דפנה פילשטיינר (12) טיילה לאחרונה באתר העתיקות נחל קנה בהוד השרון, כאשר לפתע גילתה ממצא יוצא דופן – קמע מצרי מסוג חרפושית, בן כ-3,500 שנה.
בת 12 מצאה חרפושית נדירה ליד הוד השרון
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)

"חיפשתי באדמה קוצי דורבן וחלוקי נחל", היא סיפרה. "ופתאום הרמתי אבן מעניינת. הראיתי אותה לאמא שלי והיא אמרה שזו סתם אבן או חרוז, אבל אני ראיתי עיטור והתעקשתי, אז בדקנו באינטרנט. שם, זיהינו עוד תמונות של אבנים הדומות למה שמצאנו, הבנו שמדובר במשהו מיוחד והתקשרנו מיד לרשות העתיקות".
המשפחה פנתה למור ויזל, ארכיאולוגית רשות העתיקות, שהודתה לדפנה ולמשפחה, העניקה להם תעודת הצטיינות על האזרחות הטובה, והעבירה את החרפושית לאוצרות המדינה, בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וג'יני שוטנשטיין.
3 צפייה בגלריה
דפנה בת ה-12 עם הממצא המיוחד שגילתה
דפנה בת ה-12 עם הממצא המיוחד שגילתה
דפנה בת ה-12 עם הממצא המיוחד שגילתה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
הממצא נבחן ע"י ד"ר יצחק פז, מומחה לתקופת הברונזה ברשות העתיקות. הוא מתוארך לתקופת הממלכה החדשה במצרים, לפני כ-3,500 שנה ומופיעים עליו שני עקרבים, הניצבים ראש-לזנב. לדברי ד"ר פז, "סמל העקרב היה סמלה של האלה המצרית סרקת, האחראית בין היתר על הגנה על יולדות. עיטור נוסף המופיע על הקמע הוא סמל הנפר (nefer) שמשמעותו במצרית היא 'טוב' או 'מובחר'. כמו כן, מופיע סמל נוסף, המזכיר מטה שלטון".
ברשות העתיקות הסבירו כי חרפושית היא קמע שעוצב בצורת חיפושית זבל. חיפושית זו, שנחשבה לקדושה בעיני המצרים הקדמונים, היוותה סמל לחיים חדשים, בגלל כדור הזבל שיצרה והטילה בו את ביציה, וממנו בקעו חיים חדשים. השם במצרית, נגזר מהפועל "להיווצר", או "להיברא". זאת, משום שהמצרים ראו בחרפושית סמל להתגלמות האל הבורא.
3 צפייה בגלריה
הקמיע בן כ-3,500 שנה
הקמיע בן כ-3,500 שנה
הקמע בן כ-3,500 שנה
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
3 צפייה בגלריה
הקמיע שעליו סימן העקרב בידה של דפנה פילשטיינר בת ה-12
הקמיע שעליו סימן העקרב בידה של דפנה פילשטיינר בת ה-12
הקמע שעליו סימן העקרב בידה של דפנה פילשטיינר בת ה-12
(צילום: אמיל אלג'ם, רשות העתיקות)
קמעות החרפושית שנמצאו בארץ - שלעתים שימשו כחותם, הם עדות לשלטון המצרי באזורנו לפני כ-3,500 שנה, ולהשפעתו התרבותית על האזור. "החרפושית היא אמנם מאפיין מצרי מובהק, אך התפוצה הרחבה של ממצאים אלה הגיעה גם אל מחוץ לגבולות מצרים. יתכן שהיא נשמטה מידי דמות חשובה ובעלת סמכות אשר עברה באזור, או שאולי היא הוטמנה במכוון. מאחר שהממצא התגלה על פני השטח, קשה לדעת את הקשרו המדויק", אומר ד"ר פז.
תל קנה, שבסמוך אליו אותרה החרפושית, הוא אתר ארכיאולוגי בעל חשיבות היסטורית רבה. לדברי ד”ר עמית דגן מהחוג ללימודי א״י וארכיאולוגיה ע״ש מרטין (זוס) באוניברסיטת בר-אילן וד”ר איילת דיין מרשות העתיקות, שמנהלים חפירה ארכיאולוגית בתל, "הממצא מרגש ומשמעותי. החרפושית והמאפיינים הציוריים הייחודיים שעליה, לצד ממצאים נוספים שהתגלו בתל קנה עם מוטיבים דומים, מספקים תובנות חדשות על אופי ההשפעה המצרית באזור בכלל ובמרחב הירקון בפרט".
"אני מבקש לשבח את דפנה על כך שדיווחה על מציאת החרפושית ומסרה אותה לאוצרות המדינה. בזכותה, כולנו נחשפים לפריט ארכיאולוגי מעניין ובעל ערך", אמר מנהל רשות העתיקות, אלי אסקוזידו. "דפנה קיבלה תעודת הוקרה מרשות העתיקות, וכעת החרפושית עוברת לתצוגה לקהל בקריה הלאומית לארכיאולוגיה של א"י ע"ש ג'יי וגי'יני שוטנשטיין בירושלים - שם, כל הציבור יוכל להנות ממנה. כולם מוזמנים להגיע ולבקר!"