בתא מספר 7 בכלבייה של קריית ארבע בחברון ראינו כלבה מובסת שבקושי הצליחה להתרומם על רגליה. כולה עור ועצמות. צבעה חום, פרוותה מלוכלכת ומכוסה פרעושים, קרציות אוכלות בבשרה והיא מתגרדת בעצבנות, עורה מלא פצעים. על צווארה שרשרת חוליות שאיתה נוהגים לקשור אופניים. מי ששם שרשרת כזו על צוואר כלבו, כל כלב, לא אוהב כלבים. גרוע מזה, הוא מתאכזר אליהם.
הגענו מוקדם בבוקר יום שלישי שעבר למאורת הכלבים של המועצה המקומית, הווטרינרית ד"ר הילה מיקולשיק כבר הייתה אחרי שש המתות. את היום התחילה בשש בבוקר בלכידה של שלושה כלבים משוטטים באשמורת יצחק, שכונה ביישוב היהודי בחברון, בין גבעת האבות לקריית ארבע. הכלבה האומללה מתא 7 היא אחת הלכודות מהבוקר. אחרי התפיסה הגיעה מיקולשיק לכלבייה והמיתה שישה כלבים תוקפניים. המתה בזריקת הרדמה. תחילה דרכי הנשימה מתכווצות. פעולת הלב הולכת ונחלשת. המערכות קורסות. מהצד, המוות הזה נראה נורא ואיום. אם הכלבה מתא 7 לא תחלים מפצעיה ולא תימצא לה משפחה מאמצת, זה יהיה גם גורלה.
כך נראית השגרה במרבית הכלביות בארץ. המתות הכלבים הן רוטינה, על בסיס יומיומי כמעט. לפי המספרים שאספו בעמותת "תנו לחיות לחיות" (תל"ל) מדובר בתעשייה של הרג כלבים, בין 2,000 ל-3,000 המתות בכל שנה. את המספרים בדוח סקירת מצב בעלי החיים בישראל של העמותה, שנחשף כאן לראשונה, לא היה קל לאסוף. כל הגופים סירבו תחילה לשתף פעולה, למסור את הנתונים מרצונם. הוא מבוסס על מאות בקשות חופש מידע שהגיש עו"ד ארז וול, היועץ המשפטי של "תנו לחיות לחיות", מאז 2018 למשרד החקלאות האחראי על חוק צער בעלי חיים בישראל, לרשות הטבע והגנים, למשרד הבריאות, למשרד הביטחון, למשרד להגנת הסביבה ולרשויות המקומיות. זה גם המקום לשים כוכבית אדומה לקראת המשך הכתבה: מדובר במספרים שמעיקים על הנשימה.
יותר מ-30 אלף משוטטים
אם הכלב שלכם מכשכש בבוקר בזנבו ליד דלת הבית, זה הסימן לשים על עצמכם משהו ולצאת איתו לסיבוב. כמותו חיים כיום בישראל 527,448 כלבים משובבים ‑ כלבים שמתחת לעור בעורפם הושתל שבב המכיל את פרטיו של הכלב ושל בעליו. על פי נתוני המרכז הארצי לרישום כלבים במשרד החקלאות יש 267,765 כלבים זכרים ו-259,683 נקבות. רק 55.3 אחוז מהזכרים מסורסים ורק 70 אחוז מהנקבות מעוקרות. מרבית הגורים שנולדים לכלבי בית נמסרים לאימוץ. אבל יש גם כאלה שגורלם להינטש בשולי העיר, הרחק מהמקום שבו נולדו.
הפעם האחרונה שבה נעשה ניסיון לאמוד את מספר הכלבים המשוטטים בישראל הייתה ב־2017. את מחקר השטח ערכה תל"ל בשיתוף human society international ובמהלכו תועדו 32,820 כלבים משוטטים, 60 אחוז מהם נמצאו באזור הדרום. עשרות אלפי כלבים הומתו מאז בישראל, אבל ההערכה היא שמספר הכלבים המשוטטים שנולדו בינתיים, עומד גם הוא על כמה עשרות אלפים. עכשיו תסתכלו על הכלב או הכלבה שלכם ותבינו כמה הם בני מזל.
