החורף בפתח ואיתו גם זיהום האוויר הכבד שנפלט מקמינים ביתיים. שימוש בתנורי עץ, ביומסה או נפט מוביל לפליטה של כמות גדולה של שלל מזהמי אוויר: מחלקיקים נשימים, עבור בתרכובות אורגניות נדיפות ומתכות כבדות ועד לפחמן חד-חמצני. מזהמים אלו גורמים למגוון רחב של תופעות בריאותיות, מגירוי בעור, בעיניים או בקני הנשימה, דרך סחרחורת, כאב ראש והקאות ועד לפגיעה בכבד, בריאות ובלב ומחלות סרטן למיניהן.
ארגון הבריאות העולמי (WHO) קבע כי בעירת עצים במתקני חימום ביתיים גורמת לפליטה של לא פחות מ-14 חומרים ידועים או חשודים כגורמי סרטן; הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן סיווגה פליטות פנימיות בתוך מבנים משריפת עץ כחומר מסרטן סביר לאדם (קבוצה 2A); והסוכנות הפדרלית להגנה על הסביבה בארה"ב (EPA) הגדירה את זיהום האוויר בבניינים כאחד מחמשת גורמי הסיכון החמורים ביותר לבריאות הציבור, וקבעה שהריכוז של חלק מהמזהמים בתוך הבניין עלול להיות גבוה פי חמישה מזה שמחוצה לו.
בשנים האחרונות הקמין הפך לאמצעי חימום נפוץ ולסמל סטטוס בבתים רבים באזורים כפריים ובשכונות צמודות קרקע עירוניות. בתוך כך, הזיהום הכבד, שמתבטא בין היתר בריח חריף ובעשן, הפך לכר נרחב למאבקים בין שכנים, והרשויות המקומיות נדרשות להסדיר את המפגע. אבל בעוד שהנתונים בשטח לא משאירים מקום לספק, המשרד להגנת הסביבה, חלק מהרשויות המקומיות ובעיקר חלק מבעלי הקמינים - מתעלמים מהם.
על פי המשרד להגנת הסביבה בשנת 2018 שריפת עץ לחימום ביתי באמצעות קמינים תרמה 8% מפליטת החלקיקים הנשימים הקטנים מ-10 מיקרומטר (PM10), 10% מפליטת החלקיקים העדינים הנשימים עם קוטר קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM2.5), ובסך בכל כ-30% מפליטת החלקיקים העדינים הנשימים בחורף, ומאז המספרים רק עולים. הזיהום תלוי בסוג העץ, בסוג הקמין ובתפעול שלו, והפיזור בשטח תלוי בגובה הארובה ובתנאים הטופוגרפיים והאקלימיים. אבל כמה כללי אצבע צריכים לעמוד לנגד עינינו: כל קמין, גם הכי חדש והכי מתוחזק, פולט מזהמים רבים ומסוכנים; הזיהום לא נעצר במעגל הראשון של השכנים וגם איפה שאין ריח ואין עשן יכול להיות זיהום; לחלק מהמזהמים אין ריח, אבל הם לאו דווקא פחות מסוכנים.
אמנם לאורך השנים השיח הציבורי והתקשורתי וגם המחקר עסקו בעיקר בזיהום האוויר החיצוני שנגרם כתוצאה מהפעלת קמינים, בגובה הרחוב ובסמוך לבתי השכנים, אך בשנים האחרונות מצטברים יותר ויותר נתונים על ההשפעות של זיהום אוויר פנימי מקמינים ותנורי בישול סגורים במדינות מערביות מפותחות. והמסקנות, הידועות מראש יש לומר, ברורות: על אף החום הנעים ואפילו הריח הארומטי, זיהום האוויר בבית גבוה וגורם לא מעט מחלות.
שריפת ביומסה כגון עץ, גורמת לחשיפה לחומרים מסרטנים בתוך הבית, בדומה לאלה הנפלטים בעשן סיגריות, וביניהם פחמימנים ארומטיים רב-טבעתיים (PAHs), בנזן ו-1,3-בוטדיאן ומתכות כבדות, כמו גם תרכובות מזהמות אחרות. כמו כן, למרות שקמיני גז נחשבים כמייצרים פחות זיהום אוויר, הם מייצרים גם PAHs, חנקן דו-חמצני ופחמן חד-חמצני.
מחקר שבוצע לאחרונה ועסק ברמות החלקיקים המשתחררים מתנורים סגורים בתוך הבית במהלך שימוש בהם, לרוב בפתיחה של התנור להוספת עצים אך גם מאטימה לא מלאה של המערכת, מצא כי הריכוז היומי הממוצע של חלקיקים בתוך הבית כאשר נעשה שימוש בתנור יחסית לקבוצת ביקורת ללא שימוש היה גבוה יותר ב-196.23% עבור חלקיקים בגודל קטן מ-2.5 מיקרומטר (PM2.5) וב-227.80% עבור אלו בקוטר קטן ממיקרומטר (PM1), כששניהם מוגדרים כמסרטנים. כמו כן, נמדדו שיאים בריכוז החלקיקים בעת הטענת העץ בתנור ופתיחתו, דבר המוכיח כי זיהום האוויר הוא ממקור פנימי ולא מחוץ לבית.
פרופ' עדי וולפסוןצילום: דודו גרינשפןשימוש בקמין הגביר את הסיכון לחלות בסרטן הריאות בכלל האוכלוסייה ובסרטן השד באוכלוסיית נשים עם היסטוריה משפחתית של סרטן השד, כאשר ככל שהתדירות ומשך השימוש עלו כך התחלואה בסרטן גברה. מחקר שבחן נתונים ממדינות מזרח אירופה לאורך שנים מצא כי הסיכוי לחלות בסרטן הראות כתוצאה מחשיפה לשימוש בקמין ביתי עולה בכ-10%. מחקר אחר מסין מצא כי קצב התמותה מסרטן צוואר הרחם כתוצאה מחשיפה לתנורי בישול וחימום ביתיים גבוה פי 1.75 מזה של נשים שלא נחשפו לשימוש בתנורים. מחקר אחר מצא שהסיכון לסרטן כתוצאה מחשיפה לפליטת כרום (Cr(VI)) בשימוש בתנור עצים היה גבוה מ-10-5, כלומר סיכוי של אחד ל-100,000 לפתח סרטן במהלך החיים.
לבסוף, הסיכונים הבריאותיים מחשיפה לזיהום אוויר ביתי מקמינים עולים כאשר מדובר בילדים, באנשים מבוגרים, בנשים בהריון או באנשים חולים. מחקר משנת 2022 בארה"ב : מצא שאפילו רמות נמוכות של זיהום חלקיקי (PM2.5) עלולות להיות קטלניות עבור אנשים מבוגרים.
שימוש בקמינים לחימום ביתי הוא מקור עיקרי לזיהום אוויר פנים ביתי וחוץ ביתי בחורף. יותר ויותר רשויות מקומיות בישראל מנסות למנוע את ההקמה של קמינים חדשים ולהסדיר את השימוש בקמינים הקיימים. יחד עם זאת נדרשת אחריות של הציבור. ואולי ההבנה שזיהום האוויר מקמינים פוגע בבני הבית ובשכנים תסלול את הדרך למיגור המפגע.
פרופ' עדי וולפסון הוא חוקר במרכז לתהליכים ירוקים במכללה האקדמית להנדסה ע"ש סמי שמעון ומחבר הספר "צריך לקיים - אדם, חברה וסביבה: לקחי העבר ואחריות לעתיד" (פרדס, 2016).
