קילאט, לטאת דרקון קומודו (Varanus komodoensis) מגן החיות של טורונטו, היא הלטאה הגדולה ביותר בגן החיות הקנדי. כמו שאר בני מינה, גם לה יש מאפיינים פיזיים והתנהגותיים שמחזקים את מעמדם של דרקוני קומודו - שיכולים להגיע לאורך גוף של 3-2.5 מטרים ולמשקל של עד 166 ק"ג - כטורפי-על, בדומה לדינוזאורים תרופודים אכזריים, כמו למשל טירנוזאורוס, ספינוזאורוס וגיגאנוטוזאורוס.
לכן, אין זה מפתיע לגלות שבמתחם שבו חיה הלטאה קילאט יש שיניים פזורות על הקרקע, שנשרו בדומה לשיניהם החדות של דינוזאורים תרופודים מעידן המזוזואיקון (מ-252 מיליון שנה ועד ל-66 מיליון לפני זמננו). תופעה זו הובילה לחקר השיניים ואופן האכילה של דרקון קומודו, שנקרא גם כוח ענק, בהתבסס על שיניים רבות שנאספו מגן החיות וגולגולות מאוסף המוזיאון המלכותי של אונטריו.
מחקרים קודמים התמקדו באופן האכילה הייחודי של דרקון קומודו, אך לא קשרו זאת למורפולוגיה, התפתחות והחלפת השיניים הייחודית שלו. מחקר חדש, שהתפרסם בכתב העת PloS One, בחן את השיניים והלסתות של פרטים בוגרים וצעירים באמצעות ניתוח היסטולוגי וביצוע סריקות CT.
החוקרים גילו ששיניו של דרקון קומודו בוגר דומות באופן מפתיע לאלו של דינוזאורים תרופודים, כשבנוסף התגלה כי יש להן מבנה משונן וחוזק רב. "היינו נרגשים מאוד מהגילוי הזה, מכיוון שהוא הופך את דרקון קומודו לאורגניזם חי אידיאלי למחקרים על היסטוריית החיים ואסטרטגיות האכילה של דינוזאורים תרופודים שנכחדו מהעולם", אמרה טיאה מאהו, דוקטורנטית מאוניברסיטת טורונטו, שנמנתה על צוות המחקר.
דרקון קומודו - שמכונה כך בשל מראהו ועל שם האי האינדונזי קומודו שבו התגלה לראשונה - כמו רוב הזוחלים האחרים, כולל הדינוזאורים התרופודים שנכחדו, מחליף את שיניו ברציפות לאורך חייו. ההיסטולוגיה - טכניקה נפוצה לחקר מבנה המיקרו של השיניים - בנוסף לסריקות ה-CT שבוצעו במחקר, הראו שיש לו עד חמש שיניים חלופיות בכל מיקום שן בלסתותיו.
"שיניים רבות כל כך בתוך הלסתות בזמן נתון היא תכונה ייחודית בקרב זוחלים טורפים, אולם מספר שיניים כה רב נראה רק בקרב דרקון קומודו", ציין ד"ר רוברט רייס מאוניברסיטת טורונטו, מחבר שותף במחקר. לרוב הזוחלים הידועים האחרים יש בלסת שן חלופית אחת או לכל היותר שתיים, לרבות רוב הדינוזאורים התרופודים. על פי הערכת החוקרים, ייתכן כי התגלית המפתיעה נבעה מכך שדרקון קומודו מצמיח שיניים חדשות בכל 40 יום, מה שמסביר את הימצאותן של שיניים כה רבות במתחם של גן החיות בטורונטו.
בכך, מתרחשת תחלופת שיניים מוגברת כאשר שיניים חדשות מחליפות במהירות רבה את השיניים הפונקציונליות הישנות. לזוחלים אחרים, כולל רוב הדינוזאורים התרופודים, נדרשים בדרך כלל שלושה חודשים להצמיח שן חלופית, לפעמים אפילו שנה. "לכן, אם שן נשברת בטבע במהלך לכידת טרף או במהלך האכילה שאחרי, שן חדשה תחליף את השן השבורה במהירות רבה", הסבירה מאהו.
מכיוון שבידי החוקרים היו גולגולות ושיניים של דרקוני קומודו בוגרים וצעירים, התאפשר להם לגלות קשר מעניין בין שיני דרקוני קומודו ואופן האכילה שלהם. לדרקוני קומודו צעירים (לרבות כאלו שרק נולדו) יש שיניים עדינות יותר, שאינן מתאימות להסרת הבשר מהטרף - פעולה אופיינית לפרטים בוגרים - כך שהם ניזונים בעיקר מחרקים ובעלי חוליות קטנים.
כשהם גדלים ומתחזקים, השיניים שלהם משתנות בצורתן, מה שמאפשר להם לרדת מהעצים ולהפוך לטורפי-על המסוגלים לתקוף ולהרוג את טרפם על הקרקע. בנוסף, החוקרים הבחינו בכך שהשיניים הקדמיות של דרקוני קומודו בוגרים הן קטנות מאוד או חסרות לחלוטין. מורפולוגיה דנטלית יוצאת דופן זו תואמת היטב לשימוש שהם עושים בלשון הדקה והמפוצלת דמוית לשון נחש, באמצעותה הם מחפשים אחר טרף מבלי לפתוח את פיהם.