החוקים הסביבתיים של השנה האחרונה תרמו לסביבה: סקר חדש של "אדם טבע ודין" ו"צלול" מצא כי חלה ירידה של 18% בכלים החד פעמיים בחופים וירידה של 90% בכמות בקבוקי המשקה הגדולים. בארגונים מייחסים את הירידה למסים החדשים שהוטלו. הממצאים מהווים נורת אזהרה לממשלה החדשה, שמתכוונת לבטל את המיסוי על הכלים החד פעמיים והשתייה הממותקת.
ב-1 לנובמבר 2021 נכנס לתוקפו המס על הכלים החד פעמיים, הכולל כוסות, צלחות, סכו"ם, קערות וקשיות העשויים פלסטיק או מכילים פלסטיק. חודש לאחר מכן נכנסה לתוקפה ההרחבה של חוק הפיקדון, שחל עד כה רק על מכלי משקה קטנים. גם על בקבוקי משקה גדולים הוטל פיקדון. בעמוותת "צלול" ו"אדם טבע ודין" ביקשו לבדוק האם החוקים האלה הועילו לסביבה או לא, ואם כן עד כמה ההשפעה שלהם על הסביבה הייתה משמעותית.
החוקרת ד"ר גליה פסטרנק החליטה לבחון את הניקיון של חופי ישראל, כשהיא מתבססת על סקרי הפסולת בחופי הים שערכה בין השנים 2012 עד 2018 במסגרת עבודת הדוקטורט שלה. אז מצאה ירידה של יותר מ-40% בכמות שקיות הפלסטיק בחופי הים, עם כניסת "חוק השקיות" שהטיל עליהם תשלום של 10 אגורות. עד 2016 אותן שקיות ניתנו חינם ברשתות השיווק. כשהיא מתבססת על הנתונים האלה, היא ניגשה לבדוק את אותם החופים בסתיו 2022.
והתוצאות? שנה אחרי החלת המס על הכלים החד פעמיים כבר נצפה צמצום הפסולת שלהם במרחבים הפתוחים, לאחר שבשנים האחרונות כמותם בחופים עלתה וגדלה, עד שהיוו כרבע מכלל הפסולת בחופים. במקביל, הרחבת חוק הפיקדון גרמה להפחתה ניכרת של כלל פסולת מכלי המשקה בחופים.
ממוצע הפסולת בחודשי הסתיו בין השנים 2018-2012 היה גבוה ב-18% מהממוצע בסתיו 2022. הכלים החד פעמיים היוו 22% מהפסולת בחופים לעומת 27% בשנים עברו. כמו כן, במכלי המשקה הקטנים נמצאה ירידה של 42% ביחס לכמות היחסית שלהם בשנים עברו. והכמות היחסית של בקבוקי המשקה הגדולים ירדה ב-90% ביחס לשנים עברו. הבקבוקים הגדולים היוו רק 0.45% מכלל הפסולת בחופים. כלומר, החקיקה הצליחה להוריד את כמות פסולת הפלסטיק בחופים.
בארגונים מעריכים שבנוסף לחוקים הסביבתיים, גם המס על המשקאות הממותקים, שנכנס לתוקף בינואר 2022, תרם גם הוא לירידה בצריכה של משקאות וכפועל יוצא לירידה בצריכה של מכלי משקה. אבל לא מדובר רק בחקיקה כמובן אלא גם הסברה, שבחלקה נעשית על ידי הארגונים וגם על ידי המשרד להגנת הסביבה. בנוסף, מספר רשויות מקומיות החליטו לאסור הבאת כלים חד פעמיים לחופים, בהתאם לחוקי עזר עירוניים שאדם טבע ודין היו שותפים בניסוחם.
"הנתונים שנאספים בעשור האחרון בחופי הים מייצגים בעיני את תרבות הצריכה", אומרת ד"ר פסטרנק. "מאוד משמח לראות שחלקם של פריטי פלסטיק חד-פעמיים כמו שקיות, בקבוקים וכלים חד פעמיים יורד, כתוצאה משיתופי פעולה של גורמים שמטרתם לשמור על הסביבה והבריאות של כולנו, והבנה שכולנו חלק מהסביבה. אני מייחסת את ההפחתה בפסולת לשני דברים: לחקיקה ולמאמצי חינוך והסברה בחופים". ד"ר פסטרנק הביעה דאגה מביטול המסים שהממשלה החדשה מתכוונת לקדם, בהם ביטול המס על החד פעמי ועל השתייה הממותקת. בנוסף, המיסוי על הכלים החד פעמיים הפך לנושא סקטוריאלי. "זה הפך כלי מיקוח בין המפלגות. משהו פה עקום. הביטול של המס יהיה דבר לא נכון לעשותו".
"המטרה המרכזית של חוק הפיקדון היא קודם כל ניקיון", מבהיר עמיעד לפידות, ראש תחום פסולת וקיימות באדם טבע ודין. "המטרה היא לצמצם את הפסולת במרחבים הפתוחים, ברחובות הערים, בפארקים בשמורות הטבע ובחופי הים. מהבחינה הזו החוק זכה להצלחה בלתי רגילה: זיהינו ירידה של 90% בכמות מיכלי המשקה הגדולים בחופי הים. מה שכן זיהינו עליה במספר הפקקים, אל מול סקרים שבוצעו בעונה מקבילה בשנים עברו, מה שזה אומר שאנשים שותים יותר אבל לוקחים את הבקבוקים איתם".
לימור גורליק, מנהלת תחום פסולת ומניעת זיהום פלסטיק בעמותת צלול, הוסיפה: "אנחנו קוראים לממשלה הנכנסת שלא לבטל את המיסוי על הפלסטיק החד פעמי וכמובן שלא לבטל את חוק הפקדון שנחשב ללא ספק לאחד החוקים הסביבתיים הכי מצליחים. בהחלט יש מקום להקל על מגזרים מסוימים ולשפר את ההטמעה של החוקים, אבל חייבים לעשות כל מאמץ להמשיך במגמה העולמית למיגור הפלסטיק החד פעמי לאור משבר הזיהום ומשבר האקלים שפוגעים בנו באופן קשה שרק הולך ומחמיר".
