בסקר, שנערך באחד הלילות לפני כשבועיים במרחב הנגב הצפוני, נספרו 67 ירבועים גדולים בשטח של כ-40 אלף דונם. ברשות הטבע והגנים מסבירים כי הסקר מעיד על תוצאות מעודדות במיוחד, כשכמות הפריטים כמעט הכפילה את עצמה. מדובר במין המצוי בסכנת הכחדה הפעיל במיוחד בלילה.
הירבוע הגדול הינו מכרסם מדברי, שהיה מצוי בעבר בעיקר באזור צפון הנגב. בשנים האחרונות סובל בית הגידול של הירבועים מהפיתוח המואץ בנגב. כתוצאה מתהליכי פיתוח אלו שטחי הלס הטבעיים בצפון הנגב הולכים ונעלמים ולכן הירבוע הגדול נחשב למין בסכנת הכחדה. החודש ערכו פקחי ואנשי רשות הטבע והגנים סקר ממנו עלה כי בשנים האחרונות חלה עלייה במספר הירבועים שנספרו. בשנת 2020 נספרו 24 פרטים. בשנת2021 נספרו 34 פרטים והשנה נספרו 67 פרטים.
"הסקר בוצע במרחב הנגב הצפוני שם נבדקו הסיבות לעליה", הסביר אודי קולמבוס, אקולוג רשות הטבע והגנים במחוז דרום. "אנחנו מכירים תופעה של תנודתיות טבעית אצל מכרסמים. קיימת גם תופעה של התפרצות נברנים ומכרסמים באופן כללי, ויכול להיות שזאת הסיבה לגידול במספרים, למרות שירבועים לא מסתמכים על חקלאות. הרעיה באזור זה צומצמה ויכולה להיות גורם משפיע. סיבה נוספת שאנחנו בודקים הנה הכרזה של שמורת טבע, שמאפשרת לירבועים פעילות לילית בשטחי השמורה ללא הפרעת אדם".
מדובר בשמורה קטנה שהוכרזה לפני כשנתיים וברשות הטבע והגנים מבקשים שלא לחשוף את המיקום שלה, מחשש שיבואו לחפש את הירבועים הגדולים.
הירבוע הינו מכרסם פעיל בלילה ומאופיין ברגליים אחוריות שהן פי שלוש עד שש יותר מרגליהם הקדמיות, דבר המאפשר להם תנועה דו-רגלית מהירה. ירבוע גדול הינו גדול משמעותית מהירבוע המצוי. אורך גופו כ- 155 מ"מ, אורך זנבו כ- 225 מ"מ ואורך כף הרגל כ-76 מ"מ. פרוותו בצבע חום-בהיר כצבע הלס, הגחון לבן וקצה הזנב שעיר, לבן בקצו ושחור לפניו. אפרכסות האוזניים ארוכות מן הירבוע המצוי ורגליו שעירות פחות.
מדובר במין המצוי בסכנת הכחדה וצפיפות פרטים כזו הינה בשורה משמחת. עם זאת האיומים על המשך קיומו נמשכים, וכוללים ציד, דריסות וצמצום ופגיעה בשטחי גידול
