במשך יותר מחצי מאה חוקרים התעלמו לגמרי ממכתש עתיק, שקוטרו כ-220 מטרים ועומקו כ-30 מטרים, שהתגלה על שטח של כרם ליד בזייה, עיר בחבל אוקסיטניה שבדרום צרפת, בקרבת חוף הים התיכון. כעת, הוכח כי אכן מדובר במכתש פגיעה, שנוצר מפגיעת מטאוריטים, שהפך לרביעי מסוגו במערב אירופה.
2 צפייה בגלריה
המכתש ביקב Domaine du Météore שנגרם מפגיעת מטאוריט
(צילום: Frank Brenker, Goethe University Frankfurt)
אינספור מטאוריטים ואסטרואידים פגעו בכדור הארץ בעבר ועיצבו את ההיסטוריה של הפלנטה שלנו, כשאחת ההנחות היא שמטאוריטים הביאו איתם חלק גדול ממימיו של כדור הארץ. ישנם מחקרים שהראו כי הכחדת הדינוזאורים התרחשה גם היא על ידי פגיעת אסטרואיד גדול מאוד.
מכתשי מטאוריטים שעדיין נראים כיום על פני השטח נחשבים נדירים, בין היתר כי רובם נשחקו או נעלמו בשל תזוזות בקרום כדור הארץ, המוכרות כטקטוניקת הלוחות. מאגר מכתשי הפגיעה של כדור הארץ מונה כיום רק 190 מכתשים כאלה הפזורים ברחבי העולם, כשבמערב אירופה כולה, ישנם שלושה מכתשי פגיעה, שגם כך כמעט שלא נראים לעין בשל שחיקתם רבת השנים: רוצ'וארט (Rochechouart) באקוויטניה שבצרפת הוא הראשון, כשהשניים האחרים נמצאים בגרמניה: מכתש שטיינהיים (Steinheim Basin) ומכתש נורדלינגר ריז (Nördlinger Ries) שנמצאים בבאדן-וירטמברג.
כעת, הודות למחקרם של הגיאולוג והקוסמוכימאי פרופ' פרנק ברנקר ועמיתו הגיאופיזיקאי פרופ' אנדראס יונגה מאוניברסיטת גתה בפרנקפורט, נחשף מכתש פגיעה חדש בצרפת, שם משך את תשומת ליבם יקב Domaine du Météore. למעשה, מדובר במקום שאחד מכרמיו שוכן בתוך שקע עגול שקוטרו כ-220 מטרים ובעומק של כ-30 מטרים, כשלדבריו של בעלי המקום מדובר בלא פחות ממכתש שנוצר מפגיעת מטאוריט.
הוא אמנם זכה לתמיכה מכמה גיאולוגים בשנות ה-50, אך כמה שנים לאחר מכן גם לדחייה ולביטול מצד מספר מומחים שטענו כי מדובר בטריק שיווקי לעסקי ייצור היין שלו. "מכתשים יכולים להיווצר בדרכים רבות, כשמכתשי מטאוריטים הם אכן נדירים מאוד. עם זאת, מצאתי את הפרשנויות השונות האחרות לאופן שבו שקע זה יכול היה להיווצר כלא משכנעות מנקודת מבט גיאולוגית", אמר פרופ' ברנקר, שיחד עם רעייתו (בעת ששהו בחופשה פרטית) אספו דגימות סלע מהמקום, כדי לנתחן במעבדות של אוניברסיטת גתה. ניתוח הממצאים שנאספו הוביל אותו לאשש את ההשערה, שכן התגלו סימנים המעידים כי אכן מדובר במכתש פגיעה.
2 צפייה בגלריה
כדור תחמוצת הברזל בעל ליבה המורכבת ממינרלים האופייניים לסביבת המכתש שנוצר ביקב הצרפתי Domaine du Météore, כמו גם תכולה של מספר רב של מיקרו-יהלומים
(צילום: Frank Brenker, Goethe University Frankfurt)
"המיקרואנליזה הראתה ששכבות בצבע כהה בצפחה - סלע מותמר בעל קשיות בינונית הנוצר בהתמרה בדרגה גבוהה, בתנאי טמפרטורה ולחץ גבוהים כתוצאה מקבורה בעומק רב או לחצים טקטוניים - שבדרך כלל מהוות אחוז גדול יותר של נציץ, קבוצה של מינרלים המכילים כמויות משתנות של אלומיניום, ברזל, מגנזיום, ליתיום, נתרן סידן ואשלגן, כתוצאה משבירה של הסלע על ידי פגיעת המטאוריט", הוסיף פרופ' ברנקר, שמצא בבדיקות המעבדה עדות לברקציה, סלע המורכב משברי מינרלים או סלעים שהתלכדו ממסת אם בעלת גרגירים דקים, שנוצר בין היתר כתוצאה מפעולת הלוחות הטקטוניים ומתהליכים געשיים ואף כתוצר של מחזור הידרותרמי, מה שעשוי להתרחש גם במהלך פגיעת מטאוריט.
בשנה שלאחר מכן, יצא פרופ' ברנקר יחד עם פרופ' יונגה ומספר סטודנטים לדרום צרפת כדי לבחון את המכתש לפרטי פרטים. הם גילו שהשדה המגנטי של כדור הארץ מעט חלש יותר במכתש מאשר באזור שמסביב. מדובר בתכונה אופיינית למכתשי פגיעה, מכיוון שהפגיעה מנפצת או אפילו ממיסה את הסלע, כך שהשדה המגנטי של כדור הארץ נחלש שם. בעזרת מגנטים חזקים המחוברים ללוח, מצאו החוקרים כדורי תחמוצת ברזל זעירים בקוטר של עד מילימטר אחד, אותם כדורים שכבר נמצאו במכתשי פגיעה אחרים. ניתוח מעבדה מאוחר יותר הראה כי הם הכילו ברזל וניקל וכן מינרלים אופייניים לסביבת המכתש.
בנוסף, החוקרים גילו מספר רב של מיקרו-יהלומים שנוצרו בשל הלחץ הגבוה שנוצר במהלך פגיעת המטאוריט. "ננו-ספירות כאלה נוצרות או באמצעות שחיקה של המטאוריט באטמוספירה או רק בעת הפגיעה, כאשר חלק גדול ממטאוריט הברזל נמס ואז יוצר ריאקציה עם החמצן שבאוויר. יחד עם השדה המגנטי הנמוך ושאר הממצאים הגיאולוגיים והמינרולוגיים, הסקנו כי מטאוריט אכן פגע בשטח הכרמים", סיכם פרופ' ברנקר.