מי שאחראים להמתת כלבים משוטטים בישראל הם הווטרינרים הרשותיים. על פי חוק, כל רשות מקומית חייבת להפעיל מאורת כלבים (כלבייה – ע"ש) או להתקשר בהסכם עם כלביית רשות אחרת או כלבייה פרטית, שתספק לה שירותי הסגר. כלב משוטט שנתפס, מוכנס להסגר של עשרה ימים. בתום התקופה, או שיימסר לאחת מעמותות האימוץ או שיומת.
40 כלביות רשותיות ו-12 כלביות פרטיות, המשמשות גם כלביות רשותיות, פועלות כיום ברישיון בארץ. מספרן המועט, מייצר בהן צפיפות גדולה מאוד. לא פעם נאלצים הווטרינרים להמית את ה"ותיקים" יותר בכלבייה, כדי לפנות מקום לכלבים חדשים.
מהנתונים שהושגו לאחר מאבק ארוך של תל"ל, עולה כי שיאנית ההמתות בישראל היא הכלבייה של איגוד ערים שומרון (הכולל 12 רשויות מקומיות, ביניהן פרדס חנה כרכור, בנימינה־גבעת עדה, זכרון יעקב, המועצה האזורית אלונה, ג'אסר א־זרקא, ג'ת, באקה אל־גרבייה ופוריידיס), עם 229 המתות בשנת 2021. במועצה האזורית מטה בנימין שבשטחים בוצעו 76 המתות, במועצה האזורית גלבוע 75 המתות, בערד 74 המתות, במועצה האזורית שפיר 54 המתות, במועצה מקומית קריית ארבע 40 המתות, במועצה האזורית חוף אשקלון 36, בבאר טוביה 51, במועצה האזורית לכיש 29, בירושלים 22 וכך הלאה, הרשימה ממשיכה וסוקרת כמעט כל נקודת יישוב.
גם היחידה המרכזית לאכיפה וחקירות (יחידת הפיצו"ח) במשרד החקלאות ממיתה כלבים. הם עושים את זה בירי. ב-2021 הרגה היחידה הזו 268 כלבים. ב-2020 ירו שם למוות ב־896 כלבים. הפער הגדול נובע מהתפרצות כלבת שהייתה בצפון, אבל ההרג בוצע בכל רחבי הארץ ובעיקר בדרומה. רשות הטבע אחראית על הרג כלבים משוטטים בשמורות הטבע. עד 2018 ההיתר של פקחי הרשות אפשר להם לירות רק בתוך השמורות ו־500 מטר מסביב לגבול הגזרה שלהן. בעקבות אותה התפרצות כלבת, ניתן לפקחים היתר גורף לירות בכלבים משוטטים בכל רחבי הארץ, לא רק בשמורות. לפיכך ב-2018 הרגו פקחי הרשות 1,233 כלבים. שנה אחר כך הסתכם הקטל ב-945 כלבים וב-2020 ב-849 כלבים. ב-2021 בוטל היתר ההרג הגורף והמספר ירד ל-250 כלבים שנורו למוות.
מפקירים את הפצועים
מנכ"לית "תנו לחיות לחיות", יעל ארקין, מספרת על סרטונים מזעזעים שהיא מחזיקה של הרג כלבים בידי גורמים מורשים. אני מבקש ממנה לחסוך מאיתנו את התמונות הקשות. "אם תחפש בגוגל כמה כלבים הורגים בשנה בישראל לא תקבל תשובה", היא אומרת, "אולי זה בגלל שאנשים לא רוצים לדעת, מעדיפים לא להיחשף למספרים הנוראיים האלה. בסוף הרי מדובר בחברו הטוב ביותר של האדם. אנחנו מפנקים את הכלבים שלנו באוכל הכי בריא ומזין, בכריות רביצה, בקולר צבעוני עם שם, לוקחים אותם לטייל בשבת עם המשפחה. מי רוצה לדעת מה קורה עם מי שלא שפר עליהם גורלם.
"אחרי עשרה ימים בהסגר, הכלבייה כבר לא מחויבת לכלב יותר. כל יום בכלבייה הרי עולה כסף. אבל בכלביית רעננה-כפר-סבא החליטו ללכת על מדיניות no kill. הם לא הורגים יותר כלבים. יש להם תקציב להחזיק את הכלב לזמן בלתי מוגבל עד שיימצא לו בית. אותו דבר גם בתל-אביב, רמת-גן וכלביית איגוד ערים דן של קריית-אונו, גבעתיים, דרום השרון ואור-יהודה. גם שם הפסיקו להרוג כלבים. בשאר הכלביות הורגים באלפים. ומדובר בכלבים בריאים לחלוטין".
