ערוד שנולד בספארי רמת גן
(צילום: ג'ודי עטר)
שמחה גדולה תועדה לאחרונה בספארי רמת גן, לאחר שהערודה בר, השייכת למין בסכנת הכחדה חמורה, המליטה זכר. הערוד הצעיר נולד במשקל 15 ק"ג וקיבל את השם ברוקו, שפרושו "יברכו האל" באמהרית.
הערוד הקטן ואמו נמצאים כרגע בבית הלילה והם לא יוצאים לחצר כי מטפלים ומחזקים את בעלי החיים הצעיר. הוא יצא לחצר בעוד כמה שבועות.
"מדובר באחד מבעלי החיים הכי נדירים בספארי", אמר שמוליק ידוב, מנהל תחום בעלי החיים בספארי. לדבריו, "הערוד הוא בעלי חיים בעל משמעות שימור מאוד רבה. זהו מין של סוס בר שמגיע ממזרח אפריקה, אזור שנמצא בתהפוכות פוליטיות עם קושי רב לקבל מידע על מצב הטבע שלו. לכן, קשה לדעת כמה פריטים בדיוק נשארו בטבע ממנו. ההערכות מדברות על כ-500, כלומר בסכנת הכחדה מאוד חמורה. הסייח נולד בשעות הבוקר לפני כשלושה שבועות".
בספארי חי זוג הערודים ג'וד ובר, שאליהם הצטרף כעת כאמור גם ברוקו. ג'וד בן התשע נולד בספארי ואילו בר בת העשר נולדה בחי-בר יוטבתה והגיעה בשנת 2014. לזוג כבר יש בת אחת בשם ביאטריס, שבחודש ספטמבר האחרון עברה לגן חיות בברלין.
ההמלטה של ברוקו ארכה כרבע שעה, וכ-20 דקות לאחר ההמלטה ברוקו כבר עמד על רגליו. כאשר יגיע לגיל שנתיים לערך אמור ברוקו לעבור לגן חיות אחר על פי המלצות רכזת תוכנית הרבייה האירופית.
קרן אור, זאולוגית הספארי, הוסיפה כי "הערוד הוא סוס הבר הקטן ביותר. הוא ניכר בצבעו החום אפרפר, בטנו לבנה ולרגליו 'גרביים' לבנות עם פסים שחורים. לראשו אוזניים גדולות ועיניו מעוטרות בריסים שחורים. לצערנו, הרבה אנשים נוטים לפסוח על הערודים בחצר הגדולה בגן החיות כי הם חושבים שזה חמור. הם מפספסים את אחד מסוסי הבר היפים ביותר, אך גם הנכחדים ביותר".
כל האוכלוסייה בגני חיות בעולם מקורה בחמישה פרטים (3 זכרים ו-2 נקבות) שנלכדו בעמק הנוגאל בסומליה ונשלחו לגן החיות בבזל, שוויץ ביולי 1970, וב- 12 ערודים שנלכדו באזור הסרדו במדבר הדנקיל באתיופיה בספטמבר 1972 ונשלחו לחי בר יוטבתה שבישראל. מערודים אלו שהלכו והתרבו נוצרו תוכניות הרבייה האמריקנית והאירופית. נכון להיום, ישנם כ-300 ערודים בגני חיות בכל העולם. בתוכנית הרבייה האירופית, אליה שייך הספארי, יש כ-170 ערודים שחיים ב-38 גני חיות.
הערודים חיים באזורים מדבריים ויבשים מאוד, ולעיתים עליהם לנדוד גם עשרים קילומטרים כדי להגיע למזון ולמים. שם הם לפעמים נאלצים לחלוק את מקורות המים עם בני האדם ועדרי הצאן שלהם.
התחרות על מקורות המזון והמים מאיימת במיוחד על שרידותם של אימהות וצאצאים בני פחות מ-3 חודשים. שכן, למרות שערודים בוגרים יכולים לשרוד זמן רב מבלי לשתות מים, נקבות מניקות צריכות לשתות מים כדי לייצר מספיק חלב להנקה ולגדל בהצלחה את הסייחים. אם מקורות המים הזמינים, שגם ככה מועטים חסומים על ידי עדרי צאן, הן וצאצאיהן עלולים למות.
בחלק מהמדינות בהן חיים הערודים צדים אותם כדי לבשל את בשרם, שמייחסים לו גם סגולות מרפא שונות. המקומיים מאמינים באמונה הטפלה שמרק מעצמות ערוד יכול לסייע לכאבי גב, דלקות פרקים או שחפת. בנוסף, צמצום במקורות המים הטבעיים עקב פיתוח שטחים טבעיים לחקלאות גם מקשה עליהם לשרוד.
איום נוסף על הערוד הוא המצאותם של חמורים בבית הגידול שלהם. החמור בויית לפני 5,000-7,000 שנה באפריקה מהערוד. הוא היה בעל החיים הראשון שרכבו עליו וגם הראשון שנרתם למשוך עגלה. היום, הימצאות חמורים בבית גידולם של הערודים מאיימת על הערודים בשל החשש שהחמורים הזכרים יתרבו עם הערודות.
