לא הרבה ידוע לנו על התקופה הניאוליתית ועל האנשים הקדמונים שחיו אז. מחקר חדש, שאותו הובילה פרופ' נעמה גורן ענבר מהמכון לארכיאולוגיה באוניברסיטה העברית, חושף את יכולותיהם הטכניות המרשימות של אנשי התקופה בחציבת אבנים.
לראשונה, מצאו החוקרים פסולת סיתות של גרזן אבן גיר, דרכה למדו החוקרים על סוגי האבנים שחצבו הקדמונים וכן על יכולותיהם הטכניות והבנתם של החומרים סביבם. לפי הממצאים, מלבד היכולת לחצוב במקביל אבן צור ואבן גיר, ידעו הקדמונים להעריך גם את טיבן של האבנים. לדוגמה, אבני צור באיכות גרועה, שנחשבו כלא מתאימות לעבודה, נותרו מאחור. המחקר כולו נערך בגבעת קייזר במודיעין, שהייתה מחצבת האבן הגדולה ביותר בארץ בתקופה זה. האתר מתוארך לתקופה הניאוליתית הקדומה ביותר, ממנה קיימים מעט אתרים ידועים. תקופה זו, שהתקיימה לפני כ-11 אלף שנה, ידועה כתקופה שלפני ביות בעלי החיים וראשית החקלאות.
פרופ' גורן, בשיתוף עם פרופ' ליאור גרוסמן מהמכון לארכאולוגיה, ניסו לקבוע מה חצבו העובדים במקום, כיצד הם חצבו ובאילו כלים. דרך מענה על שאלות אלה, יכלו לקבוע מה ידעו הקדמונים על מקורות חומרי הגלם בסביבתם. הממצאים שנחשפו נמצאים במורדות הגבעה, שהתגלתה ב-2016 ומבוססים על סימני חציבה כמו הרחבת סדקים, חציבה לאורך חזיתות וקידוחים שנראו בשטח. החציבה של הקדמונים נועדה לאתר חלוקי צור לצרכי סיתות, החבויים בתת-הקרקע בתוך אבן הגיר ובנוסף לחציבת אבן הגיר עצמה לצרכים שונים הן ארכיטקטוניים והן פרקטיים יותר, כמו יצירת מרצעים וגרזנים.
הגילויים באשר ליכולות הטכניות של הקדמונים התאפשרו בעקבות הגילוי של פסולת סיתות של גרזן, שמצא צוות החוקרים במקום. האיסוף של הפסולת אפשרה שיחזור של אופן הסיתות, החל מבחירת חומר הגלם ועד המוצר הסופי.
עד היום התגלו רק גרזנים גמורים, מה שמנע את האפשרות לשחזר את אופן עשייתם. בחפירת הטראסות של הגבעה, התגלו גם מעט פריטים שאינם שייכים למכלול כלי החציבה, כמו פריטים עשויים מזכוכית וולקנית שהיא תוצר לוואי של פעילות געשית. גילוי זה הוא הוכחה נוספת לקשרים בין מדינות רחוקות במזרח התיכון של אותם ימים, שכן מקורם בטורקיה.
פרופ' גורן ענבר הוסיפה: ''מחקרנו מביא לפני הקהל תובנות מקוריות וייחודיות, המתייחסות לדרכי החיים בתקופה הניאוליתית. כעת, אנו מבינים הרבה יותר טוב את המערכת התרבותית של הקדמונים, יכולותיהם וכמובן את תרבותם החומרית. הצלחנו להבין בצורה טובה יותר את 'הראש' של האנשים שעבדו במחצבה הזו לפני אלפי שנים".
