הרפורמה בייבוא התוצרת החקלאית פנו היום (א') עשרות חוקרות וחוקרים, נשות ואנשי מדע מהפקולטה לחקלאות מזון וסביבה של האוניברסיטה העברית במכתב לראש הממשלה נפתלי בנט, שר האוצר אביגדור ליברמן ושר החקלאות עודד פורר בדרישה לעצור את הפגיעה בחקלאות. על המכתב חתומים בכירי החוקרות והחוקרים, בהם דיקן הפקולטה פרופ' בני חפץ, חוקרי המחלקה לאנטמולוגיה וחברי המחלקה לכלכלת סביבה והמחלקה למחלות צמחים ומיקרוביולוגיה. "שימור כושר הייצור החקלאי בארץ חשוב לעתיד (ביטחון מזון)", כתבו החוקרים. "פגיעה בחקלאות ישראל היא פגיעה בביטחון ובחוסן הלאומי ומן הראוי שרפורמות משמעותיות (שנדרשות וראויות), יגובשו לאחר דיון עמוק ורציני".
החקלאים מוחים מול משרדי הממשלה בירושלים
(צילום: אלכס גמבורג )
החוקרים החתומים על המכתב, בהם גם פרופ' ישראל רוזנבויים - מנהל המחלקה למדעי בעלי החיים, פרופ רינה מידן, פרופ' נעמי אורי, פרופ שרון שפיר, פרופ' אורן פרוי - ועוד כתבו כי פתיחת היבוא טומנת בחובה סכנות.
לדבריהם, פתיחת היבוא טומנת בחובה סכנות אחרות. כך לדוגמה הדבר יבוא על חשבון היקף הבדיקות שנדרש מהשירותים להגנת הצומח. "הדבר עלול להביא לכניסה של תוצרת חקלאית באיכות נמוכה, שההשלכות הבריאותיות והסביבתיות הנגזרות ממנה יהיו קשות. הקלות במתן רישיונות לייבוא עלולות לגרום לחדירה של מזיקים וגורמי מחלות חדשים שעלולים לגרום לנזקים גדולים בחקלאות, אבל גם של גורמי מחלות הומניים שעלולים לסכן את בריאות הציבור", כתבו החוקרים. יש לציין שגם החברה להגנת הטבע התריעה על הסכנה שבחדירת מינים פולשים, בהיעדר ביקורת ויבוא משולח כל רסן. "הפחתת הפיקוח והרגולציה... עלולה לגרום לחשיפת הציבור הישראלי לכימיקלים אסורים".
עוד כתבו החוקרים, שפנו לראש הממשלה ולשר האוצר, כי שינויי האקלים, שצפויים להיות משמעותיים במזרח התיכון, מציבים אתגר גדול לפריון הייצור וליעילות החקלאית. "יש להמשיך את ההשקעה והתמיכה בחקלאות ובחקלאים הישראלים ולהבטיח לא רק מזון טרי, בריא ואיכותי לאוכלוסייה אלא גם קיום של ענף המבוסס על הון אנושי ובעלי פריון גבוה", הם כתבו. "הצעת משרד האוצר והחקלאות לאפשר ולהרחיב ייבוא של תוצרת חקלאית טרייה עלולה לדעתנו להוביל לנזק גדול. ייתכן שבטווח הקצר נראה חסכון של כמה מאות שקלים בשנה למשפחה. אולם הנזקים מפתיחה מסיבית של המשק ליבוא של תוצרת טרייה והסרת המגבלות על היבוא עלולים להיות מסוכנים בטווח הבינוני והארוך".
החוקרים הוסיפו כי אמנם מחירי הפירות והירקות עלו בעשור וחצי האחרונים יותר מעליית מדד המחירים לצרכן, אולם יחסית לשנת 1970, מדובר בהתייקרות יחסית של כ-10% בלבד. "בשנת 2017 ההוצאה על פירות וירקות הסתכמה בפחות מ-4% מסל התצרוכת של משק בית ממוצע בישראל, כך שהתרומה של הוזלת הפירות והירקות למלחמה ביוקר המחיה בישראל שולית למדי", כתבו החוקרים.
הם כתבו עוד כי הכוונה לבטל את מועצת הלול היא עוול שיתגלגל לפתחנו בעיקר באירועי חירום, דוגמת הקורונה ומשברים ביטחוניים. הרפורמה המוצעת מהירה מדי, לטענתם, ולכן תהיה כואבת מאוד. בנוסף, הפיצוי המוצע של 100 שקל לדונם לחקלאים הוא לעג לרש, שכן גילם הממוצע של החקלאים הוא כ-60 והם לא מסוגלים או יכולים לשנות את הרכב הגידולים במשק. "פגיעה משמעותית ברווחיות תביא את אותם חקלאים לסגור את המשק, וכך לא ייהנו אפילו מהפיצוי המעליב של 100 שקל לדונם. לחקלאים כאלה אין אלטרנטיבה תעסוקתית... החשיבות של הפרנסה מהחקלאות גדולה במיוחד בפריפריה ובאזורי עימות".
לסיכום ציינו החוקרים כי ייתכן שהיום ניתן לייבא סוגים מסוימים של פירות וירקות ממדינות שכנות יחסית בזול, אך אין כל ביטחון שכך יהיה גם בעתיד. "שינויי אקלים צפויים לפגוע ביבולים וכתוצאה מכך לייקר את התוצרת בכל אגן הים התיכון. התבססות על יבוא חושפת את הצרכן הישראלי לסיכונים שעלולים להביא למחסור חמור במוצרים מסוימים והתייקרות משמעותית של תוצרת חקלאית. פגיעה בחקלאות ישראל היא פגיעה בביטחון ובחוסן הלאומי ומן הראוי שרפורמות משמעותיות ייכנסו למסגרת התקציב לאחר דיון עמוק ורציני".
