אסטרונומים גילו לאחרונה את אחד מכוכבי הלכת הצעירים ביותר אי פעם ביקום, והוא רק בן 3 מיליון שנה.
מבזק חדשות טובות
( צילום: ירון ברנר)

TIDYE-1b נמצא עוד "בחיתולים" במובנים חלליים ואנחנו יכולים ללמוד באמצעותו על השלבים המוקדמים של היווצרות כוכב לכת או כמו שמדענים אוהבים לומר – "לידה פלנטרית".
גילוי כוכב לכת שכזה מאפשר לנו להסתכל אחורה בזמן ו"להציץ" על לידתו, דבר שמאיר גם על ההיסטוריה של כדור הארץ.
בעבר, יותר מ-12 כוכבי לכת צעירים בני 40-10 מיליון שנה נמצאו בדרך שבה התגלה TIDYE-1b, אלא שהוא הצעיר בצורה מובהקת מכולם. זה והזווית המיוחדת שנמצא בה, הופכת אותו לממצא נדיר בחלל, כזה שמאתגר את ההבנה הנוכחית של המדע.
3 צפייה בגלריה
רק בן 3 מיליון שנה. כוכב הלכת שהתגלה
רק בן 3 מיליון שנה. כוכב הלכת שהתגלה
רק בן 3 מיליון שנה. כוכב הלכת שהתגלה
(צילום: NASA/JPL-Caltech/R. Hurt, K. Miller (Caltech/IPAC))
ואנחנו נשארים בחלל. אל תתנו ליובש על כוכב הלכת מאדים להטעות אתכם. הולכות וגדלות העדויות לכך שלפני יותר מ-3 מיליארד שנים הוא היה שופע מקורות מים, עם אוקיינוסים שכיסו חלקים נרחבים ממנו.
מים היו על מאדים, אבל מתי, איך ולמה הם נעלמו? אלו שאלות שהמדע עוד מנסה לפתור. רמז לתשובות לשאלות האלה התגלה לאחרונה. מטאוריט שהגיע ממאדים לפני 11 מיליון שנה לכדור הארץ, מגלה באופן מפתיע שהיו מים על מאדים לפני פחות ממיליארד שנים. 742 מיליון שנים ליתר דיוק.
3 צפייה בגלריה
הרמז שהגיע ממאדים
הרמז שהגיע ממאדים
הרמז שהגיע ממאדים
(צילום: NMNH)
במטאוריט, ששמו לאפייט, נמצאו מינרלים שנוצרים בנוכחות מים ובעזרת ניתוח ותיארוך מתקדמים, הצליחו החוקרים לאמת את הגיל המדויק שלו. הממצא הזה מחזק את ההבנה שמאדים היה יותר לח ממה שחשבו בתקופה מסוימת מאוד בהיסטוריה שלו, וגם מעניק לנו נקודת מבט נוספת להבנת מערכת השמש, כולל השאלה הפתוחה והבוערת בחקר החלל – כיצד מים הופיעו על כדור הארץ?
ועכשיו, לתיעוד ראשון מסוגו של אחד הרגעים החשובים בתהליך יצירת החיים. מדענים צילמו בפעם הראשונה תהליך ביוץ, מתחילתו ועד סופו.
3 צפייה בגלריה
כך נראה ביוץ בעכברים
כך נראה ביוץ בעכברים
כך נראה ביוץ בעכברים
(צילום: Christopher Thomas, Tabea Lilian Marx et al./ MPI f. Multidisciplinary Sciences)
הביוץ מתרחש מאות פעמים בחייהן של נשים ונקבות בעלי החיים. חוקרים מנסים להבין כיצד התהליך עובד והאם ניתן לפרוץ באמצעותו את גבולות הרפואה הקיימת. באמצעות הליך מיקרוסקופי מתקדם, צוות ביו-כימאים הצליח לעקוב בזמן אמת אחר התהליך המורכב והמהיר אצל נקבות עכברים, ומדובר בפירוט חסר תקדים שעשוי לסייע בחקר הפוריות, כמו למשל להתחיל לגלות מה קורה בגוף האישה במהלך תסמונת השחלות הפוליציסטיות.