רבים מהאיים בעולם היו בעבר אזורים בתוליים, אך הגעתם של בני האדם למקומות כמו הוואי, טונגה והאיים האזוריים (ארכיפלג של תשעה איים געשיים במרכז האוקיינוס האטלנטי המשתייכים לפורטוגל) גרמה במרוצת השנים להשפעות מרחיקות לכת כגון כריתת יערות, ציד יתר והכנסת מינים פולשים. כתוצאה מכך, גם מינים רבים של ציפורים הוכחדו.
תמותת ציפורים רבות תועדה מאז תחילת המאה ה-16, בעוד שהידע על גורלן לפני תקופה זו מסתמך על מאובנים - שחלקם לא השתמרו היטב, מכיוון שעצמותיהן הקלות של הציפורים התפרקו עם הזמן - מה שיצר תיעוד חלקי שהקשה על אומדן מדויק של ההכחדה שנגרמה בגלל בני האדם.
3 צפייה בגלריה
זכר ונקבה של דודו, מין נכחד של עוף חסר תעופה שהיה אנדמי לאי מאוריציוס
(איור: Shutterstock)
ממחקר חדש, שאותו הובילו חוקרי המרכז הבריטי לאקולוגיה והידרולוגיה (UKCEH) שבאוניברסיטת לנקסטר, עולה ש-1,430 מיני ציפורים - כמעט 12% מסך מיני הציפורים בעולם - הוכחדו במהלך ההיסטוריה האנושית המודרנית, מאז הפליסטוקן העליון לפני כ-130 אלף שנים, כאשר הרוב המכריע נכחד במישרין או בעקיפין עקב פעילות אנושית. החוקרים הסתמכו על מודלים סטטיסטיים לשם הערכת הכחדת הציפורים, כשממצאי מחקרם פורסמו בכתב העת Nature Communications.
"מידת ההשפעה האנושית על מגוון בעלי הכנף גבוה בהרבה ממה שהיה נדמה. בני האדם גרמו לפגיעה חמורה באוכלוסיות ציפורים באמצעות הרס בתי הגידול שלהן, ציד יתר והכנסה של מינים פולשים, כגון חולדות, חזירים וכלבים, שפשטו על קני ציפורים והתחרו איתן על מזון", אמר ד"ר רוב קוק מהמרכז הבריטי לאקולוגיה והידרולוגיה.
ד"ר סורן פאורבי מאוניברסיטת גטבורג, שנמנה על צוות המחקר, הוסיף: "לגורם האנושי יש חלק גדול במשבר המגוון הביולוגי הנוכחי. ייתכן שהעולם לא רק איבד ציפורים מרתקות רבות, אלא גם את התפקידים האקולוגיים המגוונים שלהן, שככל הנראה כללו פונקציות מפתח כמו פיזור זרעים והאבקה. בנוסף להכחדת הציפורים, ניזוקו גם צמחים ובעלי חיים נוספים שהישרדותם הייתה תלויה באותם מיני ציפורים שנכחדו".
3 צפייה בגלריה
תמונה שנוצרה על ידי בינה מלאכותית, בה ניתן לראות איך הציפורים שהכחדתן לא הייתה ידועה עד כה עשויות היו להיראות
(איור: UK Center for Ecology & Hydrology (UKCEH))
בהסתמך על תצפיות ותיעוד מאובנים, ישנם 640 מיני ציפורים שנכחדו מאז הפליסטוקן העליון - 90% מהם על איים מאוישים. בין המינים הללו ניתן למצוא את הדודו חסר התעופה שהיה אנדמי לאי מאוריציוס השוכן באוקיינוס ההודי, האלקה הגדולה שהיה עוף ימי חסר יכולת תעופה ודמוי-פינגווין, אשר חי בצפון האוקיינוס האטלנטי, וכן את דוכיפת הענק שהייתה מין אנדמי לאי סנט הלנה שבדרום האוקיינוס האטלנטי.
מחברי המחקר העריכו שמידת ההכחדה גדולה אף יותר - 1,430 מינים שנכחדו - מה שמותיר קצת פחות מ-11 אלף מיני ציפורים שחיים כיום. לטענת החוקרים, מדובר בחשיפה של אירוע הכחדת החולייתנים הגדול ביותר בהיסטוריה, במהלך המאה ה-14, תוך הערכה ש-570 מיני ציפורים נכחדו לאחר שבני אדם הגיעו לראשונה למזרח האוקיינוס השקט, כולל הוואי ואיי קוק - כמעט פי 100 משיעור ההכחדה הטבעי.
3 צפייה בגלריה
דוכיפת ענק, מין נכחד שהיה אנדמי לאי סנט הלנה שבדרום האוקיינוס האטלנטי
(איור: ויקיפדיה)
הם מאמינים שהיה גם אירוע הכחדה גדול במאה ה-9 לפנה"ס, שנבע בעיקר מהגעתם של בני אדם למערב האוקיינוס השקט (כולל פיג'י ואיי מריאנה) ולאיים הקנריים, תוך שימת דגש על אירוע ההכחדה המתמשך, שהחל באמצע המאה ה-18. מאז, בנוסף לעלייה בכריתת היערות והתפשטות המינים הפולשים, הציפורים נאלצו להתמודד גם עם שינויי אקלים אנתרופוגניים (נוכח השפעות של פעילות האדם על הטבע), פעילות חקלאית אינטנסיבית וזיהום סביבתי גובר.
מחברי המחקר טוענים כי קיים סיכוי לפיו 700 מיני ציפורים נוספים (לכל הפחות) ייעלמו במאות הקרובות - הכחדת מינים חסרת תקדים בגלל בני האדם. "הכחדת מיני ציפורים נוספים או בלימתה תלויה בנו. עלינו להגביר את מאמצי ההגנה על הציפורים ועל בתי הגידול שלהן", סיכם ד"ר קוק.
