כמעט עשר שנים עברו מאז אסון הנפט בעברונה, כשכמויות גדולות של הנוזל השחור זרמו בשמורה שבערבה. הנפט המזהם זרם לאורך הוואדי בערוצי זרימה קטנים. הוא חדר עד 50 ס"מ לעומק הקרקע. בעבודה משותפת של טל פולק, אסף צוער ועוד נבדק תהליך שיקום הקרקע המזוהמת במקום.
ברשות הטבע והגנים ערכו מספר פיילוטים באמצעות חברות חיצוניות, שביקשו לנקות את הקרקע המזוהמת. חברת ליקוויד גז נבחרה לאור ההצלחה באחד הניסויים שלהם, וההתחייבות שלהם למינימום פגיעה בשמורה.
פעולות שיקום בעברונה ב-2019
(צילום: חיים דוד/ליקוויד גז)
בדוח סיכום, לאחר כמעט עשור מהאסון, עולה כי עבודות מחקר פרטניות על יכולת נביטה בשיטים שבוצעו בבנק הגנים הישראלי, הראו שהנביטה של עצי השיטה נפגעת גם כאשר יש ריכוזי נפט מאוד נמוכים. "נמצא כי הנפט בנוכחותו הגולמית אינו מאפשר נביטה של שיטה ומיני צומח אחר, ואלו שכן נובטים אינם שורדים לאורך זמן", נכתב בדוח. "בנוסף, נמצא עיכוב פיסיולוגי בנבט המתפתח והוא בעל פחות עלים אמיתיים וקצר יותר משמעותית".
במאה ה- 20 אירע אסון נפט נוסף של קצא"א, כזה שלא זכה לפרסום בזמנו. תוצאות דומות נמצאו בבדיקה על קרקעות שזוהמו לפני יותר מ-40 שנה. חמש שנים לאחר הזיהום נעשה הצעד הראשון לשיקום השמורה והוא ניקוי ביולוגי של הנפט בקרקע.
אבל, כאמור, הניקוי לא היה מושלם. למרות הציפיות הגדולות, כתבו מחברי הדוח, השיקום הכולל היה משמעותית פחות יעיל מהפיילוט שביצעה החברה. "המשמעות היא שעדיין נשאר לא מעט נפט בשמורה והשלכותיו על המערכת האקולוגית חמורות".
אקולוגית אזור אילת והערבה ברשות הטבע והגנים, ד"ר טל פולק, הסבירה כי כיום שואפים לפרויקט של החלפת הקרקע. כלומר, יוציאו את הקרקע המזוהמת ויטפלו בה. "יש עלויות לא קטנות בפרויקט, בעיקר ההובלה של הקרקע. אנחנו מנסים לראות האם ניתן לקחת את הקרקע למקום קרוב יותר. זה תקוע על המון עניינים ביורוקרטיים. אנחנו בוחנים איך להוציא את הקרקע מהשמורה בעדינות הדרושה כדי לא לפגוע בה. אם היינו יכולים להפריד את שכבות הזיהום - היה לנו קל יותר. אבל הזיהום לא אחיד".
ברשות הטבע והגנים פועלים להביא את הקרקע המזוהמת מהשמורה לחניון נמר, באזור תמנע. "לקחת את המשאיות לאתר פסולת כמו אפעה אלו עלויות מטורפות", נמסר. כעת פועלים לקבל היתרים מהמשרד להגנת הסביבה. לפי הערכות עלויות הפרויקט הם כמה מיליוני שקלים בודדים. בקרוב ייצאו למכרז.
ד"ר אסף צוער, אקולוג מחוז דרום ברשות הטבע והגנים, הסביר כי "מתוכנית הניטור עלה שעצי השיטה הבוגרים לא נפגעו, אבל אין להם יכולת רבייה באזור הזה. כלומר, הזרעים לא יכולים לגדול בקרקע. אוכלוסיה שלא יכולה לגדול, שאין לה ילדים, נועדה לכלייה".
ד"ר פולק סיכמה: "עצי השיטה חיים מאות שנים. ולכל עץ שיטה יהיו אולי כמה עשרות צאצאים. אבל כעת אנחנו במצב שהזרעים לא יכולים לנבוט. יש כמות משמעותית של נפט שעוצרת את הנביטה. ועצי שיטה הם עצי מפתח במדבר. כל המערכת האקולוגית בנויה סביבם. אנחנו מציינים 10 שנים בלי נביטה חדשה. ובסוף העצים הבוגרים ימותו. המערכת בנויה על כך שכל שנה יהיו עוד מספר עצים חדשים שמצליחים לצמוח. וכעת לא יהיו. כל שנה בלי צאצאים מייצרת לנו זמן אבוד. ואם לא נשקם את השטח בסוף לא יהיו עצי שיטה וכל המערכת סביב תיפגע".
