במשך מאות שנים, הקריפטה של אחת ממשפחות האצולה העתיקות ביותר באוסטריה שמרה על סוד טרגי. תינוק זכר, בן כשנה, מת לא ממחסור במזון או מפציעה, אלא מחוסר חשיפה לאור השמש.
מדענים מגרמניה בחנו מומיה של תינוק מהמאה ה-17, תוך שימוש בכלים מדעיים חדשניים לצד תיעוד היסטורי, כדי לשפוך אור על ילדות הרנסנס. התינוק נמצא בקריפטה - חדר אבן או חלל הבנוי בדרך כלל מתחת לרצפה של כנסייה או טירה, שמשמשת לרוב כאתר קבורה המכיל סרקופג, ארון מתים או שרידים של אישים כגון קדושים או בעלי תפקידים בכירים בכנסייה - של משפחה אוסטרית אריסטוקרטית, שבה התנאים אפשרו חניטה טבעית, תוך שימור רקמה רכה שהכילה מידע קריטי על חייו ומותו של התינוק.
באופן מוזר, זו הייתה הגופה הבלתי מזוהה היחידה בקריפטה. היא נקברה בארון עץ לא מסומן, במקום ארונות המתכת המשוכללים שהם נטמנו שאר בני המשפחה הקבורים שם. הצוות, בראשותו של הפתולוג ד"ר אנדריאס נרליך מהמרפאה האקדמית מינכן-בוגנהאוזן שבאוניברסיטת מינכן, ביצע לשרידיו של התינוק נתיחה וירטואלית ובדיקת פחמן רדיואקטיבי, ובחן רישומים משפחתיים ורמזים חומריים מרכזיים ממקום הקבורה, כדי לנסות להבין מי התינוק ואיך נראו חייו הקצרים. "זהו רק מקרה אחד", אמר ד"ר נרליך, מחברו הראשי של המחקר שפורסם בכתב העת Frontiers in Medicine. "אבל מכיוון שאנו יודעים ששיעורי התמותה המוקדמים של תינוקות בדרך כלל היו גבוהים מאוד באותה תקופה, לתצפיות שלנו עשויה להיות השפעה ניכרת על שחזור חיים כללי של תינוקות אפילו במעמדות חברתיים גבוהים יותר".
הנתיחה הווירטואלית בוצעה באמצעות סריקת CT. ד"ר נרליך וצוותו מדדו את אורכי העצמות ובחנו את בקיעת השיניים ואת היווצרותן של עצמות ארוכות כדי לקבוע שהתינוק היה בן שנה בערך במותו. רקמות השומן הרכות של התינוק הראו כי משקלו היה עודף ביחס לגילו (ואף שמרו את שרידיו במצב כל כך טוב), כך שהוריו האכילו אותו היטב, חרף העובדה שעצמותיו סיפרו סיפור אחר לגמרי. צלעותיו של התינוק התעוותו, ככל הנראה בשל מחלת עצמות בילדים, המתפתחת על רקע חסר במינרלים בעצמות, כתוצאה ממחסור בוויטמין D, שמיוצר בגוף תחת חשיפה לקרני השמש האולטרה סגוליות, ולאחר מכן הופך בכבד ובכליות לוויטמין D פעיל, בתהליך דו-שלבי.
כמו כן, שיניו הראו סימנים כי סל מצפדינה - מחלה הנגרמת ממחסור חמור בוויטמין C, כך שאין אפשרות לייצור קולגן תקין, החלבון המרכיב חלק גדול מרקמות החיבור בגוף, מה שמוביל לכך שחלה הידרדרות במצב השיניים עד לכל חלקי הגוף.
למרות שהתינוק קיבל מספיק מזון, הוא למעשה עדיין סבל מתת תזונה. מכיוון שהנתיחה הווירטואלית גילתה סימנים לדלקת ריאות קטלנית, מה שעולה בקנה אחד עם כך שמדובר בזיהום שכיח בקרב ילדים עם רככת, ייתכן שהמחסור התזונתי, בשל אי החשיפה לשמש ולא בשל חוסר במזון, הביא למותו המוקדם. "השילוב של השמנת יתר יחד עם מחסור חמור בוויטמינים יכול להיות מוסבר רק על ידי מצב תזונתי 'טוב' בדרך כלל יחד עם חוסר כמעט מוחלט בחשיפה לאור השמש", אמר ד"ר נרליך. "עלינו לשקול מחדש את תנאי החיים של תינוקות שהיו חלק ממשפחות מהמעמד הגבוה והאריסטוקרטי של אוכלוסיות קדומות, שכן במהלך תקופה זו, אריסטוקרטים נמנעו לעתים קרובות מחשיפה לאור השמש כדי לשמור על עורם לבן, כסימן להשתייכות למעמד הגבוה בחלק גדול מהחברה האירופית, כשרק איכרים ופועלים נחשפו ממושכות לאור השמש".
עם זאת, למרות שד"ר נרליך וצוותו קבעו סיבת מוות סבירה, עדיין נותרה בעינה שאלת זהותו של הילד. דפורמציה של הגולגולת שלו הראתה שארון הקבורה הפשוט שלו מעץ לא היה גדול מספיק עבור ממדי גופו. עם זאת, בדיקת מומחה לבגדיו הראתה שהוא נקבר במעיל ארוך וברדס עשוי משי יקר. הוא גם נקבר בקריפטה ששמורה בלעדית לרוזנים החזקים של סטארהמברג (Starhemberg), שקברו שם את בעלי התואר שלהם - בעיקר בניהם הבכורים ונשותיהם.
המשמעות היא שהילד היה ככל הנראה בן בכור של רוזן סטרהמברג. תיארוך פחמן רדיואקטיבי של דגימת עורו העלה שהוא נקבר בין השנים 1550 ל-1635 לספירה, בעוד רישומים היסטוריים של ניהול הקריפטה הצביעו על כך שקבורתו התרחשה כנראה לאחר שיפוץ שבוצע במקום בסביבות שנת 1600 לספירה. כמו כן, התגלה כי מדובר בתינוק היחיד שנקבר בקריפטה. "אין לנו נתונים על גורלם של תינוקות נוספים במשפחה", אמר ד"ר נרליך בנוגע לקבורה הייחודית. "לפי הנתונים שלנו, התינוק היה ככל הנראה הבן הבכור של הרוזן לאחר הקמת הקריפטה המשפחתית, כך שייתכן שגופתו זכתה לטיפול יוצא דופן". מדבריו של ד"ר נרליך מצטמצמות האפשריות בדבר זהותו של התינוק וכל הממצאים מצביעים על כך שמדובר ברייכרד וילהלם, שמשפחתו האבלה קברה אותו לצד סבו רייכרד פון סטארהמברג.
