלית לאסטרונומיה תצלם את המטר בציוד מיוחד מדרום הארץ.
מהו מטאור ומהו מטר מטאורים?
מטאורים מוכרים בשמם העממי – כוכב נופל, אולם בזה מסתיים כל הדמיון. מרבית המטאורים הנראים לעין הם לא יותר מאשר גרגירי אבק שנלכדו בכוח המשיכה של כדור הארץ, שמשקלם פחות מגרם אחד. ברוב המקרים חלקיק האבק מתכלה כבר בגובה של עשרות ק"מ מעל פני הקרקע כתוצאה מהמפגש עם האטמוספירה. רק במקרים נדירים הגוף הפוגע באטמוספירה גדול דיו כדי לשרוד את המעבר האלים.
כאשר שביט מגיע לקרבת השמש, הוא מתחמם ואז מתנדף הקרח מפניו ותוך כדי כך משתחררים גזים ואבק הכלואים בקרח. הגזים והאבק ממשיכים להקיף את השמש במסלול דומה מסלולו של השביט. כאשר מסלולו של כדור הארץ חוצה את מסלולו של אותו שביט פעם בשנה, הוא מושך אליו את חלקיקי האבק ואז ניתך עלינו מטר של מטאורים.
חשוב לזכור: את המטר אפשר לראות מכל מקום, ללא צורך במשקפת או בטלסקופ. יש רק לקוות שמזג האוויר יהיה בעזרת הצופים במטר.
אירועים נוספים הצפויים השנה
מטר המטאורים הקואדרנטידים הוא האירוע האסטרונומי המשמעותי שייראה מישראל השנה. מלבדו ייראו עוד מספר מטרות מטאורים שבהם הירח לא יפריע - כמו אטא אקוורידים בחודש מאי. אלא שהמטרות העיקריים של הפרסאידים והג'מינידים לא יהיו במיטבם השנה עקב הירח הכמעט מלא.
כמו כן ייראה ליקוי חמה חלקי בישראל ב–25 באוקטובר ותחילתו של ליקוי ירח ב-16 במאי.
בגזרת כוכבי הלכת, כוכב הלכת נוגה ייראה במרבית השנה טרם הזריחה, אולם יתר כוכבי הלכת ובראשם מאדים ייראו השנה, כאשר כוכב הלכת האדום יגיע לקרבה המירבית לכדור הארץ לקראת סוף השנה. כמו כן, כוכב הלכת אורנוס יתכסה בירח. השנה ייראו גם שני סופרמון של הירח.
מידע נוסף על התצפית בירח ובכוכבי הלכת ועוד מאות אירועים אסטרונומיים נוספים לשנת 2022 אפשר למצוא בספר השנה האסטרונומי לשנת 2022 בלוח השנה האסטרונומי לשמי ישראל.
