במקביל לספירת הפרפרים השנתית המתקיימת בימים אלה בכל רחבי הארץ, נמצא בחולות הנגב המערבי נחושתן נמלים מדברי, מין פרפר שנראה עד היום רק פעם אחת בישראל.
נחושתן נמלים מדברי
(צילום: שלו ויסמן)
הפרפר נמצא במסגרת תוכנית הניטור הלאומית של המעבדה האנטמולוגית לאקולוגיה יישומית, והוא משתייך לסוג כחלילים מיוחד שמקיים יחסי גומלין עם נמלים - הנקבות מטילות ביצים על צמחים ליד קיני נמלים, ואלה מאתרות את הזחל הבוקע ומובילות אותו לקן.
שם הן מאכילות אותו עד שהוא מתגלם בתוך הקן, ובתמורה נהנות מנוזל מתוק המופרש מבלוטת טל-הדבש מפרקי בטנו האחוריים. המין מוכר במזרח התיכון וחי באוכלוסייה מבודדת בעיקר בהר הגבוה בדרום סיני, שם הוא מעופף ברום 1,850 מטרים ויותר מעל פני הים בחודשי הקיץ, ובמזרח ירדן, שם הוא מעופף מסוף אפריל ועד תחילת יוני.
הפעם היחידה שבה נצפה המין בישראל הייתה לפני 22 שנה באזור יטבתה. אז נצפה פרט בודד, אך כעת מדובר בכמה תצפיות בפרטים שונים באזור הנגב המערבי.
לפני כמה ימים, לאחר שדווח על התגלית על ידי יערה ארזי ואביתר פיינגולד, שצפו בפרט במהלך סקר הפרפרים, ביקרו באתר חברי אגודת חובבי הפרפרים וצפו בפרט נוסף. הפרט, זכר בודד טריטוריאלי, אותר על ידי שלו ויסמן כשהוא מוצץ בהנאה צוף מפרח כחול זעיר של בר־עכנאי שיחני.
יו"ר אגודת חובבי הפרפרים, דובי בנימיני, ציין כי "כשהתחיל הסקר של מוזיאון הטבע בדרום הצטרפתי לסיור שלהם, בעבר הייתי בין הבודדים בעולם שזכו לראות את הנחושתן בטבע ולא כפרט במוזיאון. הגעתי לאתר וזכיתי לראותו ולצלמו בישראל בדיונת חול במערב הנגב, הפעם כנציג של אוכלוסייה קבועה שחדרה אלינו מסיני".
לדברי גלעד בן צבי, מנהל המעבדה האנטומולוגית במוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, כנראה שהמין הזה היה שם כל הזמן ופשוט לא עבר במקום מי שיזהה אותו. "בשל הימצאות שני פרטים באותו מקום בתאריכים שונים אנחנו מניחים שמדובר על אוכלוסייה קבועה", הוא הסביר. "השלב הבא הוא מיפוי שטח המחיה של האוכלוסייה וקידום השימור שלו. זו החשיבות של ניטור הטבע בצורה מקיפה ומסודרת. אפשר לקבל תמונת מצב שאי־אפשר לקבל בתצפיות אקראיות, וכך לשמור על הטבע על סמך נתונים מהימנים ולא בהחלטות מהבטן".
