מטען נדיר מלפני 1,800 שנה התגלה מול חופי בית ינאי
(צילום: היחידה לארכיאולוגיה ימית של רשות העתיקות)
מטען של ספינה, הכולל פריטי שיש עצומים מלפני 1,800 שנה (התקופה הרומית) התגלה במימי חוף ינאי, כ-200 מהחוף. ברשות העתיקות אמרו כי מדובר במטען ראשון מסוגו המוכר במזרח הים התיכון, הכולל כותרות עמודים קורינתיות מעוטרות בדגם צמחי, כותרות במצב גולמי - שסותתו חלקית, וקורות עמודים ענקיות משיש, באורכים של עד 6 מטרים. נראה שהפריטים יקרי הערך יועדו לבניית מבנה ציבורי מפואר - מקדש, או אולי תיאטרון.
לפני כמה שבועות, יצר גדעון הריס קשר עם רשות העתיקות, ודיווח על עמודים עתיקים שראה בעת ששחה בחוף בית ינאי. פנייה זו שימחה מאוד את קובי שרביט, מנהל היחידה לארכיאולוגיה ימית ברשות העתיקות. "אנחנו יודעים על קיומו של המטען הזה שנים רבות", הוא אמר, אולם מפני שהוא היה מכוסה בחול, מיקומו המדוייק לא היה ידוע, ולא ניתן היה לחקור אותו. הסערות האחרונות חשפו, כנראה, את המכלול, ובעקבות הדיווח החשוב של גדעון תעדנו אותו, וערכנו בו בדיקות ארכיאולוגיות ראשוניות, לקראת מחקר רחב יותר", הוא אומר.
ברשות העתיקות אמרו כי מתנוחת המטען בקרקעית הים, ניתן להסיק שמדובר בספינה שנטרפה במקום - ככל הנראה, לאחר שצוות הספינה נתקל בסערה במים הרדודים, והטיל עוגן בניסיון נואש למנוע סחף שלה. "סערות כאלה מתפתחות במהירות בחופי הארץ", אומר שרביט, "ובשל מגבלות התמרון של הספינות, הדבר מביא, לא אחת, לסחיפתן ולהיטרפותן במים הרדודים".
הוא הוסיף כי "מגודלם של הפריטים ניתן ללמוד על רוחב הספינה ועל גודלה; מדובר בספינת סוחר גדולה, שיכולה הייתה לשאת לפחות 200 טונות. פריטים כאלה מאפיינים בנייה ציבורית גדולה ומפוארת. רק לשם הדוגמה, אפילו בקיסריה הרומית, הפריטים היו מאבן מקומית שצופתה בסטוקו (טיח לבן) כדי לדמות למבנים מראה של שיש. כאן, מדובר בפריטי שיש של ממש".
מפני שנראה שמקורו של המטען באזור הים האגאי - בטורקיה או ביוון, והמטען התגלה מדרום לנמל קיסריה, נראה שהוא תוכנן להגיע לאחת מערי הנמל הדרומיות - לאשקלון או עזה, או אולי אפילו לאלכסנדריה שבמצרים.
לדברי שרביט, הדיווח של גדעון פתר ויכוח מחקרי רב שנים: "הארכיאולוגים מהיבשה והים מתווכחים ביניהם בשאלה אם הפריטים בתקופה הרומית עוצבו כבר בארצות המוצא, או שמא נסעו כחומר גלם מעוצב חלקית ועיצובם הסופי בוצע באתר הבניה, בארץ היעד. מטען זה פותר את התעלומה: נראה, שמרבית הפריטים יצאו מהמחצבה כחומרי גלם, ועברו עיצוב סופי בידי אמנים מקומיים או אומנים שהובאו לבצע זאת מארצות אחרות בדומה לאומני פסיפסים שנדדו מאתר לאתר על פי הזמנה". לגדעון הריס הוענקה תעודת הוקרה על אזרחותו הטובה.
ביום שישי האחרון צוות צילום תת מימי של AQUAZOOM את הפריטים העתיקים. "זכינו לראות חלק מההיסטוריה של ארץ ישראל וזה מרגש מאוד, אני זוכר שלמדתי על מטענים כאלה באונברסיטה חיפה בחוג ללמודי ארץ ישראל ולימודי ציוליזיות ימית", תיאר בהתרגשות אמיר ויצמן מ-AQUAZOOM. "זו דרישת שלום מהעבר או כמו שפרופסור אבנר רבן המרצה שלי היה נוהג לומר 'קפסולה של זמן'. הזמן קפא והשאיר לנו ממצאים לחוקר אותם. אנחנו צריכים לזכור, שאסור לגעת או להוציא ממצאים ארכאולוגים שמוצאים בים".
ויצמן הוסיף: "גם ניב וינברגר, הצולל והצלם שצלל איתי, יצא עם חיוך רחב והתרגשות שקשה היה להסתיר כאשר ראה לראשונה את עמודי השיש, שהתגלו בעקבות תנועת החול, ואמורים להתכסות".
אלי אסקוזידו, מנהל רשות העתיקות, אמר: "הדיווח החשוב של גדעון, המחיש עד כמה מהותית ערנותם של אזרחים לנושא העתיקות, ועוד יותר – עד כמה חשוב שתגליות שכאלה ידווחו לרשות העתיקות. לשיתוף הפעולה מצד האזרחים יש ערך חשוב ביותר עבור המחקר. אנו קוראים לציבור שנתקל בעתיקות במרחב הימי לקחת מיקום ולקרוא לנו מיד לשטח. זהו מידע בעל ערך שלא יסולא בפז לבניית הסיפור של ארץ ישראל".
