בשורה לחובבי האבוקדו: חוקרים ממרכז לחדשנות פובטהרבסט של מכון מיגל הצליחו לשמר אבוקדו למשך שנה שלמה. השבוע הם הציגו את האבוקדו מזן "ריד", שנקטף בעונה הקודמת ואוחסן עד עתה על פי הפרוטוקול החדשני. לדברי החוקרים, הפיתוח אמור לסייע בהוזלת מחיר הפרי לצרכן ובעיקר יהווה פתרון למחסור שמורגש בשווקים.
החוקרים פיתחו פרוטוקול לשימור הפרי, הרגיש מאוד לתנאי הסביבה. הם הצליחו להאריך את חיי המדף שלו בתנאי אחסון מבוקרים, תוך שמירה על הגנה מפני ריקבון. המחקר "אבוקדו כל השנה" נתמך על ידי קרן המדען הראשי במשרד החקלאות ובוצע במטעים בכפר גלעדי שבאצבע הגליל.
מדובר בחדשות משמחות, בעיקר ל"מכורים", לאחר שהאבוקדו הפך לאחרונה ל"מותרות". בחודשים אפריל-מאי מחירו של הפרי הנחשק עמד על בין 10 ל־15 שקלים לקילו, ובין יוני לאוגוסט הגיע עד 60 שקלים לקילו. בחלק גדול מהחנויות אף הודיעו שיפסיקו למכור את האבוקדו בשל חוסר כדאיות.
גם שר האוצר, אביגדור ליברמן, התייחס לסוגיה על רקע הרפורמה בענף החקלאות, ובחודש שעבר סיפר כי ניגש לסופר כדי לברר בעצמו: "אמרו לי שחסר ואני לא חושב שזו תשובה סבירה בכלל. 60 שקל לקילו אבוקדו זה לא מצב תקין".
"סגרנו את הפער"
ד"ר דני גמרסני, שהוביל את המחקר יחד עם ד"ר נעם אלקן, חוקר במכון וולקני, הכריז: "פיצחנו את פרוטוקול הטיפול בפרי האבוקדו מזן 'ריד', שמסיימים לקטוף אותו בסוף חודש מאי ולשמור אותו – כך שניתן לשווק אותו באוגוסט. יש פער של כחודשיים וחצי שבו אין זמינות של אבוקדו בשוק. בדרך כלל מאחסנים אבוקדו לתקופת קצרות, עד חודש. זה הזמן המקסימלי המקובל. אנחנו הראינו שאפשר להחזיק את הזן הזה אפילו במשך חודשיים, וקצת יותר, כך שניתן לסגור את הפער בין העונות והאבוקדו יהיה זמין כל העונה".
על פי פרוטוקול הגידול שפיתחו, הטיפול בפרי מתחיל במטע, בהמשך הוא עובר סניטציה כדי למנוע ריקבון, ולאחר מכן מתאימים את תנאי האחסון כדי לשמר את האיכות, באמצעות הורדת הטמפרטורה ורמת החמצן והעלאת רמת הפחמן הדו-חמצני. "מדובר בנוסחה שפיתחנו בעצמנו", מוסיף ד"ר גמרסני.
"האבוקדו שהצגנו הוא מקטיף העונה שעברה והוא בשל וטעים וכולל את כל הערכים התזונתיים שהיו בו ברגע שבו נקטף. לכן המשפט "לאכול פרי רק בעונה" כבר לא יהיה רלוונטי, לאור תוצאות המחקר שלנו", הכריז איתמר לופו, מנהל המעבדה.
דוד זיגדון, מנכ"ל מכון מיגל, הוסיף: "ישראל מובילה בעולם בתחום הטכנולוגיות החקלאיות. תוצאות המחקר מעניקות יכולת משמעותית להארכת חיי המדף של האבוקדו, ומרחיבות באופן משמעותי את פוטנציאל השוק של המגדלים ומעניקה לצרכנים יכולת לרכוש אבוקדו תוצרת הארץ". לדבריו, "הטכנולוגיה שפותחה לשימור חיי המדף של האבוקדו תאפשר אספקה שוטפת לאורך כל חודשי השנה, ובתזמון בשלותו לאכילה. המחקר יאפשר לתכנן וליעל את שרשרת האספקה, לצמצם פחתים ולהוזיל את המחיר הסופי לצרכן".
על פי נתוני "שולחן מגדלי האבוקדו" במועצת הצמחים, האבוקדו נחשב לענף יציב, שתשואתו עולה, ולכן בשנים האחרונות רבים מהחקלאים משקיעים בנטיעת מטעים מזנים שונים. היקף הגידול עומד על 130 אלף דונם, ועד תחילת שנת השמיטה צפויות נטיעות של עוד 10,000 דונם נושא פרי. היקפי הייצור הארציים עמדו מאז תחילת השנה שעברה על 120 אלף טון אבוקדו, והצפי עד סוף 2022 הוא ל-200 אלף טון. לפי נתוני מועצת הצמחים, ישראלי צורך בממוצע בין 8 ל-9 קילו אבוקדו בשנה.
לפי נתוני משרד החקלאות בחורף האחרון ייצרו החקלאים הישראלים כ-100 אלף טונות אבוקדו. מדי שנה המספר עולה, והשנה עתידים להיקטף כ-170 אלף טונות. האבוקדו גדל על פני כ-120 אלף דונם, ובין הזנים העיקריים אפשר למצוא את האס, אטינגר, פיקרטון, ריד, גליל ועוד.
יבול האבוקדו בישראל עומד על כ-125 אלף טונות, כמחציתם לצריכה מקומית, והשאר לייצוא. השנה, בשל החמסין, איבד הענף 20 טון של הפרי. הייצוא לאירופה השנה עמד על כ־55 אלף טונות, כאשר בעשור האחרון הוכפל היקף הייצור.
זן הריד ייקטף בסוף העונה ויישמר לאורך החודשים שבהם אין אבוקדו. את ירידת המחירים לא נראה בשלב הקרוב, אלא רק בעוד כשנה, אבל החוקרים מבטיחים: "יש למה לחכות. מדובר בזן טעים במיוחד".