למה לא עושים יותר ימי אימוץ?
"כי יש יותר כלבים מאשר משפחות מאמצות. אני כל היום מסננת וטרינרים רשותיים שמחפשים בתים לכלבים שנמצאים אצלם בהסגר. הנה, הרגע קיבלתי הודעה שהסגר באר־שבע מפוצץ לגמרי. אני מקריאה לך: 'יש לנו המון כלבים מקסימים מועמדים להמתה. חייבים בדחיפות עזרה בקליטות, מי שיכול. כל אחד מפנה כלוב ומציל חיים'. הודעה דומה קיבלתי לפני חמש דקות מהסגר ירושלים. יש המון קבוצות אימוץ בפייסבוק אבל עובדה שזה לא מספיק. לכן הוצאנו את הדוח הזה כי הציבור אמפתי לכלבים והוא לא יודע שיש כזה הרג שלהם. זה הרג סיטונאי.
"יש לנו סרטונים מזעזעים של הרג כלבים בידי עובדי מדינה. לא אנשים פרטיים, הרג שמבצעים עובדי ציבור. חייל שלח לנו סרטון שצילם, תיעוד של פקח רשות הטבע והגנים שרדף אחרי כלב ליד קציעות, ירה ופגע בו, הכלב נפל, קם והפקח ממשיך לירות בו, פוגע שוב, והכלב מאט, אבל ממשיך להתקדם כשהוא פצוע. ברור שהכלב הזה מת מאוחר יותר. לך תדע כמה כלבים נשארים פצועים בשטח מירי פקחים. נפגשתי עם שר החקלאות לפני כמה חודשים והצגתי לו את הנתונים והוא נדהם. הוא אמר לי, 'לא יכול להיות שהורגים כלבים במדינת ישראל'. הוא היה בהלם מוחלט".
איך זה ששר החקלאות לא יודע שיש המתה סיטונאית של כלבים? חלק מההמתות הרי מבוצעות על ידי אנשי המשרד.
"נסה אתה לברר כמה כלבים הורגים פה, נראה אם תצליח להגיע למספר. אף אחד לא באמת יודע. לא משרד החקלאות, לא המשרד להגנת הסביבה, לא ברשויות. שאל רשות כלשהי כמה כלבים הורגים אצלכם בהסגר, לא יהיה להם מושג. כל אחד הורג כמה שהוא רוצה ואף אחד לא שואל שאלות ולא רוצה לדעת. בחלק מהרשויות אין כלביות והן לא קשורות בהסכם עם כלביית רשות אחרת. אז הן לא מנסות בכלל ללכוד כלבים, אלא ממיתות.
"יש לי הקלטה מרתקת משבוע שעבר עם וטרינר של אחת הרשויות הערביות במשולש שעובד שם ב־25 אחוז משרה. אין לו הסכם הסגרה עם כלבייה פרטית, כי אין לו תקציב לזה, אין לו רכב ואין לו פקח. בשנה וחצי האחרונות היו ברשות שהוא עובד בה חמש הרעלות גדולות של כלבים וחתולים. עשרות רבות של גופות התגוללו ברחובות. הוא אמר לי שהוא לא יתפלא אם העירייה עצמה לקחה יוזמה ופיזרה את הרעל, כי זה יותר זול מללכוד את הכלבים והחתולים ולשים אותם בהסגר".
לעצור את הילודה
יש מדינות באסיה ובאירופה שמנהלות מדיניות של אל-הרג לגבי כלבים משוטטים. הרשויות באותן מדינות לוכדות כלבים שנלקחים להסגרים, שם הם מחוסנים, מעוקרים/מסורסים, ואחרי עשרה ימים מוחזרים לאזור שבו נלכדו. השיטה הזו מבטיחה שלפחות הכלבים לא יתרבו והלהקות לא יגדלו. את מדיניות עקר-חסן-החזר מקדמים כבר כמה שנים בתל"ל ובשנה האחרונה ישנה גם הצעת חוק בעניין של ח"כ שרן השכל מתקווה חדשה וח"כ יסמין סאקס פרידמן מיש עתיד.
