השנה מצאתי לראשונה קן שהטילה נקבת צב ים באחד מהחופים במרכז הארץ. בשנתיים האחרונות אני מתנדבת במרכז הארצי להצלת צבי ים, וגילוי הפלא שהתרחש בזמן שישנו הייתה אחת החוויות העוצמתיות והמרגשות שזכיתי לקחת בהן חלק. הביצים - שגודלן לא עולה על גודלו של כדור פינג פונג - הן יקרות מפז עבור מי שעוסקים בשימור צבי הים שחיים מול חופינו. במסגרת מאמצי השימור נעשים מחקרים רבים, ואחד מהם - שגם הוצג בוועידה השנתית ה-52 למדע ולסביבה שהתקיימה בספטמבר האחרון באוניברסיטת בן-גוריון בנגב - התמקד בביצי הצבים, שבהן נמצאו מינונים גבוהים של מתכות כבדות כמו כספית.
בחופי ישראל מטילים שני מינים של צבי ים: צב הים החום וצב הים הירוק, שניהם בסכנת הכחדה. לפני כ-30 שנה הוקם המרכז הארצי להצלת צבי ים הפועל תחת רשות הטבע והגנים, והמאמצים לשימור הזוחלים הימיים נשאו פרי כשבשנה שעברה נרשמה עלייה בכמות הקינים שהוטלו בחופינו. נקבה של צב ים עולה על החוף בשעות החשיכה - בדרך כלל באותו חוף שבו היא בקעה בעצמה - ומשתמשת ברגליה כדי לחפור בור בחול שלתוכו היא מטילה את הביצים, ובתום המלאכה היא חוזרת לים.
בקיעת אבקועים
(צילום: מצלמת אבטחה, רט"ג)
הצבה שהטילה ביצי כספית
הביצים לא רק חשובות לשרידותו של המין, אלא גם למחקר. "נעשו בעבר ניסיונות להשתמש בביצים של צבי ים בתור ביו-אינדיקטור להימצאותן של מתכות כבדות בצבי ים", אומר ד"ר ג׳ק סילברמן מהמכון לחקר ימים ואגמים, שמוביל את המחקר יחד עם שותפיו ד"ר מוסטפא עספור ממכללת רופין וד"ר יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים. "באופן טבעי, המתכות שנמצאות בביצים משקפות את רמת הזיהום בצבה שהטילה אותן, וזה יכול לתת גם אינדיקציה למצב בים".
המחקר של סילברמן ושותפיו מתמקד באיתור כספית בקליפות הביצים של האבקועים (צבי ים קטנים) לאחר שאלו הגיחו מהן. "אנחנו מתרכזים בכספית מכיוון שבאופן כללי בים התיכון יש בעיה של זיהום ממתכת זו", הוא אומר. חלקנו מכירים את הכספית בתור המתכת הנוזלית שהייתה פעם במדחומים ביתיים שנאסרו לשימוש והפצה בשנת 2015 בשל רעילותה, אך יש לה מצב צבירה נוסף - גז. "כספית יכולה להימצא באטמוספרה במצב גזי, ולהגיע ממנה לים בשקיעה של חלקיקים מהאטמוספרה כמו אבק או במשקעים כמו גשם".
אף על פי כן, כספית לא מגיעה לים רק באופן טבעי. "למרבה ההפתעה, אף על פי שהמקור הכי גדול של כספית הוא הים כחלק ממחזור הכספית הכללי בטבע, המתכת הרעילה מגיעה לים גם ממקורות אנושיים", אומר סילברמן. לדבריו, שריפה של דלקים פוסיליים כמו נפט ופחם פולטים כספית במצב גז שמתנדפת לאטמוספרה. נוסף על כך, המתכת נפלטת לים דרך הביוב, או דרך מדינות בצפון הים האדריאטי ובמערב הים התיכון כמו ספרד ואיטליה, שיש בהן תעשיית מחצבים עם ריכוז גבוה של כספית. "הים התיכון הוא hotspot (מוֹקֵדָה) לזיהום של כספית בגלל שזה אגן מים יחסית סגור, שיש בו לא מעט מקורות טבעיים של המתכת. נוספים לכך גם מקורות אנתרופוגניים (פעולות אנושיות שמשפיעות על הטבע, ר״א) כמו תעשייה וביוב שפולטים כספית לאטמוספרה וישירות לים".
הרמה הגבוהה ביותר
המחקר הנוכחי מתמקד בהבדלים מרחביים בין הביצים שמוטלות בישראל באזורי הדרום, המרכז והצפון - כלומר, הוא בודק מהם ריכוזי הכספית בביצי צבים לאורך החוף הישראלי. "אנחנו עובדים על להשוות ולבדוק את הקשר בין ריכוז הכספית בביצים לבין פרמטרים אחרים שיש לנו מידע עליהם מכל קן - כמו הערכת הגיל וגודלה של הצבה [המטילה]", מסביר סילברמן. "נוסף על כך, ההנחה היא שקיים קשר בין הגיל שלה וכמות הכספית שהיא צברה לאורך השנים, כך שבצבה מבוגרת יותר כנראה שנראה ריכוז גבוה יותר של כספית בביצים שהיא מטילה".
