עד לפני כעשור עופות מים מעולם לא בילו בירושלים ולא היו חלק מהנוף של בירת ישראל, אולם ניסוי שנערך בעמק הצבאים שבלב העיר - אתר טבע עירוני השייך לעיריית ירושלים ומנוהל על-ידי החברה להגנת הטבע - הצליח למשוך אותם ללב הבירה.
במסגרת הניסוי, פותחה מערכת מים ייחודית שמטרתה ויסות וניהול מי נגר עירוני (מי גשמים שמובילים לשטפונות באירועי גשם קיצוניים והצפה של שטחים). עמיר בלבן, מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע וממובילי המהלך המהפכני, הסביר כי ערים בישראל מייצרות כיסוי בלתי חדיר למים, שניגרים על כבישים ומדרכות ומייצרים שטפונות פתע שגורמים לנזק ועלולים גם לסכן חיי אדם.
(צולל ביצות בחיזור. צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)
לדבריו, בפארק עמק הצבאים זורם נחל רקפות במהירות אדירה, ובמסגרת הניסוי הוא הפך למערכת של בריכות, מפלים ואגמים שמתכנסת בסופה לאגם גדול בהיקף של כ-20,000 קוב מים. "בנוסף, המים האלו הופכים למנגנון שמגן על העיר ומורד הנחל, ומהווים גם בית גידול לח, שנמצא בסכנת הכחדה בישראל עקב פיתוח, תעשייה וחקלאות. כך נוצר אגם בירושלים, עיר שמעולם לא היו בה באגמים מלבד סכר בית זית שמתייבש מדי שנה. כך העיר קיבלה מערכת של בריכות ואגם מרכזי גדול. וכשיש אגמים, ברווזים לא מאחרים לבוא".
בהרצאה מיוחדת, שייתן בלבן מחר (יום ה'), במסגרת יום העיון השנתי ה- 45 לצפרות של החברה להגנת הטבע, אוניברסיטת ת"א וקרן הדוכיפת, הוא ידגים ויסביר כיצד הגיעו ברווזים ממינים שונים ללב ירושלים. "מדי חורף, ישראל היא יעד לעופות מים רבים שבורחים מהקור האירופי ומחפשים את אותם מקווי מים שהלכו ונעלמו, כמו ביצות הכבארה וביצת החולה שיובשה, ועוד ביצות רבות אחרות שנעלמו מהנוף. כפיצוי, הם השתמשו במאגרים, אך גם הם הולכים ומתכסים בפאנלים סולאריים והופכים ליותר ויותר מתועשים ומדופנים בפלסטיק", הסביר בלבן.
הוא הוסיף כי "האגם הגדול בעמק הצבאים תוכנן בצורה כזאת שיאגור כמות מרשימה של מים וגם חופה באדמה ונשתלה בו צמחיית מים ישראלית, והדבר משך את תשומת ליבן של עופות המים. כבר בחורף הראשון של 2015 התחילו להגיע מינים שונים של עופות מים, כמו סופיות, אגמיות וטבלנים גמדיים, הן היוו את הסימן הראשון לאיכות ולכושר הנסיעה של גופי המים החדשים. בשנת 2018, בנוסף למי הנגר, הוחלט להוסיף לאגם מים מושבים ממי ביוב מטוהרים, במהלך חודשי הקיץ. וכך הפך האגם מאגם עונתי בחורף, לאגם קבוע".
ואז, לדברי בלבן - קרה הקסם. "ברגע שנהיה לנו אגם מים קבוע, התחילו להגיע ברווזים גם בקיץ. ובישראל, יש ברווזים, נפוצים ונדירים מאוד. הנפוץ שביניהם הוא הברכיה, הגדול ביותר שדוגר במקווי מים בישראל, והוא הראשון שהיגר לירושלים. הבא אחריו הוא צולל הביצות, מין בסכנת הכחדה העולמית שנעלם מרוב נופי המים בארץ והחליט למרבה הפלא של חובבי הטבע ירושלמים, לאמץ את הבירה. להפתעת כולם, בשנת 2020, הוא גם התחיל לדגור בעמק הצבאים ומאז, מדי קיץ, הוא מפריח אפרוחים בצבעי צהוב-שחור, שמתמחים בציד ימשושים. השמועה עשתה לה כנף ובחודשי החורף התחילו להגיע גם מריות - ברווז בינוני עם מקור שטוח מאוד שמתמחה בסינון חסרי חוליות ואיתה ברווז חמוד ומתוק שנקרא שרשיר, על שם יכולת השירה המעולה שלו. לקראת האביב הוא מתחיל את החיזור בעמק הצבאים ויוצא אל ארצות המוצא שלו, בדרך כלל רוסיה, בחודש מרץ".
אז, אם בעבר ירושלים הייתה עיר של סיסי חומות, סלעיות, פשושים ומדברונים, נוספו לרשימת המינים של הרשימה נכבדת ביותר של ברווזים, שבמקרה הטוב היינו רואים אותם עפים מעל העיר, אבל עכשיו הם הפכו לחלק בלתי נפרד מירושלים. "אפשר לבוא לצפות מהגדה המזרחית של האגם הגדול, בפעילות הברווזים, לצפות ממסתור טבול בפעילות הברווזים, באגם מספר 2, וליהנות ממראות ששמורים לאגמים וביצות, שמעולם לא היו בעיר", סיכם מנהל תחום טבע עירוני בחברה להגנת הטבע.
5 צפייה בגלריה
צוללי ביצות, זכר עם עין לבנה, נקבה ואפרוחים בציד ימשושים
(צילום: עמיר בלבן, החברה להגנת הטבע)
ביום חמישי השבוע יתקיים באוניברסיטת תל אביב, יום העיון השנתי ה-45 לצפרות של החברה להגנת הטבע, האוניברסיטה וקרן הדוכיפת. במסגרת יום העיון, ייערכו שני מושבים – מושב בוקר ומושב אחר הצהרים, שבהם יהיו הרצאות בנושאים שונים, הקשורים לצפרות, מטעם מומחי וחוקרי צפרות.
ד"ר יואב פרלמן, מנהל מרכז הצפרות של החברה להגנת הטבע, אמר: "יום העיון השנתי לצפרות הוא אירוע הצפרות המרכזי בישראל. בשל החשיבות הבינלאומית הרבה של ישראל, עבור העופות הנודדים, ליום העיון תפקיד חשוב בחיבור קהילת שומרי הטבע וחובבות הצפרות, לנושאים שנמצאים במוקד שמירת הטבע בישראל כיום".
