תזונתו של הפלזיאוזאורוס, זוחל ימי מסדרת הפלזיוזאוריה שחי בתקופת היורה ושאורך גופו הגיע עד לכ-3 מטרים, התגלתה במחקר שערכה האוניברסיטה הלאומית של אוסטרליה, במה ששופך אור על מה שאכל היצור הקודם, לפני שנכחד מהעולם. בני קבוצת הפלסיוזאורודים שחיו רק בתור היורה, לפני 199 עד 145 מיליון שנה.
החוקרים השתמשו בסריקות CT מבוססות קרני רנטגן כדי להציץ אל שרידי הקיבה המאובנים של הזוחל הימי - שזכה לכינוי "אריק" כהומאז' לקבוצת הקומיקאים הבריטיים מונטי פייתון - כדי לקבוע מה היצור אכל לפני מותו. החוקרים הצליחו למצוא 17 חוליות דגים שלא תוארו בעבר בתוך המעי של "אריק", שהתגלה בשנת 1987 בקובר פידי (עיירה באוסטרליה הדרומית, המשמשת מרכז לכריית האבן היקרה אופאל), מה שמראה כי תזונתו של הפלזיאוזאורוס הורכבה בעיקר מדגים - דבר המחזק ממצאים ממחקרים קודמים שנערכו ב-2006.
הממצאים, שפורסמו בכתב העת Alcheringa: An Australasian Journal of Palaeontology עשויים בהחלט לעזור בלמידה מעמיקה יותר על ההיסטוריה האבולוציונית של אורגניזמים שנכחדו כמו הפלזיאוזאורוס הזה, כמו גם לסייע בחיזוי האופן שבו ייראה העתיד של החיים הימיים בכדור הארץ. לדברי החוקרים, המחקר הדגים את הפוטנציאל הטמון בקרני רנטגן כדי לשחזר את התזונה של אורגניזמים נכחדים אחרים שאכלסו את כדור הארץ לפני מאות מיליוני שנים.
"מחקרים קודמים בחנו חיצונית את שלדו של 'אריק' כדי לנסות ולאתר רמזים אודות תזונתו", אמר החוקר ג'ושוע ווייט, שנמנה על מחברי המחקר. "אבל גישה זו יכולה להיות קשה ומגבילה שכן נדיר למצוא תכולת קיבה מאובנת - לבטח כשהיא לא גלויה אל העין - מה שמאלץ פלאונטולוגים להרוס את המאובן. אנו מאמינים שהמחקר שלנו הוא הראשון באוסטרליה בו נעשה שימוש בקרני רנטגן כדי לחקור את תוכן המעי של זוחל ימי פרהיסטורי, בפירוט שלא נראה קודם לכן, עד כדי כך שנמצאו עצמות דגים במעיים שלו", הוסיף ווייט, שהדגיש כי היתרון בשימוש בקרני רנטגן כדי לחקור את החיות הפרהיסטוריות הללו ניכר בעובדה שהוא לא פוגע במאובן, מה שחשוב ביותר כשעוסקים בחקר של דגימות יקרות ועדינות כשל 'אריק'.
ווייט ועמיתיו ערכו סינון לכל התמונות והנתונים שהתקבלו בסריקות ויצרו מודל תלת-ממדי של תוכן הקיבה, על מנת להבדיל בין מה שלדעתם מהווה עדות לשרידי עצמות דגים, גסטרוליתים (או אבני קיבה בשמם הנוסף) שהם אבנים שבעלי חיים מסוימים בולעים כדי לסייע בתהליכים שונים דוגמת עזר לקיבת השרירים בטחינת המזון וחומרים אחרים שאותו זוחל ימי צרך. "מדובר על טורף בינוני, בדומה לאריה ים, שאכל דגים קטנים וכנראה נטרף על ידי טורפים גדולים יותר בראש שרשרת המזון", אמר ווייט. "התמזל מזלנו לחקור את אחד השלדים השלמים ביותר של בעלי החוליות באוסטרליה, כשכ-93% מהמאובן נותר בשלמותו, נתון כמעט בלתי רגיל בכל הנוגע לתיעוד מאובנים", כך לדבריו של ווייט.
העמקה והרחבה של הידע אודות תזונתם של אורגניזמים שנכחדו מהווה צעד חשוב בהבנת העבר האבולוציוני שלהם, אך גם יכולה לעזור בהבנת האופן שבו בעלי חיים בהווה מושפעים מאירועים כמו שינויי האקלים. "ככל שסביבות משתנות, כך גם תזונתו של זוחל ימי והבנת השינויים הללו יכולות לשמש כעזר בחיזוי תגובתם של בעלי החיים כיום לאתגרי האקלים הנוכחיים שניצבים בפניהם ומתגברים במרוצת השנים. "במידה וחל שינוי כלשהו בתזונה של בעלי חיים, הרי שנרצה לבדוק למה השינוי הזה התרחש, כך שבמידה מסוימת נוכל להשוות את הממצאים בקרב בעלי החיים הנכחדים לבעלי חיים מודרניים כמו דולפינים או לווייתנים וננסה לחזות כיצד התזונה שלהם עשויה להשתנות עקב שינויי אקלים ומדוע", סיכם ווייט.