אם נכנסתם למי הים התיכון וחששתם מצריבותיהן של המדוזות, יש גורם נוסף שעלול לגרום לכם לכאב בחופי ישראל - דגי סרגוס שנושכים את המתרחצים, וככל הנראה הדבר קורה כי הם חושבים שאתם בכלל משהו אחר.
הדגים הנושכים
(צילום: ניצן דרור, עידו ארז)
למעשה, בשנים האחרונות הלכה והתגברה בחופי ישראל תופעה של נשיכת רגלי מתרחצים על ידי דגי הסרגוס בחודשי הקיץ, כשההערכות לכך הן שמדובר בהשלכות שינויי האקלים והתחממות מי הים, אם כי מדובר בהערכות זהירות ולא חד משמעיות נכון לרגע זה.
ייתכן שהתחממות המים הובילה להקדמת התקופה שבה יש סרגוסים צעירים במים, אך הם גדולים מספיק כדי שהנשיכות יהיו לא נעימות. כמו כן, המים החמים משנים במעט את הרגלי ההתנהגות והאכילה של הדגים, אולם כאמור כל אלה הן בינתיים השערות בלבד.
דגי סרגוס
(באדיבות ד"ר שבי רוטמן)
"אין מדובר במין פולש, אלא בדג מקומי ונפוץ שנוהג לחפש את מזונו בסביבה סלעית ובקרקעית הים, הם היו פה לפנינו וזהו מקומם הטבעי", הסביר ד"ר ניר שטרן, חוקר דגים מהמכון לחקר ימים ואגמים בישראל. לדבריו, הדגים הנושכים הם הצעירים שבהם, שלא יודעים להבדיל בין מזונם לבין סלעים או רגלי המתרחצים, מה שמוביל אותם לניסוי וטעיה שדועכת ונעלמת עם הגיל.
"מדובר בדגים קטנים מאוד, שאורכם נע בין 3 ל-10 ס"מ. ברגע שהם מחכימים ומבינים כי לא מדובר במזון, הם מפסיקים לנשוך. על כן, לא מדובר בסכנה לציבור", מרגיע החוקר.
הדגים הללו חיים כאמור בסביבות סלעיות, כך שייתכן והם לא יימצאו בכל החופים בישראל. "בחופים החוליים לא יופיעו מיני הסרגוס, אלא בחופים שבהם ישנם סלעים שמספקים לדגים הללו מחסה. אין טיפול מונע לנשיכות הללו, אם כי חליפת גלישה עשויה לסייע מכיוון שהרגל לא חשופה", הוסיף ד"ר שטרן.
ד"ר שבי רוטמן, אוצרת אוסף הדגים וחוקרת דגים במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, התייחסה גם היא לדגים הנושכים. "סרגוסים צעירים, בדומה למיני דגים אחרים, לעיתים ניזונים גם משכבת עור מת או מהריר העוטף דגים ובעלי חיים ימיים אחרים, גדולים יותר", היא אמרה. "הסרגוסים הצעירים מוצאים מחסה במים רדודים, בעיקר בחופי רחצה מוגנים, ומנסים בטעות גם 'לנקות' את העור של רגלי המתרחצים. הם עלולים להימשך במיוחד לפצעים קיימים ולזהות את הרקמה החשופה בטעות כמזון. כשהסרגוסים גדלים הם עוזבים את המים הרדודים ועוברים למים יותר עמוקים מעומק שבו עומדים מתרחצים במים ולאזור הסלע".
לדבריה, במקרה שמי שנמצא בתוך המים יזוז, לסרגוס יהיה קשה יותר לנשוך אותו, ולכן מתרחצים סטטיים עלולים לחוש בנשיכות הדג הקטן מספר רב יותר של פעמים. "תופעה זו קיימת גם באילת, שם דג בשם דפדוף הפסים (Abudefduf vaigiensis) מבצע פעולה דומה. לא מדובר במשהו מסוכן, אבל כזה שעלול ליצור פצע בסביבה ימית, שעלול להזדהם, ולכן חשוב להפנות את תשומת הלב המלאה כדי למנוע זאת", הוסיפה ד"ר רוטמן.
למעשה, מסתבר כי לא רק בישראל קיימת התופעה, שכן באתר הנופש הספרדי המפורסם בנידורם (Benidorm) השוכנת במחוז אליקנטה, שזוכה לכינוי ניו יורק של הים התיכון בשל ריבוי גורדי השחקים שבו, הוזהרו הרוחצים מפני התקפות דגי אובלד שחור-זנב (Oblada melanura), שנמנים אף הם על משפחת הספרוסיים.
בדיווחים משם נמסר כי הים התיכון נעשה חם בצורה יוצאת דופן, דבר שהגביר את תדירות המקרים, כשתופעה דומה נרשמה גם בחופי מחוז איסטריה בקרואטיה. פרופ' יעקב דולצ'יץ' מהמכון האוקיאנוגרפי בספליט שבקרואטיה אמר כי לא מדובר באירוע חדש, אלא כזה שחוזר על עצמו מדי קיץ, עם משיכה גבוהה לפצעים פתוחים ואף תכשיטים מנצנצים שאותם עונדים המתרחצים. לעומת זאת, גם בים האגאי (לרבות חופיה של יוון) נרשמת מגמה דומה, כך לדבריה של ד"ר פאראסקווי קאראחלה מהמכון היווני לחקר הים.