ארקין טוענת שמדובר בפתרון הומני. "תסתובב באזור הדרום ותראה כמה כלבים משוטטים יש שם. הם מתרבים כל הזמן וזולגים לבאר-שבע ולערד. באזור התעשייה בבאר-שבע יש להקות גדולות. אותו דבר בדימונה ובירוחם. כלבה משוטטת ממליטה פעמיים בשנה, תשעה גורים בממוצע כל פעם. צריך לעצור את הילודה, אחרת בחיים לא נשתלט על זה".
לא כולם מתלהבים מהרעיון להחזיר כלבי בר משוטטים בחזרה למדבר, לאזורים הסמוכים לערים וליישובים. משרד הבריאות מתנגד ליוזמה של תל"ל ואיתו גם איגוד רופאי בריאות הציבור בישראל וארגון הרופאים הווטרינריים ברשויות המקומיות. 415 וטרינרים חתמו עד כה ברשת על עצומה נגד תיקון "חוק כלבי הפקר".
זה הוויכוח שמביא אותנו אל הכלבייה בקריית ארבע. נציין רק כי תל"ל מנהלת מאבק משפטי נגד תנאי ההחזקה של הכלבים בכלבייה ונגד מדיניותה של וטרינרית המועצה, ד"ר מיקולשיק, ופנתה בבקשה לבית המשפט שיוציא צו סגירה מינהלי למקום. מדובר במאבק שירד מזמן לפסים אישיים ולטענות מצד מיקולשיק שתל"ל רודפים אותה ואת הכלבייה מכל מיני סיבות לא ענייניות, בין היתר פוליטיות, בגלל הימצאותה בשטחים.
בכל מקרה, לא זה הסיפור כאן. קריית ארבע שוכנת בצמוד לחברון והמחסומים וקוביות הבטון הגדולות החוסמות את מעבר בני האדם בין חלקי העיר היהודיים והערביים לא עוצרים את הכלבים המשוטטים. בפברואר השנה הותקפה ילדה בת עשר על ידי להקת כלבים בשכונת גבעת האבות. היא נצמדה אל גדר הביטחון בשכונה כשתצפיתנית זיהתה את התקיפה והזעיקה אליה את רכז הביטחון. תושב פלסטיני שעבר במקום ניסה לסייע לה וזרק אבנים על הכלבים. הווטרינרית מיקולשיק אומרת שבתקיפת הילדה לקחו חלק 14! כלבי בר משוטטים. "זה קרה מתחת לבית של חבר הכנסת בן גביר, והיה פה מזל גדול שזה נגמר בשלום, ממש נס".
תיעוד: בת 10 הותקפה על ידי כלבים משוטטים בקריית ארבע
שלומי שוקרון, חבר המועצה המקומית, אומר שמאז התקיפה ילדי היישוב מפחדים מכלבים. "יש פה בעיה של להקות כלבים תוקפניים שבאים מחברון. ערימות של כלבים. זה פחד אלוהים. הם רצים אחרי מכוניות ואחרי ילדים. אפילו לגבר חסון כמוני לא נעים להסתובב פה בלילות".
מיקולשיק היא בין המתנגדים ליוזמה של תל"ל. "הם רוצים להפקיר כלבים בשטח בלי טיפול. על איזו הומניות הם מדברים אני לא מבינה. כמה זמן ייקח לכלבים האלו להידרס, לחלות במחלות, למות מרעב ומצמא, מפרעושים ומקרציות? מה הם יודעים על תוחלת החיים של כלב בשטח? אני לא מוצאת פה כלבים מעל גיל שנתיים או שלוש. אין כאלה. זה אומר שהם מתים בגיל צעיר ומתים מאוד לא יפה. כלבים לא נולדו לחופש. הם לא יודעים לגדול לבד. כשאתה לוקח כלב ומעקר או מסרס אותו ומחזיר אותו לרחוב אתה מפקיר אותו לגורל נוראי. גורל של רעב, מחלות וטריפות".
