הכחדה ההמונית הגדולה בהיסטוריה - לא התרחשה בפעם אחת: הרבה לפני שהדינוזאורים חיו בכדור הארץ, נשלט כוכב הלכת שלנו על ידי בעלי חיים שהיו מבחינות רבות אפילו יותר ממדהימים. טורפים כמו טיטנופוניוס, או "רוצח טיטאני", עקבו אחר זוחלים משוריינים עצומים בגודל של תאו. עם זאת, רבים מבעלי החיים הללו מתו בהכחדה המונית במהלך העידן הקפיטאני לפני כ-260 מיליון שנה. כעת, צוות בינלאומי של חוקרים הציג ראיות המצביעות על כך שההכחדה ההמונית הזו לא הייתה אירוע בודד, אלא שני אירועים נפרדים, שהתרחשו כמעט 3 מיליון שנים זה אחר זה. אגב, שניהם נגרמו על ידי אותו גורם: התפרצויות געשיות מסיביות.
3 צפייה בגלריה
איור שממחיש כיצד הכחדה המונית לפני 260 מיליון שנה הייתה למעשה שני אירועים שהתרחשו בהפרש של 3 מיליון שנה זה מזה, כתוצאה מהתפרצויות געשיות
(איור: Margaret Weiner/UC Marketing + Brand)
ניתוח איזוטופים של אורניום מדגימות ימיות שנאספו בים סין הדרומי - ים שולי של האוקיינוס השקט, שמהווה את הים השני בגודלו בעולם אחרי הים הערבי, הוביל לזיהוי של שתי נקודות זמן שבהן מי האוקיינוסים התדלדלו מחמצן מעניק חיים. במחקר שפורסם בכתב העת Earth and Planetary Science Letters, אמרו החוקרים שהניתוח שלהם מספק ראיות לכך שהאוקיינוסים חסרי החמצן הובילו לשתי הכחדות המוניות לפני כ-259 מיליון ו-262 מיליון שנה, במהלך התקופה הפרמית התיכונה.
על ידי למידה של ההכחדות הקדומות הללו, יכולים החוקרים לחזות טוב יותר כיצד ההתחממות הגלובלית המודרנית עלולה להשפיע על שרשרת המזון באוקיינוס. "אנחנו חוקרים את הביו-משבר בתקופת הפרם, אבל התחממות דומה מתרחשת כיום בגלל הגורם האנושי", אמר תומאס אלג'או, פרופ' למדעי הגיאוגרפיה באוניברסיטת סינסינטי ואחד ממחברי המחקר. לדבריו, בני אדם מחקים את ההשפעות של התפרצויות געשיות בדמות שחרור פחמן לאטמוספרה. "כיום אנו מתמודדים עם מספר סוגיות של שינויי אקלים עולמיים, כולל התחממות כדור הארץ, היפוקסיה (רמת חמצן נמוכה) של האוקיינוסים, החמצת מי ים וירידה במגוון הביולוגי, הדומים לשינויים הסביבתיים שחלו במהלך פרק הזמן של המשבר הביולוגי בתקופה הפרמית התיכונה", הוסיף פרופ' הויואה סונג מאוניברסיטת סין למדעי כדור הארץ, שהיה גם הוא אחד ממחברי המחקר.
3 צפייה בגלריה
קרקעית הים מתור הפראם, שבעידן הפלאוזואיקון
(איור: University of Michigan Museum of Natural History)
החוקרים מסכימים לגבי חמש הכחדות המוניות, שנחשבות כגדולות מכולן, לרבות הכחדת פרם-טריאס שאירעה לפני 252 מיליון שנה ונקראה גם "המוות הגדול", שבה חוסלו כ-90% מחסרי החוליות, למעלה מ-90% מבעלי החיים הימיים וכ-70% מבעלי החוליות היבשתיים. גם האסון הזה נגרם מפעילות געשית רבת עוצמה שהפכה את הים לאזור ללא חיים. "ההכחדות הקפיטאניות אינן בין חמשת הגדולים, אבל הן משמעותיות בהחלט", אמר אלג'או. לדבריו, התפרצויות מסיביות יוצרות תקופה קצרה של התקררות מאפר באטמוספרה העליונה המחזירה את אור השמש, ואחריה תקופות ארוכות בהרבה של התחממות כדור הארץ. שחרור של כמויות אדירות של גזי חממה חימם את האוקיינוסים, כשהמים העיליים החמים לא אפשרו לחמצן מומס להגיע לעומקים נמוכים יותר, ובסופו של דבר הרסו את שרשרת המזון.
אחת הדרכים שבהן חוקרים מזהים את ההתפרצויות הגעשיות האדירות הללו היא על ידי חיפוש אחר כספית בשכבות המשקעים. "התפרצויות געשיות גדולות פולטות כספית לאטמוספרה של כדור הארץ, כשבהמשך היא שוקעת ונטמעת במשקעים ימיים", הסביר אלג'או. מדענים אמרו שההתפרצויות הגעשיות שגרמו ל"מוות הגדול" מקורן בסיביר, בעוד שההתפרצויות שגרמו לשתי ההכחדות ההמוניות בהן עסק המחקר הנוכחי התרחשו בדרום-מערב סין במקום הידוע כיום כמדרגות אומיישאן - מחוז געשי העשוי מבזלת גולשת - שמכונות לפעמים משטח הבזלת הנרחב של עידן הפרם או משטח הבזלת הנרחב של אומיישאן.
אלג'או אמר שברצונו לראות האם ראיות יבשתיות כלשהן תומכות במסקנות שנגזרו מחקר האוקיינוסים העתיקים, כל זאת כשיש בו האופטימיות כי גיאולוגיה תחשוף עוד תעלומות על החיים הפרהיסטוריים על פני כדור הארץ. "במהלך 40 השנים האחרונות עשינו צעדים אדירים בהבנת העבר של כדור הארץ, בין היתר מכיוון שיש לנו כלים חדשים בהם אנו משתמשים בפועל וכן הרבה יותר אנשים שעובדים בתחום הזה ממה שהיו לנו לפני דור", אמר אלג'או. "עלינו לשים לב לנושאים הסביבתיים הללו ולמנוע את ההכחדה ההמונית הבאה", הוסיף פרופ' סונג, תוך שהוא מדגיש בדבריו את ההשלכות ההרסניות שעלולות להיות להתחממות הגלובלית.
