מחקר שערכו חוקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים חשף מתאמים בולטים בין האוקיינוס ההודי לבין משקעים במזרח התיכון, מה שעשוי להוביל לשיפור התחזית של משקעי הסתיו - כלומר תחילת עונת הגשמים. המחקר מדגיש מגמת עלייה ניכרת במדדי האקלים החשובים באוקיינוס ההודי במהלך ארבעת העשורים האחרונים, מה שמצביע על דפוסי אקלים שמתפתחים באוקיינוס זה עם השלכות אזוריות אפשריות.
במחקר, שבראשו עמדו ד"ר אסף הוכמן, פרופ' חזי גילדור ונועם שחר מהמכון למדעי כדור הארץ באוניברסיטה העברית בירושלים, אשר התפרסם בכתב העת Scientific Reports, שופך אור על הדינמיקה המורכבת של שונות משקעים תת-עונתיים במזרח התיכון, וחושף מתאמים משמעותיים עם מדדי אקלים חשובים.
המחקר מציע תובנות לגבי יכולת הניבוי של דפוסי גשמים. התובנות של המחקר לגבי דפוסי המשקעים מספקות מידע חיוני עבור קובעי מדיניות, מטאורולוגים ובעלי עניין המעורבים בניהול משאבי מים וחקלאות במזרח התיכון, בכל הנוגע לתכנון ויישום אסטרטגיות יעילות לשימור וחלוקת מים, תוך התייחסות לדאגות המחסור במים באזור.
מכיוון שהחקלאות במזרח התיכון תלויה במידה רבה במשקעים לצורך השקיה, ממצאי המחקר עשויים לסייע לחקלאים ולקובעי מדיניות לצפות ולהסתגל לדפוסי גשמים משתנים. ידע זה חשוב במיוחד לתכנון היבול ולמיתון ההשפעות הפוטנציאליות של אירועי מזג אוויר קיצוניים, הצפויים להתגבר בשנים הקרובות, על החקלאות, תוך שיפור חוסנה של חקלאות האזור.
המחקר בעיקר מתעמק ביחסים המורכבים בין מדדי אקלים כמו שינויי טמפרטורת פני האוקיאנוס ההודי, ושונות משקעים במזרח התיכון. באמצעות ניתוח מדוקדק של נתונים מחודש אוקטובר, חודש חשוב במיוחד שמציין את תחילת עונת הגשמים, החוקרים מצאו מתאמים חזקים, עם מקדמים סביב 0.7, שנמשכים עד תקופת פיגור של חודשיים.
כלומר, מדד השינוי בטמפרטורת פני האוקיינוס ההודי בקיץ יוכל בעתיד הנראה לעין לשמש כאינדיקטור לכמויות הגשמים בתחילת עונת הגשמים בישראל והסביבה.
יתר על כן, המחקר מדגיש מגמת עלייה משמעותית של כ-0.4 מעלות צלזיוס במדד שינוי הטמפרטורה באוקיינוס ההודי במהלך ארבעת העשורים האחרונים. מגמה זו מדגישה את דפוסי האקלים המתפתחים באוקיאנוס ההודי, ומעצימה את השפעתם על דינמיקת המשקעים במזרח התיכון. הממצאים מצביעים על המשך מגמה זאת לתוך המאה ה-21, עם השלכות אזוריות אפשריות.
המחקר מזהה מתאמים מהותיים בין טמפרטורת פני האוקיאנוס ההודי ומשקעים יומיים מקסימליים באוקטובר, תוך שימת דגש על תפקידם באירועי גשמים קיצוניים. אירועים סתוויים אלה גורמים תכופות לשיטפונות בזק ולנזקים משמעותיים בעיקר באזורים הדרומיים והמזרחיים של ישראל. על ידי ייחוס חלק ניכר משונות המשקעים של אוקטובר ל-אנומליות בטמפרטורת פני הים של האוקיאנוס ההודי, הבהירו החוקרים כיצד תנודות הטמפרטורה הללו משפיעות על תנועת האוויר מעל האוקיאנוסים, "סירקולצית ווקר" בשפה המדעית, ובכך מעצבות דפוסי משקעים אזוריים.
"הממצאים שלנו מדגישים את החשיבות של הבנת האינטראקציות המורכבות של האוקיינוס ההודי עם האטמוספרה והשלכותיהן על שינויים אקלימיים במזרח התיכון. על ידי הבהרת הקשרים בין שינויים בטמפרטורת הים ושונות המשקעים התת-עונתיים, אנו סוללים את הדרך לשיפור אסטרטגיות חיזוי והסתגלות לאירועי מזג האויר קיצוני בעתיד הנראה לעין", אמר ד"ר הוכמן.