יש מצב שאילון מאסק חולם בלילה על הטכנולוגיה של הסטארט-אפ הישראלי ASTERRA. הליתיום נחשב כיום לאחד המחצבים הכי מבוקשים בעולם. הביקוש לסוללות ליתיום לרכבים חשמליים ולטלפונים סלולריים הוא כמעט בלתי נגמר והמחירים של המתכת היקרה הזו זינקו פי 12 בשנתיים האחרונות. כאן נכנס לתמונה לורן גאי, 35, גיאופיזיקאי מבאר שבע, והמייסד של אסטרה. אתמול הודיעה החברה כי פיתחה טכנולוגיה לזיהוי ליתיום בכדור הארץ מהחלל. הטכנולוגיה של אסטרה יושמה לראשונה בחיפוש אחרי מים על המאדים וכוכבי לכת אחרים. מדובר בשיטה המבוססת על אלגוריתם לניתוח תמונות לוויין - במטרה למצוא מינרלים מתחת לפני הקרקע - תוך שימוש בבינה מלאכותית לפענוח נתוני מכ"ם. עכשיו טוענים באסטרה כי הצליחו לגלות מרבצי ליתיום במדבריות של ארצות-הברית.
החברה הישראלית שמצאה ליתיום באמצעות לוויין
(צילום: נויל האריס)
כתבות נוספות למנויי +ynet:
גאי, אב לשלושה מבאר שבע, נמצא הכי רחוק שאפשר מהמאדים. "מה שקורה עם הליתיום היום מזכיר את ימי המערב הפרוע ואת הבהלה לזהב", הוא אומר בחיוך. "ממש תוקעים דגל לבן בקרקע, אומרים זה שלי ועושים חפירות. זה תחום חם בארה"ב, ויש לא מעט חברות שמתעסקות בזה בנוודה, יוטה וקליפורניה, שם ככל הנראה נמצאים הרבה מחצבי ליתיום. אלה חפירות בעלות של כחצי מיליון דולר והיחס למציאת ליתיום הוא אחד לאלף. אלה מספרים עצומים". הטכנולוגיה של אסטרה, מאמין גאי, תצמצם את עלויות החפירה ותמקד את הכורים באזורים שבהם זוהה ליתיום מהחלל באמצעות לוויינים.
לא רוצים לפספס אף כתבה? הצטרפו לערוץ הטלגרם שלנו
"80% מהליתיום בעולם מיוצר כיום בסין או באוסטרליה", מסביר גאי. "בארצות-הברית הגיעו למסקנה שהם לא יכולים לשים את עתיד הכלכלה שלהם בידיים סיניות, ושהיא לא יכולה להסתמך על זה שסין תספק לה את המשאבים שהיא זקוקה להם. זה דומה למצב של הגז בין רוסיה ואירופה. לפני שנה הנשיא ביידן ומשרד האנרגיה האמריקני הביאו תוכניות למציאת ליתיום, כשהמטרה היא עד 2030 להעביר חלק ניכר מייצור הליתיום לארה"ב. פתאום קמו בארה"ב המון חברות סקר לליתיום. זו בעיה עולמית מאוד קשה, מחיר הליתיום קפץ באלפי דולרים ויש מחסור אמיתי".
המחסור הוא עד כדי כך חמור, והמחירים עד כדי כך גבוהים, עד שהם הובילו את אילון מאסק לצייץ: "מחיר הליתיום הגיע לרמות מטורפות". גאי מסביר: "מה שמאסק אמר זה שהוא, כטסלה, לא יכול להסתמך על חברות הכרייה שפועלות כיום. הוא רוצה להחזיק בגורל שלו, ובגלל זה השוק בארה"ב וקנדה מתעורר. כשאתה בא ומסביר לאמריקנים על טכנולוגיה מהחלל שיכולה לזהות ליתיום מהקרקע זה כאילו נפלתי עליהם מהשמיים. לנו כחברת סטארט-אפ זה נהדר כי הצורך לטכנולוגיה שלנו נמצא בשיא. בצד השני תמיד יש את העניין הסביבתי. המון אמריקנים אומרים לעצמם: 'אוי, הולכים לפתוח עוד המון מכרות'. וחלק מהאדמות במדבריות הן גם של הילידים האמריקנים. הם חושבים ובצדק על גזל קרקעות, מכרות, זיהום. זו תופעה אנושית, אנשים לא רוצים שסביב הערים שלהם יהיו מכרות, אבל הם לא מבינים את ההשלכות של הדבר על האקלים. הליתיום עוזר לכדור הארץ לעבור לאנרגיה מתחדשת. זו מטוטלת שצריך להבין אותה. אנחנו, כחברה, אומרים שבמקום שהחברות יחפרו באלף מקומות, הן יחפרו רק במקום אחד כי אנחנו יודעים לאן לכוון אותם".