כאמור, הדעות חלוקות. הווטרינרית של עיריית ערד, ד"ר יאנה קורול, מוכנה לקחת חלק בפיילוט אם הצעת החוק עקר-חסן-החזר תעבור בכנסת. "אני לא תומכת בהמתה של כלבים כשיטת עבודה", היא אומרת, "לא למדתי וטרינריה כדי להרוג כלבים, כדי להיות רוצחת. זה דבר שמאוד קשה לי בעבודה הזו. סביב ערד יש המון כלבים משוטטים אבל יש פה גם לא מעט מתנדבים שיכולים להאכיל אותם.
"אני בעד פיילוט כדי לבדוק איך זה יעבוד. לעשות ניסיון רק עם כלבים שאין מצב שייקלטו במשפחות. כלבי בר שמתנהגים כמו תנים וזאבים. הם לא יכולים לחיות בשלום עם אנשים ובתוך בית. זה לא בטבע שלהם. איתם כדאי לעשות את הניסוי הזה. אני לא מבינה איך אפשר להתנגד לרעיון הזה. לכל וטרינר שפוי צריך להיות קשה להרוג כלבים. הוא צריך להציל אותם, לא להרוג".
חזירים כשפני ניסיון
הדוח של "תנו לחיות לחיות" נוגע גם בעניינים החוסים תחת מעטה סמיך של חשאיות. אחרי תכתובת עיקשת עם משרד הביטחון התקבלו בתל"ל נתונים על הניסויים שערכו בבעלי חיים במערכת הביטחון במהלך 2021. הנתונים שנחשפים כאן אינם כוללים ניסויים מסווגים, שבגילויים ישנו חשש לפגיעה בביטחון המדינה.
לפי נתוני מערכת הביטחון, בשנת 2021 אושרו שמונה ניסויים בבעלי חיים בדרגות סבל שונות.
147 מכרסמים לקחו חלק בניסויים בדרגת סבל 3 ו-50 מכרסמים בניסויים בדרגת סבל 2. 130 חזירים, 10 כבשים ו-10 עיזים לקחו חלק בניסויים בדרגת סבל 3.
עוד חושף הדוח את תנאי ההחזקה הקשים של החזירים בחזיריות. מתברר כי בישראל נשחטים מדי שנה יותר חזירים מאשר פרות למאכל. 200 אלף מול 190 אלף. בארץ צורכים אמנם הרבה יותר בשר בקר, אך רובו מגיע מיבוא.
עו"ד ארז וול מתל"ל אומר כי מתקני גידול החזירים מוקפים גדרות ומצלמות אבטחה ויש סביבם שומרים 24/7. "הם מאובטחים כמו בסיסים של 8200. אנחנו מנהלים נגד החזיריות הליכים משפטיים, כדי לחשוף את תנאי הגידול וההחזקה בהן. החזיריות האלו לא עומדות בתקנות צער בעלי חיים לגידול חזירים והן גם לא מאפשרות לנו לערוך בהן ביקורות".
נסענו לחוות החופש במושב עולש לפגוש את החזיר יוסי. הגענו בצהריים. מצאנו בחוץ רק את עובדי החווה שהזיעו תחת השמש הקופחת, החיות כולן רבצו בחדרים הממוזגים. יוסי ישן בחדר שלו ושל עמרי. ארבעה מאווררי ענק ועוד מזגן גדול קיררו את החלל. הם רבצו על מצע קש רך, לידם שכבו השותפות לחדר, דקלה ואורית. ארבעתם ניצולים של תעשיית המזון. מיטל בן ארי, מייסדת ושותפה בחווה, סיפרה על הריסון האכזרי של האמהות אחרי הלידה, על קיטום זנבות התינוקות כדי לדכא כל יצר חברתי, בלי שום זריקת אלחוש, על עקירת ניבים ברוטלית וסירוס ללא הרדמה שעברו באותה תעשייה, "ככה, עם מספריים, חותכים להם את הביצים", הדגימה באוויר, "והם צורחים למוות".
ולמה צריכים אותם במערכת הביטחון לניסויים?
"זה בגלל שיש להם עור כמו שלנו", אמרה תוך כדי שליטפה את יוסי, "רוצים לראות איך הוא מגיב בתנאי חום קיצוניים למשל, בפגיעה של טילים, דברים כאלה. יש להם גם אותן עיניים כמו שלנו, אותם אישונים, בגלל זה גם מנסים עליהם שמפואים ומוצרי קוסמטיקה. כדי לבדוק איך העור והעיניים שלהם מגיבים".
