כך משפיעה המלחמה על שמורת הטבע בצפון: מאז פרצה המלחמה ב-7 באוקטובר מנסים כוחות צה"ל לצמצם את הפגיעה בטבע בגבול לבנון, אך לעתים אין ברירה והכוחות נאלצים לסלול למשל דרכים בתוך השמורות - בשל צורך מבצעי. הצטרפנו לגל אריאלי ודורון אלעזר ממחוז צפון של רשות הטבע והגנים על מנת להבין את השפעות המלחמה על הטבע בחזית הצפונית. אריאלי אמר: "צריך לתת לצה"ל לנצח ולהבין שיהיו פגיעות בטבע כתוצאה מהלחימה. אבל יחד עם זאת חשוב שאנשי הצבא יבינו את הנזק והפגיעה בשטח, כאשר הדברים נעשים ללא תיאום". צפו בסרטון על הפעילות לשמירה על הטבע בגבול הצפון:
הפגיעה בשמורות הטבע בגליל בגלל המלחמה
(צילום: רשות הטבע והגנים)
אריאלי עובד ברשות הטבע והגנים 30 שנה. בתקופות חירום הוא מטפל בקשר בין מחוז צפון של רשות הטבע והגנים לפיקוד הצפון בצה"ל, בניסיון לצמצם את הנזק שנגרם לטבע כתוצאה מפעילות הצבא בגליל ובגולן: "בזמן הלחימה לא הייתה ברירה, הצבא היה חייב להביא את הכוחות לגבול בצורה מהירה ובטיחותית", אמר אריאלי. "בגלל שיש 200-150 מטרים נצפים בחלופה שנתנו, הם לא הסכימו לקחת את הסיכון ולכן נחל נפגע בצורה בלתי הפיכה. את החציבה כבר לא נוכל לשקם, זה לדורות".
הוא הוסיף כי "לצבא יותר קל לפרוץ דרכים בתוך שמורות ולא בתוך מטעים חקלאיים. יש צירים שתואמו איתנו מראש על ידי צה"ל ואז אנחנו מנסים למצוא חלופות שיתנו מענה לצבא לצרכים המבצעיים, וגם יצמצם את הנזק לשמורות". לגבי היום שאחרי המלחמה, אמר אריאלי: "אחרי המלחמה אנחנו מצפים מהצבא להחזיר את הציר הזה לרשות הטבע והגנים ולמדינה, שנוכל לקיים את השיקום הנדרש לו , אנחנו מצפים שהנחל יחזור להיות שמורת טבע".
דורון אלעזר, פקח תשתיות במחוז צפון של רט"ג, הוסיף: "בחלק מהמקרים הצבא מקבל את ההמלצות שלנו, בתור האנשים שנמצאים ומכירים את השטח, ובחלק מהמקרים הצבא מעדיף שלא להתייעץ איתנו והנזק נראה בשטח". הוא הוסיף כי "כל פריצה של ציר כוללת בתוכה חציבות, שאי אפשר לשקם. עודפי האבן שנותרים בצד הדרך הם בתי גידול לשפני סלע שבסופו, של דבר יביאו את מחלת הלשמניה ויפגעו גם בחקלאים".
הצבא התחיל לעבוד במקומות מסוימים לפני תיאום עם פקחי רשות הטבע והגנים ופגע באלות אטלנטיות וותיקות, עץ מוגן שנהרס. בזכות הקשר של אריאלי עם אנשי צבא, שומרים וחקלאים באזור, הוא קיבל התראה שהתחילו העבודות והגיע לעצור אותן לפני שנגרם נזק נוסף.
אריאלי: "האשפה שמפוזרת בשטח, בעיקר סביב מרכזי הכינוס של החיילים היא רבה. בעלי חיים שאוכלים מהאשפה נפגעים ממנה. לכן חשובה העבודה המתואמת והמסודרת מול הפיקוד והשליטה של הפיקוד בכוחות שלו. זה קריטי כדי להצליח ולמזער את הנזק".
כמובן שהטבע לא מעניין את מחבלי חיזבאללה. כתוצאה מירי רקטות וטילי נ"ט מלבנון לעבר הצפון פרצו שריפות נקודתיות של אזורי חורש מסביב למקום הפגיעה, למשל בהר מירון וברכס רמים, אזור הר דב (שמורת החרמון), אזור נחל שניר ובעוד מקומות. כיוון שאנחנו כרגע בחורף גשום במיוחד, לא היו אירועים של שריפות גדולות, אך כמובן המצב עלול להשתנות.
רב סרן אלכס שפיאר, ראש מדור צפון, אגף התכנון בצה"ל, מסר: "כחלק מהמשימה מחוייב צה"ל לשמור על השטחים הפתחים ועל שמורות הטבע וערכי הטבע של מדינת ישראל. לפיכך, פועל הצבא בתיאום הדוק סביב השעון עם פקחי הרשות במטרה לעמוד במשימותיו מצד אחד ומצד שני לשמור על השטחים הפתוחים, שמורות הטבע וערכי הנוף במדינת ישראל".
להערכת רשות הטבע והגנים, מרבית הבעיות יהיו ניתנות לתיקון, חלקן הטבע יוכל לתקן בעצמו. לרשות הטבע והגנים ניסיון וידע רב בשיקום שטחים והשיקום יעשה לפי סדר עדיפויות ודחיפות שתקבע הרשות עם התמשכות המלחמה.
