השיח על משבר האקלים הולך ומתרחב בישראל, וכך ראוי. אין ספק שזהו משבר קיומי המאיים על איכות החיים, ועל החיים עצמם, והשלכותיו צפויות להיות חמורות במיוחד בישראל ובסביבתה. אין ספק כי המודעות לקיומו של המשבר היא תנאי הכרחי ליכולת להתמודד עמו – להפחית את עוצמת המשבר, ולצמצם את השלכותיו החזויות.
אלא שבצד המגמה המבורכת של העיסוק המתרחב במשבר האקלים, נפקד העיסוק בהבנת הקשר הבל יינתק בין הטבע (או בשם המלא - משבר המערכות האקולוגיות) לבין משבר האקלים.
איך אפשר לדבר על משבר האקלים בלי לעסוק בטבע? לא ברור. מה שברור הוא שכל ניסיון להתמודד עם משבר האקלים מבלי להבין שהוא קשור בטבורו למצב הטבע, ולתפקוד הבריא של מערכות טבעיות – נועד לכישלון במקרה הטוב, ולנזק אקלימי וסביבתי במקרה הפחות טוב. וכל זאת למה?
משבר האקלים נוצר, מתמשך ומעמיק כתוצאה משיבוש בפעולתן של מערכות טבעיות: אוויר, מים, קרקע ומגוון מיני חי וצומח. פגיעה במערכות הטבעיות פוגעת ישירות בנו, מפני שמשאבי הטבע יוצרים את בסיס הקיום שלנו ומספקים לנו את כל שנדרש לקיומנו ולאיכות חיינו. בהקשר האקלימי המערכות הטבעיות הן אלו שסופחות יותר ממחצית מהפחמן הדו חמצני שאנו פולטים לאוויר כתוצאה מהפעילות האנושית על גווניה. ולא, מערכות אלו אינן רק יערות גשם ועצים. גם שטחים פתוחים אחרים כמו בתות או בתי גידול לחים לסוגיהם סופחים פחמן, וגם מערכות טבעיות מימיות כמו האוקיינוסים, ימים ואגמים. למעשה, הטבע הוא האמצעי הטוב, הזול והיעיל ביותר לספוח פחמן ובכך לצמצם את משבר האקלים.
התעלמות מחלקו של הטבע בספיחת פחמן, יוצרת מעגל של משוב שלילי - ככל שיצטמצמו השטחים הפתוחים ומשאבי הטבע סופחי הפחמן, יחמיר משבר האקלים, כתוצאה מכך המערכות הטבעיות ייפגעו עוד יותר, למשל עקב התייבשות צמחייה ובתי גידול לחים, יכולתם לתפקד כסופחי פחמן תיפגע - וכך המצב יחמיר עוד יותר. ברמה הגלובלית אנו עדים לתופעה דומה בכל הנוגע לקרחונים – לכיפות הקרח אפקט מצנן ברמה הגלובלית, בין היתר מפני שפני שטח בהירים מחזירים קרינה. ככל שהעולם מתחמם, מצטמצמים הקרחונים על פני כדור הארץ, האפקט המצנן שלהם מצטמצם ובכך מחמיר את תופעת ההתחממות - המגבירה את המסת הקרחונים וחוזר חלילה. הבנת יחסי הגומלין בין מערכות טבעיות לבין משבר האקלים היא חיונית אם כך להתמודדות עם משבר האקלים, ובלעדיה יעמיקו תהליכי משוב שלילי שאך יחמירו את מצבינו.
גם בפן של התמודדות עם השלכות משבר האקלים (אדפטציה) הטבע הוא בן הברית העיקרי שלנו. לנחלים שזרימתם בתוואי הטבעי, המפותל - יכולת למתן אירועים שטפוניים, לשטחי טבע בתוך העיר יש אפקט מצנן, כזה שיכול ליצור את ההבדל בין מזג אוויר נוח לבין גיהנום.
הקיום שלנו בעולם המשתנה תלוי ביציבות ובמגוון הביולוגי, בספרייה הגנטית העשירה של הטבע ממנה בויתו מיני התרבות, פותחו תרופות, והגיעו מנגנונים המשמשים אותנו לקיומנו. זו תעודת הביטוח שלנו מול כל מצב מתערער וחוסר יציבות, אוצר בלום המוגש לנו חינם.
ההבנה בדבר התלות בין משבר האקלים ומשבר המערכות האקולוגיות, היוותה חלק בלתי נפרד מהדיונים ומקבלת ההחלטות בוועידת האקלים בגלזגו, שם ההתייחסות לשני הנושאים הייתה כאל שני צדדיו של אותו המשבר.
לפני מספר חודשים יצא דו"ח מיוחד משותף לשתי קבוצות המדענים המובילות כיום בעולם – פאנל המדענים הבינלאומי העוסק בנושא משבר האקלים (IPCC) ופאנל המדענים העוקב אחר מצב המערכות הטבעיות (IPBES) המסקנה הברורה של כותבי הדו"ח, היא כי התעלמות מהקשר הבל יינתק בין אקלים, מגוון ביולוגי ואיכות החיים האנושית – לא תביא לפתרון של אף אחד מהמשברים.
הגיע הזמן שתובנה זו, שנמצאת במיינסטרים של השיח האקלימי העולמי, תעשה עלייה גם לישראל. כמדינה הצפופה בעולם המערבי, עם טבע יוצא דופן באיכותו , כמדינה חפצת חיים - אנחנו לא יכולים להרשות לעצמינו להתמודד עם משבר האקלים תוך התעלמות מהטבע.
איריס האן, מנכ"לית החברה להגנת הטבע
