בוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת התקיים היום (ד') דיון בנוגע לקרן הניקיון, שנשארה בסופו של דבר במשרד להגנת הסביבה. בדיון בנושא "תפקידה של קרן הניקיון ותרומתה לטיפול בפסולת", תקפה השרה להגנת הסביבה, עידית סילמן, את קודמיה בתפקיד. השרה העירה שבשנים קודמות לא פעלו בנושא, ושהיא לא מבינה איך הזניחו את התחום זמן רב כל כך. בנוסף, הודיעה כי המשרד יפתח בקמפיין כדי לשנות את התנהגות הציבור הישראלי, כך שלא ישליך פסולת בשטחים הפתוחים וברחובות.
השרה סילמן אמרה בדיון: "ראיתי מה לא נעשה שנים ומה היה אמור לקרות. כל אחד גיבש אסטרטגיה ותוכנית עשירה ולא יצא כלום בפועל והמשרד נותר עומד במקום. זה משרד עם אנשי מקצוע מדהימים. הקרן הזו צריכה להיות מנוע צמיחה, שמקטין את ההטמנה. אנחנו רוצים להפסיק עם ההטמנה, אבל אי אפשר שלא לייצר פתרון קצה שישרת בסוף את הרשויות. יש לנו אסטרטגיה שמדברת על להפוך את הפסולת לזהב. זה משאב חיוני, רציני".
היא אמרה שיש לשנות את המצב הקיים. "היום הוא מתנהל בצורה קרטלית בישראל", אמרה השרה להגנת הסביבה. "אין ימין ושמאל באירוע הזה. אין אופוזיציה וקואליציה. לא הבנתי איך הזניחו את התחום הזה כל כך הרבה זמן".
עוד אמרה השרה כי "הקרן עוד מעט יוצאת בקמפיין ישראל נקייה. כי כולנו רוצים מדינה נקייה יותר, וזה לא קל לשנות התנהגות של צרכנים. רק שני קמפיינים הצליחו לשנות התנהגות צרכנית - 'לא קוטפים את פרחי הבר' ו'ישראל מתייבשת' עם רננה רז. הקמפיין הבא יהיה ישראל נקייה. אנחנו לא רוצים שאנשים ישליכו פסולת ברחובות, שטחים הפתוחים".
"כדי לעשות טוב, אתה צריך להבין מה נעשה לא טוב עד הרגע הזה", אמר יו"ר הוועדה ח"כ יעקב אשר (יהדות התורה), בפתח הדיון. לפי מבקר המדינה, בסוף שנת 2020 היו בקרן יותר מ- 3.2 מיליארד שקלים. בשנת 2021 היתרות הכספיות היו 3.1 מיליארד שקלים לפי מרכז המחקר והמידע של הכנסת. "הקרן הזו חייבת לקבל פרס ניהול תקין. אין גירעונות", אמר ח"כ אשר בציניות וזכה לצחוק מהקהל, זאת על רקע חוסר העשייה של הקרן והיעדר ההצלחה בהורדת אחוזי הטמנת הפסולת. "כשאנחנו מסתכלים על מטרות הקרן עצמה זה לצמצם את כמות הפסולת המוטמנת. אנחנו רואים שהיטלי ההטמנה עלו באופן חסר תקדים במאות אחוזים. אבל לא הייתה ירידה בהטמנה. אין השקעה, אין מתקני השבה, אין שום דבר. משהו פה לא טוב. לא נכון. אין פעילות למטרות הקרן".
יו"ר הוועדה אשר הדגיש כי "יש פה כישלון חמור של קרן הניקיון. יכול להיות שצריך נציג נוסף של רשויות מקומיות והאוצר יהיה עם נציג אחד ולא עם שניים. אין לה זכות קיום בצורה הזו".
הקרן לשמירת הניקיון, שהוקמה ב-1984, נועדה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה, ובכלל זה לשמירה על הניקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור ועוד. הקמת הקרן נועדה ליצור מסגרות כספיות ייעודית למימון עלויות סביבתיות, כחלק מעקרון "המזהם - משלם". והיא מורכבת מארבעה חשבונות מרכזיים: הטמנה, שקיות, כללי ופיקדון.
הקרן עלתה לאחרונה לכותרות לאחר פי ההסכמים הקואליציוניים בין הליכוד לש"ס, הייתה אמורה לעבור לניהול משותף של משרד הפנים והמשרד להגנת הסביבה ובהנהלה החדשה יהיה דווקא רוב לנציגי משרד הפנים. בסופו של דבר ח"כ אריה דרעי ויתר על היוזמה.
מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, גיא סמט, הציג את חלק מהאסטרטגיה של המשרד, הכוללת בין היתר דגש על הקמת מתקני קצה שיטפלו בפסולת, דוגמת מתקני השבה (אנרגיה באמצעות שריפת פסולת), ביו גז ועוד. "מבחינתנו יש לאתר שטחים שניתן להפקיע ולעבוד איתם. יש בנאות חובב, בחיריה, בירושלים ועוד". סמט העיר כי "הציבור לא אוהב את המתקנים, אלא אם כן הם ברשות אחרת מעבר לים", כשהוא מתייחס למתקן השבה בשומרון שבוטל בתקופתו בעקבות התנגדות תושבים.
בוועדה ניסו להסביר מדוע הקרן כושלת בעמידה ביעדים שלה, בין היתר צמצום הטמנת הפסולת. עמיעד לפידות, נציג ציבור בוועד המנהל של הקרן, מארגון "אדם טבע ודין", אמר כי "הקרן צריכה שיהיה לה מנגנון ביצוע, מנהלת, רשות פסולת. המנגנון של קולות קוראים לא מוכיח את עצמו ואנחנו רואים את זה. כל הזמן אותן רשויות מקומיות, בדרך כלל חזקות יותר, ניגשות לקולות הקוראים האלה. אנחנו במדינת ישראל, משנה לשנה, מייצרים יותר ויותר אשפה. המגמה ברוב מדינות העולם היא לייצר פחות ופחות אשפה".
לדבריו "יש בעיה במבנה של המערכת. עד שלא יהיה גוף ביצועי שייקח פרוייקט ויישם - אנחנו בבעיה. אנחנו שוקעים. עוד מעט לא יהיו לנו מקומות להטמנה. צריך להתעסק לא רק בצמצום ההטמנה. אנחנו צריכים לפתור את הבעיה לפני שהיא נוצרת. אנחנו חייבים לטפל בבעיה במקור, למה אנחנו מייצרים יותר פסולת?" לפידות הבהיר כי "כל עוד לא נעשה הפרדה במקור מפעלי המיון לא יצליחו".