ההבדלים בריכוזי הכספית שנמצאו בביצים לא מספקים נתונים רק על הצבה, אלא גם על המינים השונים של צבי הים שחיים בים התיכון. לדברי סילברמן, בצב ים חום שניזון מחיות ימיות אחרות יהיו ריכוזי כספית שונים בביצים בהשוואה למינונים שנמצאו בצב ים ירוק שתזונתו צמחונית בעיקרה. "ככל שהחיה נמצאת ברמה טרופית גבוהה יותר - כלומר נמצאת גבוה יותר במארג המזון - כך גם ריכוז הכספית יהיה גבוה יותר", הוא מסביר. "לכן מצאנו שריכוז הכספית הממוצע בביצים של צבי ים חומים גבוה יותר מאשר הריכוז הממוצע שמצאנו בביצים של צבי ים ירוקים".
יתרה מכך, זהו מחקר שונה בהיקפו ממחקרים קודמים שבדקו זיהום כספית בביצים של צבי ים. "במחקר דומה שנעשה בעבר, כמות הביצים הגבוהה ביותר שנבדקה הייתה 30 - אנחנו דגמנו כ-200 ביצים גם של צב ים חום וגם של צב ים ירוק", אומר סילברמן. לדבריו, במחקר שנעשה ביפן נבדקו 6 ביצים של צב ים חום, שבהן נמדד ריכוז כספית ממוצע של 4.05 ננוגרם בגרם ביצה, הנתון הגבוה ביותר שנמדד בעולם - עד המחקר הישראלי.
ומהם הנתונים שנמדדו אצלנו? "הריכוז הממוצע שמדדנו בביצים של צב ים חום היה 9.3 ננוגרם כספית בגרם ביצה", הוא אומר. "בביצים של צב ים ירוק מצאנו ריכוז ממוצע של 5.8 ננוגרם כספית בגרם ביצה; אנחנו מדברים פה על הבדלים גדולים של פי 2–3 בהשוואה לממוצע הריכוזים הגדולים ביותר שנמצאו בביצים של צבי ים ירוקים וחומים במחקרים אחרים בעולם".
מלבד ריכוז הכספית הממוצע שנבדק בכלל הביצים של המינים השונים, נבדק גם מהו הריכוז המקסימלי ומהו הממוצע בכל קן שנדגם. לדברי סילברמן, מכל קן החוקרים דגמו כ-10 ביצים, והביצה עם הריכוז הכי גבוה היא הנתון המקסימלי. נוסף על כך חושב גם הריכוז הממוצע של כל קן. "הריכוז המקסימלי הגבוה ביותר שמדדנו בביצה אחת של צב ים ירוק היה 59 ננוגרם כספית בגרם ביצה, ואצל צב ים חום מצאנו 29 ננוגרם בגרם", הוא מפרט. "לשם ההשוואה, במחקר מסין שבדק ביצים של צב ים ירוק הריכוז המקסימלי שנמצא היה 1.6 ננוגרם בגרם - נתון קטן בהשוואה לריכוזים המקסימליים שמצאנו אצלנו".
אלו הנתונים הגבוהים ביותר שנמדדו בקן של צב ים ירוק ובקן של צב ים חום, אבל סילברמן מציין שבשאר הקינים שנבדקו הריכוז המקסימלי היה פחות מ-5 ננוגרם בגרם. "בשני קינים שדגמנו בשמורת גדור, למשל, הריכוז המקסימלי בקן אחד היה 4.3 ובקן השני היה 3, ובחוף גלים ראינו ריכוזים מקסימליים נמוכים של 1.6 בקן אחד ו-0.6 בקן השני", הוא אומר. הממצאים מעידים על שונות בין קן לקן ובין חוף לחוף. "ייתכן שריכוזים גבוהים יכולים להיות קשורים לגודל הצבה או לאזור שבו היא שוחה, אבל אין לנו מספיק נתונים על כך".
לדברי סילברמן, מדידות במדגם קטן של 5–6 ביצים, כפי שנעשו בעבר, לא יכולות לספק מידע אמין על רמת הזיהום האמיתית. "אנחנו רוצים לקבל תמונה יותר אזורית, לכן פנינו לד״ר יניב לוי, מנהל המרכז הארצי להצלת צבי ים, שמנסה להשיג עבורנו דוגמאות של ביצים מחופים שונים בים התיכון", הוא מסביר. לדבריו, המחקר הזה מעיד על זיהום כלשהו שקיים בים, והרחבתו תאפשר לקבל מידע אחיד יותר, שכן הזיהום הזה יכול להשפיע גם עלינו. "בסופו של דבר מרחב המחיה של צבי הים גדול הרבה יותר מזה של דגים - לכן הנתונים משקפים מצב זיהום אזורי שחשוב לבדוק אותו", הוא מסכם.
הכתבה הוכנה על ידי זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה
