מועצת המחקר האירופית (ERC) פרסמה בצהריים (יום ג') את תוצאות הקול הקורא של מענק ה- ERC Synergy Grant לשנת 2024. בין מקבלי המענקים פרויקט שבו שותפה חוקרת ממכון ויצמן למדע ופרויקט בינלאומי בהובלת חוקרים מאוניברסיטת תל אביב.
המענק היוקרתי מוענק לחוקרים מובילים בתחומם בכל תחומי המחקר. המענק נועד לאפשר לחוקרים להגשים את מטרות המחקר ולקדם מחקרים בין תחומיים פורצי דרך.
פרופ' קרינה יניב מהמחלקה לאימונולוגיה ורגנרציה ביולוגית במכון ויצמן למדע זכתה במענק ביחד עם קבוצות מחקר מהמכון לחקר לוקמיה על-שם חוסה קאררס בברצלונה ומבית-הספר לרפואה באוניברסיטת ייל בארצות-הברית על פרויקט מחקר בשם BeMOSAIC.
ההשערה של החוקרים במחקר שיקבל את המענק היא שכלי דם הם למעשה פסיפס תאים המפתחים "התנהגויות" שונות וכי רק עבודה מסונכרנת ומתואמת של סוגי התאים השונים ממקסמת את תפקוד כלי הדם. כדי לבדוק את ההשערה, הפרויקט צפוי לשלב את המומחיות הסינרגטית של שלוש קבוצות המחקר - הישראלית, הספרדית והאמריקנית - בדימות ביצורים חיים, בגישות גנטיות מתקדמות ובריצוף מרחבי, כל זאת כדי למפות לפרטי פרטים את התנהגות תאי האנדותל המרפדים את כלי הדם בשתי חיות מודל שונות - דגי זברה ועכברים.
"ממש כמו אוכלוסיות אנושיות, רקמות בנויות מהמון תאים בעלי זהויות שונות החיים זה לצד זה. האם נוכל לנבא מה כל תא יעשה בכל רגע נתון רק מהסתכלות על תמונות קפואות בזמן של הרקמה, מפורטות ככל שיהיו? לא ממש... על מנת להבין התנהגויות של תאים, שיעזרו לנו ללמוד איך מתפתחות מחלות, עלינו לעקוב אחריהם לאורך זמן ובמרחב", מסבירה פרופ' יניב.
הפרויקט צפוי להתמקד בבדיקת התנהגויות פשוטות כמו "תחרות" בין תאים (למשל האם תא בעל מוטציה סרטנית ינצח את שכנו בתחרות על מזון או חמצן?), "התגייסות" (האם יש תא מוביל המצליח לגייס לעצמו עוקבים?) ו"כשירות" (האם כל תא יכול להפוך ל"מנהיג"? ואיך המנהיג נבחר?)
צוות המחקר הבינלאומי, שבו חוקרים מאוניברסיטת תל אביב, זכה במענק עבור מחקר בנושא השפעת הסביבה האלקטרומגנטית על תהליכים כימיים ופיזיקליים במערכות מולקולריות בגבול הצימוד החזק בין אור לחומר.
החוקרים צופים שהמחקר יבסס הבנה עמוקה בתחום חדשני זה, אשר תוביל לפריצת דרך עם השלכות מרחיקות לכת במדעי הכימיה והחומרים. הפרויקט מאגד מספר חוקרים ניסיונאים ותאורטיקנים מובילים בתחומם, בהם ד"ר טל שוורץ ופרופ' שרלי פליישר מביה"ס לכימיה, הפקולטה למדעים מדויקים באוניברסיטת תל אביב, פרופ' אברהם ניצן, אמריטוס בבית הספר לכימיה של אוניברסיטת תל אביב ומופקד קתדרת דונר למדעים הפיזיקליים באוניברסיטת פנסילבניה, פרופ' תומאס אבסן וד"ר סיריאק ז'נה מאוניברסיטת שטרסבורג בצרפת, פרופ' אנחל רוביו וד"ר מיכאל רוגנטלר ממכון מקס פלאנק בהמבורג, גרמניה, וד"ר דומיניק סידלר ממכון פול שרר בשוויץ.