גאי הקים את ASTERRA (לשעבר Utilis) ב-2013. המחשבה שלו הייתה פשוטה: אם אפשר למצוא מים על המאדים, אפשר לזהות גם נזילות מים על כדור הארץ. עשרות מיליארדי ליטרים של מים מבוזבזים בעולם בכל יום בגלל נזילות בצנרות מיושנות ולא מתוחזקות. בעזרת אסטרה אפשר לגלות באמצעות צילומי לוויין נזילות מים ולמנוע אותן. מדובר בחיסכון של מיליארדי דולרים, וגם במשימה סביבתית חשובה בתקופה של התחממות כדור הארץ, בצורות קשות ומחסור חריף במים. אסטרה מועסקת כיום בכשבעים מדינות, יש לה שוק גדול באנגליה ובארה"ב - בעיקר במדינות שסובלות ממחסור במים כמו קליפורניה, יוטה ונוודה. דווקא בישראל פעילותה מועטה. הכנסות החברה ב-2021 מוערכות בכ-21 מיליון דולר ושווייה בהתאם להכנסות מוערך בסביבות 150-200 מיליון דולר. המטה של החברה בארצות-הברית יושב בסן דייגו, אך יש לה משרדים גם ביפן, אנגליה וכמובן בישראל - בכפר סבא. במרץ 2021 החברה גייסה 6 מיליון דולר בהובלת קרן ברינג'אה הבריטית (Beringea). עד עתה הושקעו בחברה כ-10 מיליון דולר, בין היתר ממשקיעי אנג'ל ומקרן מווריק הישראלית.
בשנת 2019 נבחרה אסטרה על ידי הפורום הכלכלי העולמי כאחת מ-8 החברות הישראליות בעלות הפוטנציאל הגדול ביותר להביא לשינוי החברה ועיצוב המהפכה התעשייתית הבאה; ב-2021 מיקרוסופט סימנה אותה כאחד הסטארטאפים הישראליים עם הפוטנציאל הגדול ביותר לשילוב בין בינה מלאכותית לאימפקט סביבתי. "קליפורניה היא מדינה שנחשבת ליברלית והנושא הסביבתי תמיד בפרונט", אומר גאי. "זה מתחיל במים וממשיך בביוב. הם במשבר מים חמור עם כל הבצורות וגם במשבר אנרגיה, אז הם משקיעים בתחום הזה המון משאבים. כשהם משתמשים בנו לאיתור נזילות הם גאים בכך ומפרסמים את זה".
איך נולד הרעיון לחפש ליתיום?
"חשבתי איך לקחת את הטכנולוגיה שלנו עוד צעד קדימה. בסופו של דבר, אנחנו מחפשים תכונות של מינרלים. הגעתי למסקנה שנוכל להיכנס לתחום הליתיום, שהוא יסוד עם תכונות חשמליות מאוד בולטות, ואפשר לאפיין את החתימה שלו. עשינו ניסויים תיאורטיים במעבדה, ראינו שזה אפשרי וחברנו לשתי חברות מארה"ב שעוסקות בחקר ליתיום. הגענו כבר בתחילת הדרך לרמת ודאות גבוהה של 70% - זה הפתיע אותנו. הליתיום יודע לבלוט. כיום, זמן קצר אחרי, אנחנו מגיעים כבר ל-90%. לי כחוקר זה אומר שהליתיום מתאים מאוד לטכנולוגיית הרדאר שלנו. כל מה שלמדנו מהמים השלכנו על הליתיום. הזהב הוא כבר תחום מוכר וידוע, אם מוצאים מכרה ליתיום יכולים למכור אותו לגוף גדול במאות מיליוני דולרים. בסוף מדובר בחברות פיננסיות שרוצות להרוויח. אבל רוב האנשים שפגשתי בתחום הליתיום, הם דווקא שונים".
יותר הרפתקנים?
"כן, אבל הרפתקנים מבחינה סביבתית. אנשים שמתעסקים בזהב ובנחושת או תחומים מסורתיים הם אנשי פיננסים. בתחום של הליתיום יש אנשים יותר צעירים וזה סימן טוב. מדובר באנשים שיש להם תחושת שליחות, שחושבים על העתיד של כדור הארץ. הם משקיעים המון כסף לפני שהם רואים את הדיבידנדים כי זה חשוב להם. אולי אני תמים, אבל ככה אני רואה את זה".
אסטרה מעסיקה כיום כ-75 איש. "מהיום הראשון של החברה מה שמאפיין אותנו זה שרוב העובדים הם גיאולוגים, גיאופיזיקאים, ביולוגים ומהנדסי סביבה", אומר גאי. "אלה אנשים שבדרך כלל לא היו מתגלגלים להיי-טק. הרבה מהם למדו איתי באוניברסיטה העברית. הדבר הכי מתבקש לחברה שעוסקת ברדארים הוא ללכת לתחום הצבאי".
היו אליך פניות?
"כן, היו מקרים שפנו אלינו גופים ביטחוניים. אם היה לי שקל על כל שאלה על מנהרות... אבל אנחנו רואים את עצמנו כעיניים של כדור הארץ, של האנושות, איך לעזור לסביבה. זה התחיל בתחום המים, המשיך בביוב ואיתור בעיות בתשתיות. אני יכול לומר מהחלל אם המים שיש לך בכוס הם מים מהברז או מי גשמים. אני אומר לעצמי כל הזמן איזה כיף שאני עוסק בזה. בכל חברות ההיי-טק יש אנשים טובים במהות שלהם. אבל מה שאני אוהב הוא שאצלנו האנשים הם אנשי סביבה. אנחנו מתנהגים כמו מיני-אוניברסיטה. ולא רואים את זה בהרבה חברות".
יש למשבר ההייטק השפעה גם עליכם?
"בניגוד להרבה חברות אחרות, דווקא הקורונה הייתה זמנים טובים בשבילנו. העולם התכנס לתוך עצמו והתחיל להתמקד בבעיות סביבתיות. קיבלנו פתאום המון עסקים בקורונה, תאגידים ממשלתיים ותאגידים פרטיים. היה לכולם פחות זמן לטייל בעולם והתפנה זמן לטפל בבעיות. לא פיטרנו אף אחד ואפילו גייסנו כסף. אותנו המשבר לא פגש עדיין. עברנו למשרדים חדשים בכפר סבא ואנחנו עכשיו בהליך גיוס. אנחנו מאוד זהירים, שמרנים בבסיס שלנו בניגוד לרוב חברות הסטארט-אפ שבדרך כלל לא מחפשות להיות רווחיות, אלא להשתמש בכסף כדי לגדול.
"זה נכון שהבועה טיפה התפוצצה, בעבר הריבית הייתה אפס והכסף רק חיפש איפה להיות. עכשיו שהכסף הפך להיות יקר יותר, המשקיעים פחות מחפשים חברות שיש להן רק משהו תיאורטי למכור, איזשהו בלון שלא ברור כמה הוא נפוח, וקשה לשים את האצבע מה בדיוק החברות מוכרות. המשקיעים הולכים לחברות שמביאות ערך ברור, פיתרון ספציפי. המשקיעים וקרנות ההון סיכון מחפשות את הבטוח יותר והליתיום הוא תחום שמעורר עניין. באוניברסיטת סן דייגו הקימו מחלקה שמתעסקת רק בליתיום, והזמינו אותי להרצות שם באוקטובר. בארצות-הברית ובכלל יש פוש חזק בתחום הזה".
ובישראל?
"אני תמיד הצבעתי למפלגות עם מצע יותר סביבתי, אבל הפכתי לציני עם הזמן. אין מפלגה שעושה עליי רושם שבאמת אכפת לה מהנושא הסביבתי. רואים את זה גם בסוג האנשים שמצטרפים לפוליטיקה. נושא הביטחון יותר מעניין את כולם, הביטחון הוא חשוב, אבל יש עוד דברים. אותי מדאיג אישית העתיד של הילדים שלי. מה הולך להיות פה בעוד 50 שנה מעכשיו? איזו מדינה תהיה כאן? הגידול הטבעי מטורף ולאף אחד לא באמת אכפת מהסביבה. איזו מדינה אנחנו משאירים לילדים שלנו? יש לנו יעד ערטילאי להפחתת פליטות ואנרגיות מתחדשות אבל אין שום פעולה שאנחנו עושים בכיוון. בתחום של הרכבים החשמליים, למשל, אין באמת תמריצים בישראל. בנט קפץ לרגע לסקוטלנד להצטלם ולחזור. אני מבין שהנושא הביטחוני חשוב, אבל אותי המצב של איכות הסביבה מדאיג מאוד".
